שלום,
הסיפור שלי של ברווט 600 של עונת 2017
אודי סימס שהוא יאחר קצת, ושנתחיל בלעדיו.
הצטלמנו ויצאנו.
את אודי פגשנו בדרך לנקודת ההתחלה כ 500 מטרים מההתחלה. בירכנו לשלום, והמשכנו.
בהתאם לניסיון מהשנה שעברה, החלטנו לא להתעכב יותר מדי עד לשינה המתוכננת בשדה בוקר.
לפיכך, בעינת עצרנו ל 15 דקות, וגם בצומת האלה ובקוממיות.
ראוי לציון הכביש בין שריגים לגת, שבעונה זו פורח במלוא תפארתו.
העדכונים מאודי אמרו שהוא כחצי שעה אחרינו.
בכפר עזה עצרנו לשניצל "המסורתי," ולשאלתנו, הם אמרו שהם סגורים בשישי.
במגן עצרנו שוב לכרבע שעה, והמשכנו מיד לאנדרטת אוגדת הפלדה, להספיק כמה שיותר לרכוב בשעות האור.
בחזור מהאנדרטה ראינו את אודי, שהערכנו שהוא כשעה אחרינו.
נופפנו לשלום, ולא עצרנו.
עצרנו להתארגנות לחשיכה בצאלים, ועצירה ארוכה של 40 דקות במשאבי שדה שכללה לבישת בגדים חמים.
לבשתי די הרבה שכבות, ו 10 ק'מ משם, באשלים, עצרתי להוריד את המעיל.
אסף המשיך לאט, ותפסתי אותו והמשכנו ביחד.
את אודי פגשנו בחזור, והוא היה, שוב, כשעה אחרינו.
הפעם עצרנו ודיברנו כמה דקות.
עוד לא ידענו אם נישן בשדה בוקר לפני הקונטרול בצומת הרוחות, או אחרי.
הגענו לשדה בוקר בשעה 01:00, והחלטנו לעצור לישון.
לא נכנסנו לתחנת הדלק, והתארגנו לשינה.
אסף הצטייד במזרן ושמיכת מילוט, ואני ניסיתי למצוא תנוחה סבירה על הכיסאות, כשאני מכסה את פלג הגוף העליון עם המעיל.
לא היה לי נוח, ולא תמיד היה לי חם, אבל אני מעריך שישנתי כמה דקות לא מועטות.
שמעתי את אודי מגיע, אך לא קמתי לקראתו.
השעון צלצל ב 04:45, וקמנו כולנו.
אודי אמר שבתחנה אין מים ואי אפשר לשתות שם קפה, או לאכול מנה חמה וכדומה.
החלטנו לעצור בעבדת.
כשהגענו לעבדת אסף ואני נכנסנו, ואודי המשיך.
אכלנו ויצאנו תוך 15 דקות.
התאוששנו ורכבנו בקצב טוב יחסית, כך שראינו את אודי יוצא חזרה מצומת הרוחות כשאנחנו הגענו.
הייתי רעב, ואמרתי לאודי שאעצור בעבדת גם בחזור.
תוך 3 דקות אסף ואני היינו מוכנים ליציאה, אך אסף אמר שבדרך חזרה הוא רוצה לעצור ל"קריאה של הטבע."
אמרתי שאני אעצור עכשיו, והוא המשיך.
אחרי 5 דקות יצאתי בעקבותיו, ונכנסתי לעבדת.
אודי היה שם לבד, והערכנו שאסף המשיך.
עשינו "חשבון על מפית":
יש עוד 220 ק'מ, והשעה 08:00 בבוקר, ואסף רוצה לסיים לפני החושך (בערך 18:00,) כך שיש 10 שעות.
אני הערכתי שייקח לי 11-12 שעות (מראש אמרתי שאהיה מרוצה לסיים ב 20:00, בזמן של 37 שעות.)
אודי אמר שלא אחכה לו, ואנסה לתפוס את אסף, והוא יסמס לו שיחכה לי.
אחרי הסנדביץ' השני באותו בוקר הרגשתי טוב, ורכבתי מהר יחסית.
כ 10 ק'מ אחרי משאבים, קצת אחרי רביבים יש ישורות ארוכות,
וראיתי רוכב (שהערכתי שזה אסף,) במרחק של 2 דקות, או קילומטר, ממני.
נשמר בינינו אותו פער, ובגבעות ליד צאלים האטתי קצת כדי לנוח.
הגעתי למגן ופגשתי שם את אסף, ומשם המשכנו ביחד.
רכבנו בקצב טוב, אל אחרי שדרות שנינו הרגשנו עייפות של שינה, ועצרנו בברור חיל.
הקטה שבין צומת גבעתי לצומת הודיה עבר מקצה שיפורים, ועכשיו אפשר לרכוב שם בכיף כמו פעם.
אחרי קפה המשכנו בקצב טוב עד לסיום, כולל עצירות קצרות בקונטרולים שנותרו.
לקראת הסיום התחילו לקפוץ לי ההילוכים, וגם שמעתי איוושה בקצב קבוע.
אחרי בחינה קצרה נמצא הגורם - חוליה תפוסה בשרשרת.
נכנסנו לפארק הירקון עם שקיעת החמה, וסיימנו כמה דקות אחרי השעה 18:00, או קצת יותר מ 35 שעות.
אודי פיספס קונטרול ונקנס בשעתיים.
המסלול דומה למסלול ברווט 600 הראשון של עונת 2015.
שעת הזינוק נקבעה ליום חמישי בשעה 07:00.
למועד הרשמי התייצבו 3 רוכבים, לפי סדר שם פרטי:
אודי, אסף, ואני.
עמית ניסה כמה ימים לפנינו, אך הפסיק באמצע.
אודי סימס שהוא יאחר קצת, ושנתחיל בלעדיו.
הצטלמנו ויצאנו.
את אודי פגשנו בדרך לנקודת ההתחלה כ 500 מטרים מההתחלה. בירכנו לשלום, והמשכנו.
בהתאם לניסיון מהשנה שעברה, החלטנו לא להתעכב יותר מדי עד לשינה המתוכננת בשדה בוקר.
לפיכך, בעינת עצרנו ל 15 דקות, וגם בצומת האלה ובקוממיות.
ראוי לציון הכביש בין שריגים לגת, שבעונה זו פורח במלוא תפארתו.
העדכונים מאודי אמרו שהוא כחצי שעה אחרינו.
בכפר עזה עצרנו לשניצל "המסורתי," ולשאלתנו, הם אמרו שהם סגורים בשישי.
במגן עצרנו שוב לכרבע שעה, והמשכנו מיד לאנדרטת אוגדת הפלדה, להספיק כמה שיותר לרכוב בשעות האור.
בחזור מהאנדרטה ראינו את אודי, שהערכנו שהוא כשעה אחרינו.
נופפנו לשלום, ולא עצרנו.
עצרנו להתארגנות לחשיכה בצאלים, ועצירה ארוכה של 40 דקות במשאבי שדה שכללה לבישת בגדים חמים.
לבשתי די הרבה שכבות, ו 10 ק'מ משם, באשלים, עצרתי להוריד את המעיל.
אסף המשיך לאט, ותפסתי אותו והמשכנו ביחד.
את אודי פגשנו בחזור, והוא היה, שוב, כשעה אחרינו.
הפעם עצרנו ודיברנו כמה דקות.
עוד לא ידענו אם נישן בשדה בוקר לפני הקונטרול בצומת הרוחות, או אחרי.
הגענו לשדה בוקר בשעה 01:00, והחלטנו לעצור לישון.
לא נכנסנו לתחנת הדלק, והתארגנו לשינה.
אסף הצטייד במזרן ושמיכת מילוט, ואני ניסיתי למצוא תנוחה סבירה על הכיסאות, כשאני מכסה את פלג הגוף העליון עם המעיל.
לא היה לי נוח, ולא תמיד היה לי חם, אבל אני מעריך שישנתי כמה דקות לא מועטות.
שמעתי את אודי מגיע, אך לא קמתי לקראתו.
השעון צלצל ב 04:45, וקמנו כולנו.
אודי אמר שבתחנה אין מים ואי אפשר לשתות שם קפה, או לאכול מנה חמה וכדומה.
החלטנו לעצור בעבדת.
כשהגענו לעבדת אסף ואני נכנסנו, ואודי המשיך.
אכלנו ויצאנו תוך 15 דקות.
התאוששנו ורכבנו בקצב טוב יחסית, כך שראינו את אודי יוצא חזרה מצומת הרוחות כשאנחנו הגענו.
הייתי רעב, ואמרתי לאודי שאעצור בעבדת גם בחזור.
תוך 3 דקות אסף ואני היינו מוכנים ליציאה, אך אסף אמר שבדרך חזרה הוא רוצה לעצור ל"קריאה של הטבע."
אמרתי שאני אעצור עכשיו, והוא המשיך.
אחרי 5 דקות יצאתי בעקבותיו, ונכנסתי לעבדת.
אודי היה שם לבד, והערכנו שאסף המשיך.
עשינו "חשבון על מפית":
יש עוד 220 ק'מ, והשעה 08:00 בבוקר, ואסף רוצה לסיים לפני החושך (בערך 18:00,) כך שיש 10 שעות.
אני הערכתי שייקח לי 11-12 שעות (מראש אמרתי שאהיה מרוצה לסיים ב 20:00, בזמן של 37 שעות.)
אודי אמר שלא אחכה לו, ואנסה לתפוס את אסף, והוא יסמס לו שיחכה לי.
אחרי הסנדביץ' השני באותו בוקר הרגשתי טוב, ורכבתי מהר יחסית.
כ 10 ק'מ אחרי משאבים, קצת אחרי רביבים יש ישורות ארוכות,
וראיתי רוכב (שהערכתי שזה אסף,) במרחק של 2 דקות, או קילומטר, ממני.
נשמר בינינו אותו פער, ובגבעות ליד צאלים האטתי קצת כדי לנוח.
הגעתי למגן ופגשתי שם את אסף, ומשם המשכנו ביחד.
רכבנו בקצב טוב, אל אחרי שדרות שנינו הרגשנו עייפות של שינה, ועצרנו בברור חיל.
הקטה שבין צומת גבעתי לצומת הודיה עבר מקצה שיפורים, ועכשיו אפשר לרכוב שם בכיף כמו פעם.
אחרי קפה המשכנו בקצב טוב עד לסיום, כולל עצירות קצרות בקונטרולים שנותרו.
לקראת הסיום התחילו לקפוץ לי ההילוכים, וגם שמעתי איוושה בקצב קבוע.
אחרי בחינה קצרה נמצא הגורם - חוליה תפוסה בשרשרת.
נכנסנו לפארק הירקון עם שקיעת החמה, וסיימנו כמה דקות אחרי השעה 18:00, או קצת יותר מ 35 שעות.
אודי פיספס קונטרול ונקנס בשעתיים.
תוצאות לא רשמיות:
Katzir Tal, Passed
Mussayov Udy, Passed
Tsfati Assaf. Passed
Mussayov Udy, Passed
Tsfati Assaf. Passed
Gal Amit, DNF
קישורים:
שרשור ההודעה על רשומה זו בפורום אופני כביש
הסיפור של אסף, בבלוג שלו
הסיפור של אודי, בפייסבוק
טל.
שרשור ההודעה על רשומה זו בפורום אופני כביש
הסיפור של אסף, בבלוג שלו
הסיפור של אודי, בפייסבוק
טל.
לקונטרול בעינת לא הגעתי...בגלל שכביש 444 מנחשונים לעינת הוא בשיפוצים.קטע של 3 קמ ללא שוליים כמשוגעי ישראל נוסעים במהירות הרגילה ולא לפי תנאי הדרך..ועוד בתנאי חשיכה...הסיכון היה גבוה מאד לטעמי.הודעתי לטל והסנקציה שהוטלה עליי נכונה..המרחק שעשיתי היה אותו מרחק כמו במסלול על הנייר.
השבמחקתודה אודי, על האמינות והיחס הרציני.
מחקאנחנו הספקנו לעבור שם באור יום, ודי פחדנו מהקטע הזה (שישי בערב, לפני כניסת השבת...)
רכבנו שם מהר, ולמזלנו זה עבר חלק.
לדעתי, החזרה הביתה בשלום ועם בריאות מלאה כפי שיצאת זה הדבר הראשון והחשוב היחידי בברווטים.
הרחק מאחור יש את הכלל של לסיים את הברווט, ואחריו זה לסיים את הברווט בזמן.
אני תומך בך 100% על הבחירה הנכונה שלקחת, בנסיבות שהיית בהן.
טל.