שלום לכולם,
עבר עוד שבוע.
כמות הנכנסים קפצה מעט, אבל אני מייחס את זה לתוכן הפוסטים, ואינני מצפה שלאורך זמן אשמור על מעל 200 כניסות ביום.
כמו שכבר כתבתי בעבר, גם 100 כניסות ביום נראה לי הרבה.
בשבוע שעבר כתבתי כמה פוסטים בנושא צריכת מים, אוכל, ותוספים.
היתה לי הרגשה שאלו יהיו פוסטים "שנויים במחלוקת" (בלשון המעטה.) אבל לא ציפיתי לטיעונים כמו שהועלו כאן, ובמקומות אחרים.
באופן
כללי, אני רוצה לבקש שאם יש למישהו הערות, הייתי שמח אם זה יתנהל כאן, ולא
יגלוש לפורום, קומונה, בלוג אחר, עיתונות כתובה, חדשות ערוץ 10, או ברייק
הזהב של כוכב נולד 4.
נושא
ה"כימיקלים" (כהגדרתי) משך הכי הרבה אש. זה מזכיר לי דיונים בעד/נגד קסדה
(יהיה פוסט על זה, אבל לא מצפה שיתפתח דיון,) או באיזה שמן להשתמש בשימון
השרשרת (יהיה פוסט על זה, כולל הזמנה לדיון!)
אני בחרתי לנסות לעשות את ה PBP עם ברומפטון, ובלי "תוספים."
משום מה אנשים מקבלים את הברומפטון, אבל לא את ה"בלי תוספים."
גם
אם הייתי אומר שאני רוצה לעשות את זה עם Single Speed, או עם קורקינט, או
עם Ordinary, אבל עם 20 ג`לים בכיס, כולם היו אומרים "אה, זה קל, לא רציני,
לא אתגר, כל אחד יכול"...
לא
ציפיתי שיועלו טענות כמו (לא בדיוק במילים האלו, אבל זו רוח הדברים כפי
שהבנתי) "מי שלא לוקח את התרכובות הללו הוא לא רוכב רציני."
זה מעניין...
לא שמעתי אף תגובה בסגנון הזה על זה שאני מתכוון לבצע את זה עם ברומפטון. למה? אין לי מושג, אשמח אם תצליחו לחשוב על רעיונות למה זה כך.
אולי
בגלל שכמעט לכל אחד יש אופניים מיצרן שונה, או עם קונפיגורציה שונה, או עם
"תוספות מיותרות" כמו ציר מרכזי שמורכב מהליום (סתם דוגמא מופרכת, אבל אתם
מבינים את הרעיון,) כי "אחרת זה כבד מדי ואתה לא תצליח לעלות את נס
הרים בפחות מ 30 דקות."
אולי
בגלל שזה כל כך איזוטרי, עד שזה נתפס כקוריוז. כשרואים אותי בבר בהר עם
האופניים שלי, אני אומר שהאוטו חונה פה, ורק הוצאתי אותם בשביל הקטע. מי
שרואה אותי עולה את נס הרים, או צובה, מבין שהדבר הזה מצליח ליסוע. אומנם
הרוכב קצת זקן ומקרטע בקושי, אבל אם היה רוכב "תחרותי" (או הו!) אז בטח הוא
היה מבין שאלו אופניים שמותר להם ליסוע רק בין אבן גבירול לדיזנגוף. אפילו
לא להגיע לרחוב החשמונאים...
אבל ג`ל וחבריו... זה כבר מיינסטרים! פה כנראה כבר פגעתי בעורק הראשי.
רוכב
אופניים שלא סוגד ל BCAA? הוא בטח לא רוכב אופניים רציני. נקווה שהוא גם
לא טיפש מספיק לרכוב מזרחית מצומת נחשון, כי אז הוא יתפרק. הוא רק יגיע
לשלט הגפרור של נס הרים ויחטוף התקף לב. בכלל לא בטוח שהוא יצליח להגיע
לתחנת האוטובוס שנמצאת 30 מטרים מצומת אשתאול לכיוון צובה בלי שיתמוטט. את
הכלב הלבן שמחכה ברמת רזיאל בשבת בבוקר הוא מכיר רק מהסיפורים שלנו...
- -
וכעת למשהו שונה לגמרי...
כמו שכבר כתבתי בעבר, אני לא חושב שאכתוב פוסטים עתידיים על נושאים שכבר כוסו בפוסטים קודמים.
כדי שתוכלו (מי שרוצה כמובן) להתעדכן, הוספתי תיבת "עדכונים אחרונים," שם מפורטים העדכונים האחרונים.
אם תיכנסו לפוסטים המאוזכרים שם, תוכלו לראות את העדכונים.
- -
לגבי הפציעה:
ביום
חמישי האחרון עשיתי עוד סט של צילום+אורתופד. כל חלקי העצמות (הרופאים
קראו לזה בהתחלה "שק עצמות") התחילו להתחבר. עדיין זה לא מחובר חזק מספיק,
אבל לפחות עכשיו כבר אין חשש לניתוח. מותר לי להתחיל לרוץ "לאט."
אופניים - עדיין לא, נחכה עד הביקור הבא, בעוד כחודש וחצי.
אז במקום שיהיו פוסטים על אימוני הרכיבה שלי, כנראה יהיו פוסטים על אימוני הריצה שלי.
טל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה