שלום,
סיפור ברווט 200 לשנת 2009.
תם ונשלם ברווט 200 של שנת 2009, וכבר רואים את ברווט 300, ומי שמיטיב לראות למרחוק יצליח אף לראות את PBP 2011...
- -
הסיפור שלי:
יצאתי מהבית כמה דקות מוקדם, כי רציתי למפות את עפולה בשביל ה GPS שלי.
נסעתי באוטו את הכבישים המרכזיים, וכשהגעתי לנקודת ההתחלה עדיין לא הגיע אף אחד.
מנשה ואיציק צלצלו מהדרך.
שלחתי SMS לדיקי, שאמר שהוא התעורר מאוחר ויאחר קצת.
שלחתי גם SMS לרפי, שלא הגיב.
אלו הרוכבים שהודיעו לדיקי על רצונם להשתתף.
כשמנשה ואיציק הגיעו, התארגנו והתכוננו לצאת.
היה קצת קר, והחלטנו להתפנק ושתינו קפה.
יצאנו ב 05:25, וראינו את דיקי מגיע באוטו שלו. איחלנו לו בהצלחה והמשכנו בדרכנו.
פחדתי שיהיה לי קר מדי (מד הטמפ` באוטו הראה 8 מעלות,) אז נשארתי עם חולצת טי שירט מתחת לחולצת הרכיבה.
לא היה כל כך קר, אבל נשארתי עם החולצה כל הרכיבה.
עד כפר קמא עוד היינו שלושתינו ביחד, אך ב"קיר" איציק ברח.
כשהגענו לצומת אלומות ראינו את איציק יוצא לכיוון פוריה.
הצטלמנו. מנשה רצה קפה, אז היינו שם עוד כמה דקות.
בתוך טבריה יצא שרכבתי קצת יותר מהר ממנשה, אז חיכיתי לו בצומת אלחדיף והירדן.
בירידה מאתר ספיר לצומת כפר נחום מנשה פתח פער של כמה מטרים.
בד`כ הוא יותר מהיר ממני בירידות, וידעתי שאם הוא יברח לי שם, לא אראה אותו עד אמצע העליה לקצרין, או אולי אפילו עד קצרין.
אז מרוב שפידלתי ב"השכבה" (עד כמה שאפשר לקרוא לזה השכבה...) יצא לי pedal strike. פעם ראשונה עם הברומפטון.
תפסתי אותו, והוא אכן קבע קצב טוב.
אבל מתישהו זה כבר היה לי מהר מדי לטעמי, והוא פתח פער של כ 200 מטרים.
אחרי כ 4 ק`מ הוא האט, ושוב רכבנו יחד.
לקראת צומת בית המכס הוא פתח פער, ונפגשנו שוב בקצרין.
בפניה ימינה בצומת נשוט היתה רוח פנים רצינית.
משם (ק`מ 88) עד צומת יזרעאל (ק`מ 194) היתה לנו רוח פנים רצופה, סה`כ 106 ק`מ (השיא הקודם היה 76 ק`מ מול הרוח עם אופני ה Fixie.)
במקום בו ישבנו בפעם הקודמת אמרו שאין מאפים (בעבר אכלנו שם אכלנו מאפה ממולא.)
ומאחוריו היתה פיצריה. הזמנו מגש.
איציק צלצל ואמר שהוא גם בקצרין (בתחנת הדלק באזור התעשיה?) הזמנו אותו לפיצה, והוא העדיף להמשיך לבד. התיישבנו לאכול.
כשיצאנו, דיברנו שוב עם איציק, והוא כבר היה קרוב להאון, והשתמש במילים "גועל נפש," בגלל רוח הפנים.
בירידה ליהודיה רכבתי מאחורי מנשה. בגלל רוח הפנים לא עברנו 40 קמ`ש בהרבה (בד`כ אנחנו יורדים שם במעל 60 קמ`ש.)
ביהודיה דיברנו עם איציק, שכבר עבר את האון, והוא הציע לנו לרכוב בשביל האופניים "כי שם מוגנים יותר מהרוח"...
בין יהודיה לכורסי עקף אותנו כבישון עם אוזניות. הוא לא אמר שלום.
בצמח ישבנו בארומה ושנינו התלוננו על מיחושים בבטן.
במנחמיה מנשה, כרגיל, ברח לי.
הפרות ליד חמדיה היו לבנות לבנות. ממש כמו חיות מפלסטיק. היה יפה.
מנשה חיכה לי קצת לפני צומת שלוחות.
כשהיינו בבית אלפא, דיברנו עם איציק, שהיה אחרי הצילום בראש הגלבוע. מה שהיה לו להגיד זה ש"במהלך העליה יש קטעים שמוגנים מהרוח, וקטעים שחשופים מול הרוח."
סיפור ברווט 200 לשנת 2009.
תם ונשלם ברווט 200 של שנת 2009, וכבר רואים את ברווט 300, ומי שמיטיב לראות למרחוק יצליח אף לראות את PBP 2011...
- -
הסיפור שלי:
יצאתי מהבית כמה דקות מוקדם, כי רציתי למפות את עפולה בשביל ה GPS שלי.
נסעתי באוטו את הכבישים המרכזיים, וכשהגעתי לנקודת ההתחלה עדיין לא הגיע אף אחד.
מנשה ואיציק צלצלו מהדרך.
שלחתי SMS לדיקי, שאמר שהוא התעורר מאוחר ויאחר קצת.
שלחתי גם SMS לרפי, שלא הגיב.
אלו הרוכבים שהודיעו לדיקי על רצונם להשתתף.
כשמנשה ואיציק הגיעו, התארגנו והתכוננו לצאת.
היה קצת קר, והחלטנו להתפנק ושתינו קפה.
יצאנו ב 05:25, וראינו את דיקי מגיע באוטו שלו. איחלנו לו בהצלחה והמשכנו בדרכנו.
פחדתי שיהיה לי קר מדי (מד הטמפ` באוטו הראה 8 מעלות,) אז נשארתי עם חולצת טי שירט מתחת לחולצת הרכיבה.
לא היה כל כך קר, אבל נשארתי עם החולצה כל הרכיבה.
עד כפר קמא עוד היינו שלושתינו ביחד, אך ב"קיר" איציק ברח.
כשהגענו לצומת אלומות ראינו את איציק יוצא לכיוון פוריה.
הצטלמנו. מנשה רצה קפה, אז היינו שם עוד כמה דקות.
בתוך טבריה יצא שרכבתי קצת יותר מהר ממנשה, אז חיכיתי לו בצומת אלחדיף והירדן.
בירידה מאתר ספיר לצומת כפר נחום מנשה פתח פער של כמה מטרים.
בד`כ הוא יותר מהיר ממני בירידות, וידעתי שאם הוא יברח לי שם, לא אראה אותו עד אמצע העליה לקצרין, או אולי אפילו עד קצרין.
אז מרוב שפידלתי ב"השכבה" (עד כמה שאפשר לקרוא לזה השכבה...) יצא לי pedal strike. פעם ראשונה עם הברומפטון.
תפסתי אותו, והוא אכן קבע קצב טוב.
אבל מתישהו זה כבר היה לי מהר מדי לטעמי, והוא פתח פער של כ 200 מטרים.
אחרי כ 4 ק`מ הוא האט, ושוב רכבנו יחד.
לקראת צומת בית המכס הוא פתח פער, ונפגשנו שוב בקצרין.
בפניה ימינה בצומת נשוט היתה רוח פנים רצינית.
משם (ק`מ 88) עד צומת יזרעאל (ק`מ 194) היתה לנו רוח פנים רצופה, סה`כ 106 ק`מ (השיא הקודם היה 76 ק`מ מול הרוח עם אופני ה Fixie.)
במקום בו ישבנו בפעם הקודמת אמרו שאין מאפים (בעבר אכלנו שם אכלנו מאפה ממולא.)
ומאחוריו היתה פיצריה. הזמנו מגש.
איציק צלצל ואמר שהוא גם בקצרין (בתחנת הדלק באזור התעשיה?) הזמנו אותו לפיצה, והוא העדיף להמשיך לבד. התיישבנו לאכול.
כשיצאנו, דיברנו שוב עם איציק, והוא כבר היה קרוב להאון, והשתמש במילים "גועל נפש," בגלל רוח הפנים.
בירידה ליהודיה רכבתי מאחורי מנשה. בגלל רוח הפנים לא עברנו 40 קמ`ש בהרבה (בד`כ אנחנו יורדים שם במעל 60 קמ`ש.)
ביהודיה דיברנו עם איציק, שכבר עבר את האון, והוא הציע לנו לרכוב בשביל האופניים "כי שם מוגנים יותר מהרוח"...
בין יהודיה לכורסי עקף אותנו כבישון עם אוזניות. הוא לא אמר שלום.
בצמח ישבנו בארומה ושנינו התלוננו על מיחושים בבטן.
במנחמיה מנשה, כרגיל, ברח לי.
הפרות ליד חמדיה היו לבנות לבנות. ממש כמו חיות מפלסטיק. היה יפה.
מנשה חיכה לי קצת לפני צומת שלוחות.
כשהיינו בבית אלפא, דיברנו עם איציק, שהיה אחרי הצילום בראש הגלבוע. מה שהיה לו להגיד זה ש"במהלך העליה יש קטעים שמוגנים מהרוח, וקטעים שחשופים מול הרוח."
אמרתי לו "מה יש לך מהרוח איציק???" סתם, לא אמרתי לו, אבל זה די התבקש...
באמצע העליה לגלבוע מנשה שוב פתח פער, ואני רכבתי לי להנאתי, נהנה מהנוף.
הוא חיכה לי בחניון האירוסים. הצטלמנו, ואני יצאתי כמה שניות לפניו.
הוא לא תפס אותי עד קצת לפני הפניה שמאלה בכביש 675.
משם רכבנו יחד עד הסיום.
סיימנו ב 11:50 שעות.
גם איציק ודיקי סיימו בתוך זמן הגג.
להתראות בברווט 300!
טל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה