שלום לכולם,
עוד שבוע עבר, והגיע הזמן לעוד סיכום ביניים.
בפוסטים
של שבוע שעבר סיכמתי את שנת הברווטים (ככל הנראה, הברווט הבא יהיה בתחילת
נובמבר, מה שמקרב אותו יותר לברווטים של תחילת 2007, מאשר לברווטים של
2006.) עברתי על שלושת הברווטים שנערכו עד כה. מעבר לחזרה על סיפורי האישי,
ניסיתי לתאר את הלך הרוחות (הרלוונטיים) בסצינת אופניי הכביש בפורום
והקומונה של תפוז.
מבין הרוכבים שנגשו לכל שלושת הברווטים שנערכו עד כה בישראל - אף אחד לא עבר בהצלחה את שלושתם.
אם
בגלל שלא הגיעו לקו הסיום ב 300 (בכלל, או בתוך זמן הגג,) או שלא הגיעו
לקו הסיום ב 400 בכלל. נקווה שעד ה PBP יהיו רוכבים שיצליחו לעבור סדרת
ברווטים...
נראה כי התגבשה
לה קבוצה של (בערך) עשרה רוכבים שמשתדלים להגיע לכל ברווט. מעבר להשקעה
בזמן, הם (אני מקווה...) מתאמנים בצורה קצת שונה מקודם, בדגש על רכיבות
יותר ארוכות מדי פעם. כמו כן, למשל, הם משקיעים בציוד שאינו ממש הכרחי
לרכיבת כביש בישראל.
זה נותן תקוה, שאולי יתגבש גרעין של אנשים שיעשיר את סצינת אופני הכביש בישראל.
מעבר לאותה קבוצה יש כמה דמויות רקע שראויות לציון. יש המאיישים נקודות ביקורת, יש המתאמנים איתם מדי פעם, ויש כאלו שניסו ברווט אחד.
בעולם הוירטואלי, יש המשתתפים באופן פעיל במעקב אחרי הקבוצה. לרוב הם מפרגנים.
יורם גלבוע פעיל מאוד בסצינה הוירטואלית (אם ע`י תגובות שלו, ואם ע`י היותו המנהל (פעיל או סביל...) של הקומונה.)
עקב החשיפה הרבה שלו, יורם מושך אש מדי פעם. מאחר והוא מזוהה מאוד עם הקבוצה, יש את אלו המערבים יריבויות (וירטואליות או אמיתיות) עם יורם, ונותנים לזה להשפיע על שיקול דעתם.
במקרה "הטוב" הם אינם תורמים מהידע והנסיון שלהם, אפילו אינם כותבים אות אחת, למרות שיש להם "מניות" בקבוצה...
במקרה הרע, הם כותבים תגובות ארסיות שאינן ענייניות.
חבל לי גם שהברווטים בארץ אינם מקבלים חשיפה "נאותה."
בכל
זאת אלו לא ארועים פיראטיים, אלו ארועים בפיקוח של המועדון של פריז. אמנם
זה לא UCI, אבל זה מספיק מכובד כדי שזה ייחשב ארוע "רציני."
קהילת רוכבי אופני הכביש בישראל היא קטנה. קטנה מדי. ואם אנחנו נקלעים לפוליטיקות מיותרות בתוך עצמנו, אז רק אנחנו מפסידים מזה.
זה מזכיר לי את הקטע ב"בריאן כוכב עליון,"
עם ה "People`s Front of Judea", שהיחידים שהם שונאים יותר מהרומאים הם ה
"Judean People`s Front" וכמובן גם את ה "Judean Popular People`s
Front"... (אח.. עברו הרבה מים בירקון מאז קולנוע פריז... ברחוב הירקון...)
- -
עדכוני המועדון הישראלי:
ביום שלישי שעבר נערך מפגש בו נכחו רוב הרוכבים הפעילים.
סוכמו מסלול ותאריך לברווט 600 של 2006, וגם מסלול אחר ל 300 (יש לי עדיין חוב פתוח עם המסלול של 2006...)
כלומר,
עכשיו כבר יש את התאריכים והמסלולים של הברווטים של 2007, שייחשבו ל PBP.
נשארו המינהלות, והתקשורות מול המועדון של פריז. נקווה שהכל יילך חלק, ולא
אהיה חייב לעבור ברווטים בחו`ל.
הברווט 600 של השנה מתוכנן לתחילת נובמבר. בשל פציעתי לא אוכל להשתתף בו.
הברווט
600 של 2007 מיועד ל 20 באפריל, בדיוק 4 חודשים לפני ה PBP. אני חושב שאם
אגיע עד לשלב הזה, ארצה לעשות לפחות עוד רכיבה אחת של לפחות 600 ק`מ, בזמן
גג מתאים. נראה. יש עוד זמן. עוד הרבה יכול להשתנות עד אז...
עוד
דובר על חולצת מועדון. יהיה נחמד אם בברווטים בארץ נרכוב כולנו עם אותה
חולצה. אני לא בטוח שבצרפת אני רוצה לרכוב עם חולצה שצועקת "ישראל."
אם
מישהו מוכן להיות ספונסר, אני חושב שאנשים לא יתנגדו. אבל אני מדבר בשם
עצמי בלבד! (אם מישהו מוכן לספנסר אותי, יש לי כמה דברים שהייתי שמח לקבל
במתנה...)
- -
אימונים:
אפשר להגיד שהתחלתי להתאמן. (אם לצטט מנהיג דגול) זו עדיין לא תחילת הסוף של הפציעה שלי, אבל זה הסוף של ההתחלה...
בשבוע
שעבר רצתי פעם ראשונה מזה כמה חודשים (לפי הרישומים שלי, הריצות האחרונות
שלי היו במאי 2006.) קצב הריצה עכשיו היה איטי בערך בחצי דקה לקילומטר. יש
עוד הרבה עבודה עד שאחזור לכושר.
ביום
חמישי עליתי על אופני כושר (אחת הפעמים הבודדות שלי בחיים. אני אפילו לא
יודע מה זה ספינינג...) הנמכתי את האוכף, כך שלא יהיה משקל רב על הכתפיים
(התעלמתי מכל החוכמולוגים שמתכוונים להגיב פה על התאמת גובה האוכף לפי
"כרית כף הרגל על ציר הפדל, הברך כמעט ישרה כשהפדל למטה") ודיוושתי במשך
כמעט 10 דקות. היה קשה.
בשבת
ב 08:45 בבוקר (בדיוק 7 שבועות לאחר הפציעה!) יצאתי לרכיבה קצרה בפארק
הירקון. הייתי עם נעלי ספורט, עדיין מפחד להתחבר. האוכף היה נמוך. בכוונה.
רכבתי כ 15 דקות. אני חושב שאתחיל לרכוב בימים שבהם אינני רץ. אעדכן בהמשך.
השאיפה היא לעשות את מסלול העליות של "ברג" ("הר", למי שלא יודע, אבל גם בני-ברק רמת גן גבעתיים... כל הזכויות על השם שמורות לי) עד סוף החודש.
טל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה