יום שבת, 21 בדצמבר 2013

163. ברווט 200 שני עונת 2014

שלום,

הסיפור שלי של ברווט 200 השני לעונת 2014.



המסלול הינו מסלול חדש.
היתה בקשה של רוכבים לקיים עוד ברווטים בנובמבר ודצמבר, וזה הברווט של דצמבר, במסלול שעל הנייר אמור להיות הברווט הכי קל שיכול להתקיים בישראל.
המסלול בגדול: אשכול, משאבים, ניצנה, עזוז, וחזרה באותה דרך.

לברווט התייצבו 17 רוכבים, לפי סדר שם פרטי:
אבי, אודי, אילן, איציק, אסף, דן, ייבגני, מוטי, מיכאל, מלכי, מריה, מנשה, עדו, עודד, שוקי, תמיר, ואני

רוכבים חדשים: אילן מקבוצת נו דרופ, איציק, דן (רכיבה ראשונה מעל 160 ק'מ!), מוטי מקבוצת נו דרופ, מריה ועדו (אשה ובעלה), תמיר מקבוצת נו דרופ.

מריה, עדו, ואיציק רוכבים בעיקר בשטח, והשתתפו בצי'ימיצ'ורי 2013 לאחרונה.
סה'כ 7 רוכבים חדשים!


עוד בדרך לנקודת ההתחלה, דיברנו על העובדה ש 3 ברווטים רצופים יתחילו מאשכול, יותר משעה נסיעה מהמרכז,
ואם מזג האויר יאפשר זאת - הברווט של ה 24 בינואר יתקיים באזור המרכז.

כעיקרון:
לאחר שאושר לוח הברווטים העולמי - אי אפשר לשנות את המרחק של ברווט.
את התאריך אפשר לדחות מעט אם יש סכנה לבטיחות (בישראל כבר נדחה ברווט לפחות פעם אחת בעבר.)


ההתארגנות היתה איטית, וחיכינו למריה, עדו, ואיציק, שהגיעו מאוחר לנקודת ההתחלה.
ייבגני יצא ב 05:00.
מיכאל גם הגיע מאוחר, אך ביקש שלא נחכה לו. גם אודי המתין מעט ויצא אחרי הקבוצה הגדולה.

הקבוצה העיקרית יצאה ב 05:20 ומנתה 13 רוכבים.

לאורך בערך 20 הקילומטרים הראשונים רכבתי לצד הקבוצה, מדבר עם רוכבים אחרים.
את ייבגני תפסנו ליד צומת צאלים. פרצתי מעט קדימה כשזיהיתי אותו, ונשארתי איתו עוד קצת עד אחרי שהפלוטון עבר אותנו, ולבסוף נפרדתי ממנו לשלום, וחברתי חזרה לפלוטון.

המהירות היתה איטית מעט מהפעם הקודמת, אך עדיין היתה מהירה מדי לטעמי.

ואז, לאחר שעלה האור, אילן אמר שהוא חושב שיש לו פנצ'ר בקדמי.
לא נראה שיש לו פנצ'ר, אך נשמעו נקישות. הניחוש היה שנשבר שפיץ.
עצרנו, וחלק המשיכו, ואכן היה שפיץ אחד שבור.
זה גלגל תחרותי/משודרג/מתקדם (בהעדר תיאור מדויק יותר...) עם מעט שפיצים.
מוטי ליפף את השפיץ השבור על השפיץ לידו, אך גם שהבלמים היו פתוחים לגמרי - כבר היו שמיניות גדולות מספיק, כך שהחישוק נגע בברקסים.
ההערכה שלנו היתה שהוא לא יסיים את הברווט. הוא המשיך לרכוב.
מתישהו הוא אפילו הוביל את הפלוטון הקטן, והוא נתבקש אחר כבוד לרכוב מאחור כדי לא לסכן את כל השאר אם הוא ייפול...

מכאן הפלוטון התפרק לקבוצות קטנות.
במשאבים שוב נפגשו כולם. חברי נו דרופ הגיעו אחרי כולם, לאחר תיקון פנצ'ר לאחד הרוכבים.

ממשאבים יצאנו בקבוצות קטנות יותר.
מנשה ואני רכבנו עם חלק מחברי נו דרופ.
מתישהו למלכי התפנצ'ר האחורי ומנשה החליף לה פנימית. זה היה קוץ, ומלכי אמרה שלא יכול להיות, כי זה צמיג ארמדילו.
בהסתכלות על הצמיג אמרנו לה שאולי היה כתוב "ארמדילו" על החשבונית. אבל אנחנו לא מכירים ארמדילו, אז יכול להיות שאנחנו טועים...

בהמשך, במנחת ניצנה היו כמה בעלי טיסנים, ובאויר היה טיסן עם מנוע סילון.
המטיס עשה תרגילים באויר, וזה היה יפה. :-)

עזוז היתה, כרגיל, סגורה ומסוגרת.
אכלתי חטיף וחצי מהכיסים, והתחלנו את הדרך חזרה.

לדעתי, הקטע השלישי, שבין עזוז למשאבים קבע את הברווט.

רכבתי עם מנשה, עודד, אודי, ודן.

אין עליות ממש, אך יש כמה שיפועים יחסית ארוכים.
באחד מהם עודד התקשה, ונעצר באחת. דן נשאר איתו, ותוך דקותיים מנשה ואני היינו כקילומטר לפניהם.
אודי עצר לרגע ומיד המשיך, אך לא הצליח לסגור את הפער בן כ 200 המטרים שנוצר.

בראש הגבעה האחרונה לפני אשלים הנוף נפתח לרווחה ואפשר לראות את צומת משאבים במרחק יותר מ 10 ק'מ.
במישור הרגשתי רעב, ואכלתי את חצי החטיף שנשאר מעזוז.
אחרי כמה דקות, כ 2 ק'מ מצומת משאבים הרגשתי שזה לא מספיק, ואכלתי עוד חטיף. חלקתי את חציו עם מנשה.

במשאבים תמיר אמר שהוא פורש. הוא אמר שהוא אף התחיל כשהוא מרגיש לא טוב.
הוא נתן לאילן את הגלגל הקדמי שלו. מדהים שהגלגל של אילן החזיק עד כאן!


ממשאבים יצאתי שוב עם מנשה, עודד, אודי, ודן.
דן ואני היינו מקדימה, והשאר מאחור.
מתישהו נפתח פער. מנשה הגיע, ומיד המשיך לבד. דן ואני שמרנו על אותו קצב.

דן עצר להחזיר טלפון מציק, ואודי הגיע. אמרנו לו שאנחנו בסדר, והוא המשיך.
המשכנו בקצב שלנו.
בצומת גבולות, קצת יותר מ 2 ק'מ מהסיום, הגברנו קצב.
כשהגענו לעין הבשור ראינו את אודי מרחוק.
ספרינט ארוך, ותפסנו אותו במטרים האחרונים לפני הפניה לנקודת הסיום.
אסף היה איתו, אחרי שהוא נשבר מהרכיבה עם מיכאל.

מנשה אמר שהוע הגיע למריה, עדו, איציק, ושוקי, והם סיימו ביחד, כמה דקות לפנינו.

עודד הגיע לבד, כ 2 דקות אחרינו.
ומעט אחריו הגיעו חברי קבוצת נו דרופ הנותרים.

ייבגני סיים קצת יותר משעה אחרינו.
למעט תמיר, כל הרוכבים סיימו את הברווט בהצלחה.

כל הרוכבים שסיימו באופן רשמי השיגו ייתרון ברישום ל PBP 2015 על פני רוכבים מכל העולם שלא ירכבו אף ברווט בעונת 2014! :-)


על הנייר, המסלול הזה אמור היה להיות הברווט הכי קל, אך בדיעבד, היו קלים ממנו.
היתה רוח פנים, אך למזלנו היא לא היתה חזקה.
במסלול הזה יש קטעים ארוכים ומייגעים ומתישים.


קישורים:
שרשור בפורום אופני כביש שפתח עודד, עם טיזר לקראת הברווט.
שרשור בפורום אופני כביש שהתחיל עודד תוך כדי הרכיבה.
הסיפור של עודד בפורום אופני כביש.
הסיפור של אסף בבלוג שלו.



טל.

3 תגובות:

  1. להלן הסיפור של אילן.

    הוא אישר לי לפרסם את הסיפור שלו.
    התפרסם במקור בפייסבוק בקבוצת No Drop.

    ---

    הרכיבה ברווט 200 - 200 ק"מ ממגן לעזוז וחזרה
    מלכי עודד אבי מוטי תמיר ואילן (3 הבטיחו לא הגיעו שמותיהם נרשמו במערכת - זה לא נק בעבירות תנועה לא נמחק לעולם)

    0515- 1530 כולל 2 הפסקות, תיקון פנצ'רים, שפיץ שבור, מהלכים קופצים ועוד -
    עונש לאלו שהולכים לשדות זרים . הרכיבה בהחלט הוכיחה שוולדי זו אפליקציה "תורמת".
    המרחק 202 ק"מ, הפרש הגובה המצטבר כ750מ , מהירות הרכיבה בדכ 22-27 קמ"ש
    רוח פנים חזקה לכל אורך המסלול ( עקבה אחרינו ופנתה בהתאם )
    יום שמש מקסים וקרררר- צינה של המדבר . כמה קר? אם אני אומר קר זה קר ! ( זה שרכב כמו באוגוסט ביום ג האחרון ולא מיצמץ )

    רכיבה בחושך? לא . כולם הגיעו מצוידים בפנסים נצנצים מעילים זוהרים סרטים זוהרים וכו. הפלטון נראה מהצד כמו מסיבת חוף .
    מוטי הגדיל לעשות ושילב בתאורה גם אור סגול מוטי מאיפה הבאת את זה - ערס אשכנזי ובלונדיני?

    המסלול 6 פניות אפס סיבובים על 202 ק"מ - נרשם בגינס

    מכיוון שוולדי לא היה כל הדרך אימצתי את התובנה מהרכיבה ההזויה לעמיקם בשבת ההיא עם ה20 פנצ'רים
    שלחתי לגלגלים מסר ללא פנצ'רים וזה עבד עובדה לתמיר ומלכי כן היה
    אבל מה שוולדי לא לימד זה לחשוב על השפיצים . עליה ירידה על אבן רעש אימים עוצרים שפיץ שבור
    מוטי מכופף את השפיץ השבור אילן פותח את המעצור הקדמי הגלגל מסתובב כמו הבייגלה מהקפה בעינת
    כל הרוכבים ( לא החברים מנו דרופ ) ממליצים על השבתה - לא מכירים את זה שפעם אחרונה שהוא ויתר זה היה לאימא שלו כשיצא מהבטן
    הוחלט לרכב עד לקריסת הגלגל . עבד . לא ויתרתי.

    רכבנו ורכבנו ורכבנו והגענו לעזוז (מודה פעם ראשונה )
    זה לא סוף העולם זה הרבה מעבר לתעלה שיש בסוף העולם
    אנשים חיים "בלחץ" 6 פחי זבל לכל בית ממינים וממחזרים הביוב הולך להשקיה
    מיכל המים שחור מפלסטיק כמו אצל הפלסטינאים . חשמל כמו אצלנו.
    יום ו אין תנועה הקפה סגור יפתח בקיץ יצרן /מסעדה לגבינות עיזים פתוחה יש גם חנות תכשיטים סגורה תפתח בקיץ
    יש נוף מדברי זהו
    מריה רוצה פיפי מבקשת מבעלת המסעדה (לא מה שאתם חושבים שאומרים מסעדה)
    התשובה לא ולמה עוד שעתיים מגיעים אורחים לאכול והשירותים נקיים - לא מאמינים בלחץ הכל מסודר למה לקחת סיכונים
    עשינו פיפי בחצר זה בסדר בעזוז קוראים לזה השקיה
    למריה יש מה ללמוד מקרן
    אגב לא ניתן היה לקנות שפיץ חליפי בעזוז גם לא משהו אחר אין אפילו מכולת בעזוז
    וגם לא ילאו

    נוף מדברי צהוב לא משתנה מי יודע מה לאורך המסלול

    רכבנו חזרה אחרי 150 ק"מ תמיר פרש -הרגיש לא טוב
    לקחתי את הגלגל הקדמי שלו וחשבתי שסידרתי את הגורל אז לא
    המעצור התעקם מהשמיניות והייתי צריך לרכב עם מעצור פתוח גם עם גלגל תקין
    באחת הירידות לחצתי על המעצור הקדמי בטעות והוא ננעל
    זה שלא מוותר ממשיך לרכב ומיחס את ירידת המהירות לחולשה שתפסה אותו אחרי 170 ק"מ
    בעליה זה נהפך לממש קשה אבי רוכב לידי לא מדבר מרחם מלכי ומוטי מפדלים להנעתם
    מעל ל20 דקות מפדל כנגד מעצור סגור
    השרירים צועקים נכנע מבקש הפסקה יורד מהאופנים משחרר את המעצור עולה וחזרה טס
    ולדי תלמד זה אימון כוח פלטה מהלך הכי קשה זה אאוט

    סיימנו אין כמו ההרגשה אחרי
    נפגש בברווט 200 הבא אותו האורך אך עליות עפולה קצרין

    השבמחק
  2. ברווט קל על הנייר הופך לקשה בשטח.הגענו לסוף העולם שמאלה וכסיימנו היינו בגג העולם

    השבמחק