שלום,
מנשה ואני רכבנו את ברווט 200 כ"רכיבת מארגנים" בדיוק שבוע לפני התאריך הרשמי.
הפעם מנשה הגיע לנקודת המפגש כמה דקות לפניי (וגם אני הגעתי קצת לפני השעה שקבענו להיפגש.)
נסענו ביחד באוטו, והגענו לעפולה הרבה לפני שעת ההתחלה.
שתינו קפה וניסינו חיקוי-TimTam מתוצרת ישראלית, ש"לא היה זה"...
היה לנו גם זמן להתווכח אם אגם רודברג על השער של בלייזר היא דוגמנית או שחקנית.
אני אמרתי דוגמנית, מנשה אמר שחקנית, והמוכר אמר שהיא התחילה כדוגמנית, והיום היא שחקנית, והוא יודע את זה כי היא היתה איתו בתיכון, אבל היא לא חברה שלו בפייסבוק...
הצטלמנו ויצאנו.
אני חושב שהתחלנו בקצב טוב, ולא מהיר מדי. עד אלומות רכבנו ביחד,
ושם עצרנו כ 6 דקות לצילום וסנדביץ` (שהבאנו מהבית.)
העצירה הבאה היתה בגינוסר, למילוי מים לפני העליה לגולן. זו היתה עצירה ארוכה מדי, של 11 דקות.
בתחילת העליה מצומת בית צידה התחילה לכאוב לי שוב הברך (זה התחיל ברכיבה לפני שבוע, באמצע הרכיבה התחילה לכאוב לי הברך, ובסיום הרכיבה בקושי יכולתי לפדל) והורדתי קצב. ואז מנשה התחיל לפתוח פער, והגיע לצומת בית המכס כמה דקות לפניי.
מצומת בית המכס התחילה רוח פנים עד קצרין, שם עצרנו לצילום ופיצה. כן, אותה פיצה משנה שעברה.
מנשה רצה את הפיצה, מה שאומר שאנחנו לא מתייחסים לנסיון העבר שלנו...
גם הפעם הפיצה לא היתה משהו. סה`כ עצרנו לכמעט 50 דקות. (לפני שנה עצרנו כרבע שעה פחות.)
עד צומת קצרין דרום היתה אותה רוח פנים, אך בפניה ימינה כבר לא. :-)
מנשה התחיל את הירידה אחריי.
כ 3 ק`מ מהצומת הרגשתי עקיצה ביד. הסתכלתי וראיתי שזו דבורה, כשהעוקץ כבר לא מחובר אליה. איזה פחד! (אני אלרגי לעקיצות דבורים!)
העפתי את הדבורה, והוצאתי את העוקץ, והחלטתי לעצור (הייתי על קצת יותר מ 50 קמ`ש.)
סימנתי למנשה לעצור והוא עצר במפרץ בשמורת יהודיה, כ 2 ק`מ אחרי.
העקיצה הורגשה היטב, ובמקום היתה נקודה אדומה קטנה.
אמרנו שנמשיך, ואם המצב יורע, נארגן חילוץ לבי`ח או משהו.
עצרנו שוב בצומת יהודיה, והמצב היה אותו דבר. החלטנו להמשיך.
כבר לא הרגשתי את הברך... (עד העקיצה הכאב הלך וגבר.)
בצמח עצרנו לרבע שעה לריקון ומילוי נוזלים, והמשכנו.
מנשה חיכה לי בחמדיה ומשם רכבנו ביחד.
בפניה ימינה בצומת שלוחות לא היתה רוח פנים!
בצומת מעלה גלבוע שוב עצירה ל 10 דקות, והתחלנו את הטיפוס.
הברך שוב התחילה לכאוב, ומנשה פתח פער.
הצטלמנו, והתחלנו את הירידה.
בסוף הירידה, קצת אחרי מעבר הבקר האחרון לא ראיתי את מנשה מאחוריי. (בד`כ הוא יורד יותר מהר ממני.)
חיכיתי לו, ואז ראיתי אותו מגיע ונעצר כ 250 מטרים מאחוריי.
צלצלתי אליו והוא אמר שיש לו איזו תקלה טכנית.
אחרי כמעט 20 דקות הצלחנו להביא את האופניים שלו למצב נסיעה, והמשכנו. זה היה פחות מ 12 ק`מ מהסיום!
משם רכבתי אחרי מנשה, לוודא שהכל בסדר.
הברך כבר לא כאבה, ורק מקום העקיצה קצת הפריע.
סיימנו ב 12:06 שעות.
על פי תקנון הרישום ל PBP 2011, השגנו יתרון ברישום על פני רוכבים מהעולם שלא ירכבו אף ברווט ב 2010! :-)
- -
שבוע אחרי הרכיבה שלנו, היתה הרכיבה הרשמית.
השתתפו: אורי, איציק, אלי, ארנון, יורם, נאור, עופר.
טל.
מנשה ואני רכבנו את ברווט 200 כ"רכיבת מארגנים" בדיוק שבוע לפני התאריך הרשמי.
הפעם מנשה הגיע לנקודת המפגש כמה דקות לפניי (וגם אני הגעתי קצת לפני השעה שקבענו להיפגש.)
נסענו ביחד באוטו, והגענו לעפולה הרבה לפני שעת ההתחלה.
שתינו קפה וניסינו חיקוי-TimTam מתוצרת ישראלית, ש"לא היה זה"...
היה לנו גם זמן להתווכח אם אגם רודברג על השער של בלייזר היא דוגמנית או שחקנית.
אני אמרתי דוגמנית, מנשה אמר שחקנית, והמוכר אמר שהיא התחילה כדוגמנית, והיום היא שחקנית, והוא יודע את זה כי היא היתה איתו בתיכון, אבל היא לא חברה שלו בפייסבוק...
הצטלמנו ויצאנו.
אני חושב שהתחלנו בקצב טוב, ולא מהיר מדי. עד אלומות רכבנו ביחד,
ושם עצרנו כ 6 דקות לצילום וסנדביץ` (שהבאנו מהבית.)
העצירה הבאה היתה בגינוסר, למילוי מים לפני העליה לגולן. זו היתה עצירה ארוכה מדי, של 11 דקות.
בתחילת העליה מצומת בית צידה התחילה לכאוב לי שוב הברך (זה התחיל ברכיבה לפני שבוע, באמצע הרכיבה התחילה לכאוב לי הברך, ובסיום הרכיבה בקושי יכולתי לפדל) והורדתי קצב. ואז מנשה התחיל לפתוח פער, והגיע לצומת בית המכס כמה דקות לפניי.
מצומת בית המכס התחילה רוח פנים עד קצרין, שם עצרנו לצילום ופיצה. כן, אותה פיצה משנה שעברה.
מנשה רצה את הפיצה, מה שאומר שאנחנו לא מתייחסים לנסיון העבר שלנו...
גם הפעם הפיצה לא היתה משהו. סה`כ עצרנו לכמעט 50 דקות. (לפני שנה עצרנו כרבע שעה פחות.)
עד צומת קצרין דרום היתה אותה רוח פנים, אך בפניה ימינה כבר לא. :-)
מנשה התחיל את הירידה אחריי.
כ 3 ק`מ מהצומת הרגשתי עקיצה ביד. הסתכלתי וראיתי שזו דבורה, כשהעוקץ כבר לא מחובר אליה. איזה פחד! (אני אלרגי לעקיצות דבורים!)
העפתי את הדבורה, והוצאתי את העוקץ, והחלטתי לעצור (הייתי על קצת יותר מ 50 קמ`ש.)
סימנתי למנשה לעצור והוא עצר במפרץ בשמורת יהודיה, כ 2 ק`מ אחרי.
העקיצה הורגשה היטב, ובמקום היתה נקודה אדומה קטנה.
אמרנו שנמשיך, ואם המצב יורע, נארגן חילוץ לבי`ח או משהו.
עצרנו שוב בצומת יהודיה, והמצב היה אותו דבר. החלטנו להמשיך.
כבר לא הרגשתי את הברך... (עד העקיצה הכאב הלך וגבר.)
בצמח עצרנו לרבע שעה לריקון ומילוי נוזלים, והמשכנו.
מנשה חיכה לי בחמדיה ומשם רכבנו ביחד.
בפניה ימינה בצומת שלוחות לא היתה רוח פנים!
בצומת מעלה גלבוע שוב עצירה ל 10 דקות, והתחלנו את הטיפוס.
הברך שוב התחילה לכאוב, ומנשה פתח פער.
הצטלמנו, והתחלנו את הירידה.
בסוף הירידה, קצת אחרי מעבר הבקר האחרון לא ראיתי את מנשה מאחוריי. (בד`כ הוא יורד יותר מהר ממני.)
חיכיתי לו, ואז ראיתי אותו מגיע ונעצר כ 250 מטרים מאחוריי.
צלצלתי אליו והוא אמר שיש לו איזו תקלה טכנית.
אחרי כמעט 20 דקות הצלחנו להביא את האופניים שלו למצב נסיעה, והמשכנו. זה היה פחות מ 12 ק`מ מהסיום!
משם רכבתי אחרי מנשה, לוודא שהכל בסדר.
הברך כבר לא כאבה, ורק מקום העקיצה קצת הפריע.
סיימנו ב 12:06 שעות.
על פי תקנון הרישום ל PBP 2011, השגנו יתרון ברישום על פני רוכבים מהעולם שלא ירכבו אף ברווט ב 2010! :-)
- -
שבוע אחרי הרכיבה שלנו, היתה הרכיבה הרשמית.
השתתפו: אורי, איציק, אלי, ארנון, יורם, נאור, עופר.
טל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה