שלום,
תיכננו רכיבה בצפון בשבוע שעבר, אך מפאת מזג האויר היא לא יצאה את הפועל, אז נעניתי להזמנת חיים והצטרפתי כאורח לרכיבה שלהם מדימונה לאילת.
גם עופר הצטרף לרכיבה.
כדי שלא אשכח, אני רוצה להודות מראש לכל רוכבי קומונת אופני כביש בדרום שקיבלו אותי כאורח ברכיבה שלהם.
המסלול בפועל היה שונה מהמקורי. במקום להמשיך בשיזפון בכביש 40 עד כביש הערבה, הוחלט לרכוב דרך סיירים ונטפים.
בגלל המסלול המעט יותר ארוך, ועם קצת יותר מטרים טיפוס, הוחלט להתחיל ב 05:00, בחושך.
זה נתן לי הזדמנות לבדוק את הפנס החדש שלי.
תחום התאורה הוא חשוב לאין שיעור ברכיבות Randonneuring, ואף כיסיתי את התחום באחד מהפוסטים הראשונים של הבלוג שלי.
עברו יותר מ 3 שנים מאז הפוסט ההוא, ויש המון חידושים בתחום, ואולי הגיע הזמן לפוסט שלם (ולא רק עדכון.)
בכל אופן, לפנס החדש שלי יש לד מסוג חדש (יחסית,) שאמור גם להאיר יותר חזק, וגם להיות יותר חסכוני בסוללות.
יצאנו 15 רוכבים לדרך ב 05:04. היו שני רכבי ליווי: בהתחלה ג`קי היה מלפנים, וקארין מאחור.
קצת אחרי היציאה, בקטע חשוך בכביש, סימנתי לקארין שתעקוף אותי, כדי שאשאר לבד בחושך (בפינה, בקור, בפולניה...) והייתי מרוצה מעוצמת הפנס.
האצתי וחזרתי לפלוטון. ביקשתי מעופר שיירד איתי אל מאחורי הרכב, כדי להשוות עוצמות פנסים.
לעופר יש Cateye EL-530, שהוא הפנס החזק ביותר של Cateye (אני לא מחשיב פנסים עם סוללות נטענות, אלא רק כאלה שפועלים על סוללות סטנדרטיות (ובלי קשר ל Cateye, לפני שמישהו יקפוץ, אז נא להירגע, כי 18650 זה לא סטנדרטי!))
ההבדל בעוצמות היה מורגש.
בצומת חלוקים היתה עצירה מסורתית לריקון מיכלים.
הרגשתי לא כ`כ נח על האופניים, ובצומת אחרי שדה בוקר (רשמית הצומת נקרא צומת ציפורים) עצרתי להרים קצת את האוכף.
קארין נשארה איתי. סימנתי לה שתחבור לפלוטון, אך היא נשארה.
עם הכפפות הארוכות והכל, לקח לי נטו (לא כולל האטה והאצה) כ 1:40 דקות. הפלוטון כבר היה בראש הגבעה, והם בדיוק נעלמו בעיקול ימינה.
כשחזרתי לרכוב שוב סימנתי לקארין לחבור לפלוטון, אך היא נשארה איתי.
קצת לפני עבדת הפלוטון כבר היה מספיק קרוב, ואז קארין נתרצתה וחברה אליהם.
את נפחא עשיתי לבד, ולקראת הסוף הראל ירד אלי, וטיפסנו ביחד, ואז גם תפסתי את אחרוני הפלוטון.
במעבר הראשון של נחל צין כבר הייתי עם כולם.
במצפה רמון עצרנו לקצת יותר מ 20 דקות להתארגנות.
את מעלה העצמאות ירדתי מהר. האופניים הרגישו יציבים, למרות שהייתי עם תיק כידון קטן.
בגשר מעל הנחל הפלוטון התארגן, ומשם רכבנו ביחד במשך קילומטרים רבים.
במעלה פארן לא הייתי אחרון, וזה שימח אותי.
בצומת ציחור עצרנו לכ 15 דקות, בעיקר למילוי מים.
משם הכביש במגמת עליה עד העצירה הבאה (ועוד בהמשך) שתוכננה להיות באזור סיירים.
יצא שעצרנו לאחר כ 50 ק`מ, כשאת האחרונים עשיתי לבד כי לא עמדתי בקצב של כולם.
אני עצרתי שם ל 4 דקות (האחרים עצרו יותר.)
שם הקבוצה התפצלה. חלק יצאו לריצה, חלק יצאו לנג`ש, וחלק המשיכו לרכוב בקצב שלהם.
די מהר נשארתי לבד מאחור, כשאני מנסה להשוות לרכיבה הקודמת באותו קטע.
המסקנות שלי (שכבר חוויתי אותן עוד לפני הרכיבה הזו) הן שאני רוכב בערך באותה מהירות, אך אני הרבה פחות עייף כשאני יורד מהאופניים.
וכאן זה המקום להודות לכל רוכבי הדרום על הארוח, ובראשם חיים, וגם לג`קי וקארין על הארוח כיד המלך (ואף יותר.)
נתונים שלי: 225 ק`מ ב 9:16 שעות.
ולגבי שם הרשומה:
בתקופה זו של השנה נהוג לחגוג את דברים חדשים.
ככה לפחות זה היה בחג הפגאני שקדם לחנוכה "שלנו" וחג המולד "שלהם."
ועוד לגבי חג המולד: באופן נוסטלגי (קרי: לפני המאה ה 20, קרי: לפני שחברת משקאות קלים מסוימת מיסחרה אותו לחלוטין בארה`ב) חג מולד הוא "מושלם" אם הוא לבן ברמה כזו שיהיה קצת שלג על כל זלזל.
אה, כמעט שכחתי לכתוב - האופניים החדשים שלי הם לבנים.
טל.
תיכננו רכיבה בצפון בשבוע שעבר, אך מפאת מזג האויר היא לא יצאה את הפועל, אז נעניתי להזמנת חיים והצטרפתי כאורח לרכיבה שלהם מדימונה לאילת.
גם עופר הצטרף לרכיבה.
כדי שלא אשכח, אני רוצה להודות מראש לכל רוכבי קומונת אופני כביש בדרום שקיבלו אותי כאורח ברכיבה שלהם.
המסלול בפועל היה שונה מהמקורי. במקום להמשיך בשיזפון בכביש 40 עד כביש הערבה, הוחלט לרכוב דרך סיירים ונטפים.
בגלל המסלול המעט יותר ארוך, ועם קצת יותר מטרים טיפוס, הוחלט להתחיל ב 05:00, בחושך.
זה נתן לי הזדמנות לבדוק את הפנס החדש שלי.
תחום התאורה הוא חשוב לאין שיעור ברכיבות Randonneuring, ואף כיסיתי את התחום באחד מהפוסטים הראשונים של הבלוג שלי.
עברו יותר מ 3 שנים מאז הפוסט ההוא, ויש המון חידושים בתחום, ואולי הגיע הזמן לפוסט שלם (ולא רק עדכון.)
בכל אופן, לפנס החדש שלי יש לד מסוג חדש (יחסית,) שאמור גם להאיר יותר חזק, וגם להיות יותר חסכוני בסוללות.
יצאנו 15 רוכבים לדרך ב 05:04. היו שני רכבי ליווי: בהתחלה ג`קי היה מלפנים, וקארין מאחור.
קצת אחרי היציאה, בקטע חשוך בכביש, סימנתי לקארין שתעקוף אותי, כדי שאשאר לבד בחושך (בפינה, בקור, בפולניה...) והייתי מרוצה מעוצמת הפנס.
האצתי וחזרתי לפלוטון. ביקשתי מעופר שיירד איתי אל מאחורי הרכב, כדי להשוות עוצמות פנסים.
לעופר יש Cateye EL-530, שהוא הפנס החזק ביותר של Cateye (אני לא מחשיב פנסים עם סוללות נטענות, אלא רק כאלה שפועלים על סוללות סטנדרטיות (ובלי קשר ל Cateye, לפני שמישהו יקפוץ, אז נא להירגע, כי 18650 זה לא סטנדרטי!))
ההבדל בעוצמות היה מורגש.
בצומת חלוקים היתה עצירה מסורתית לריקון מיכלים.
הרגשתי לא כ`כ נח על האופניים, ובצומת אחרי שדה בוקר (רשמית הצומת נקרא צומת ציפורים) עצרתי להרים קצת את האוכף.
קארין נשארה איתי. סימנתי לה שתחבור לפלוטון, אך היא נשארה.
עם הכפפות הארוכות והכל, לקח לי נטו (לא כולל האטה והאצה) כ 1:40 דקות. הפלוטון כבר היה בראש הגבעה, והם בדיוק נעלמו בעיקול ימינה.
כשחזרתי לרכוב שוב סימנתי לקארין לחבור לפלוטון, אך היא נשארה איתי.
קצת לפני עבדת הפלוטון כבר היה מספיק קרוב, ואז קארין נתרצתה וחברה אליהם.
את נפחא עשיתי לבד, ולקראת הסוף הראל ירד אלי, וטיפסנו ביחד, ואז גם תפסתי את אחרוני הפלוטון.
במעבר הראשון של נחל צין כבר הייתי עם כולם.
במצפה רמון עצרנו לקצת יותר מ 20 דקות להתארגנות.
את מעלה העצמאות ירדתי מהר. האופניים הרגישו יציבים, למרות שהייתי עם תיק כידון קטן.
בגשר מעל הנחל הפלוטון התארגן, ומשם רכבנו ביחד במשך קילומטרים רבים.
במעלה פארן לא הייתי אחרון, וזה שימח אותי.
בצומת ציחור עצרנו לכ 15 דקות, בעיקר למילוי מים.
משם הכביש במגמת עליה עד העצירה הבאה (ועוד בהמשך) שתוכננה להיות באזור סיירים.
יצא שעצרנו לאחר כ 50 ק`מ, כשאת האחרונים עשיתי לבד כי לא עמדתי בקצב של כולם.
אני עצרתי שם ל 4 דקות (האחרים עצרו יותר.)
שם הקבוצה התפצלה. חלק יצאו לריצה, חלק יצאו לנג`ש, וחלק המשיכו לרכוב בקצב שלהם.
די מהר נשארתי לבד מאחור, כשאני מנסה להשוות לרכיבה הקודמת באותו קטע.
המסקנות שלי (שכבר חוויתי אותן עוד לפני הרכיבה הזו) הן שאני רוכב בערך באותה מהירות, אך אני הרבה פחות עייף כשאני יורד מהאופניים.
וכאן זה המקום להודות לכל רוכבי הדרום על הארוח, ובראשם חיים, וגם לג`קי וקארין על הארוח כיד המלך (ואף יותר.)
נתונים שלי: 225 ק`מ ב 9:16 שעות.
ולגבי שם הרשומה:
בתקופה זו של השנה נהוג לחגוג את דברים חדשים.
ככה לפחות זה היה בחג הפגאני שקדם לחנוכה "שלנו" וחג המולד "שלהם."
ועוד לגבי חג המולד: באופן נוסטלגי (קרי: לפני המאה ה 20, קרי: לפני שחברת משקאות קלים מסוימת מיסחרה אותו לחלוטין בארה`ב) חג מולד הוא "מושלם" אם הוא לבן ברמה כזו שיהיה קצת שלג על כל זלזל.
אה, כמעט שכחתי לכתוב - האופניים החדשים שלי הם לבנים.
טל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה