212. ברווט 200 שני עונת 2017

שלום,

הסיפור שלי של ברווט 200 השני של עונת 2017.

המסלול זהה למסלול של ברווט 200 שנרכב החל משנת 2009, וזו הפעם העשירית במסלול הזה.

לברווט התייצבו 6 רוכבים, לפי סדר שם פרטי:
מלכי, מנשה, ספי (אנגליה), עמיחי, שוקי, ואני.

ספי הינו בריטי שהגיע לארץ, בין השאר לברווט הזה.

ספי רוכב מנוסה, והוא משתתף בברווטים באנגליה, וכן בעוד ארועי רכיבה אחרים.

בשל סיבות אישיות לא רכבתי מאז ברווט 600, שהתקיים 3 שבועות לפני הברווט הזה.

בסיום ברווט 600 היתה לי חוליה תפוסה בשרשרת.

שחררתי את החוליה ע'י מתיחת השרשרת לצדדים, אך לא הייתי בטוח שזה הספיק.

כל הרוכבים הגיעו לפני שעת הזינוק, והיו לנו כמה דקות לדבר.

ספי אמר שזה היום הכי קר השבוע, ושוקי אמר שצפוי גשם בשני מקומות.

ספי אמר שאין לו משאבה, ועניתי שלכולנו יש, ואם הוא לא יברח לנו - אז לא תהיה לו בעיה.

הוא אמר שיש לו 2 פנימיות, ומלכי אמרה שזה "יותר ממספיק" במסלול הזה.
ספי ואני הסתכלנו אחד על השני ושנינו ידענו מה יקרה, מבלי שנצטרך להגיד את זה בקול רם...

יצאנו כולם 8 דקות אחרי שעת הזינוק הרשמית.
הגרמין שלי מדד 17 מעלות, ולא היה קר מדי.

בדיוק 12.5 ק'מ מתחילת המסלול ספי צעק שיש לו פנצ'ר באחורי.
מלכי, מנשה, ואני עצרנו איתו.
מנשה גילה שזה היה snake bite, וספי החליף פנימית, כשמנשה מנפח במשאבה שלי.
כשספי הרכיב את הגלגל - התחלנו לרכוב.
אחרי כ 200 מטרים אני מביט לאחור ולא רואה את ספי.
הסתובבתי, ורכבתי חזרה, ומצאתי את ספי הולך עם האופניים.
הוא אמר שיש לו פנצ'ר גם בקדמי.
היתה לו פנימית אחת.
השארתי לו את המשאבה שלי ופנימית, והמשכתי. מנשה גם הסתובב, ושנינו חברנו למלכי בכפר תבור.

החוליה בשרשרת שוב נתפסה.
זה לא הרסני, אז המשכתי לרכוב.

הירידה ליבנאל היתה מהירה, ומבלי להתכוון, בדיעבד גיליתי ששברתי שם את שיא המהירות שלי באופניים האלה.
באלומות נפגשנו כל הרוכבים, וספי החזיר לי את המשאבה שלי.

בקונטרול הבא, בטבריה, השענתי את האופניים על גדר, והם נפלו על צד ימין. הרמתי אותם.
בהמשך הירידה בטבריה האופניים תפקדו טוב.
ביציאה מטבריה יש עליה קצרה, וכשהורדתי לגלג'ש הגדול שמעתי רעש מהגלגל האחורי.
עצרתי, וזה היה המעביר האחורי שהתעקם פנימה ועכשיו הוא נוגע בשפיצים כשהוא על הגלג'ש הגדול ביותר.
אלה כבר היו חדשות רעות, כשלפניי עוד יש את הטיפוס לקצרין, ולגלבוע.

 בעצירה בגינוסר למילוי מים ניסינו ליישר את המעביר, אך זה לא עזר.
בגלל שהמעביר היה עקום לכיוון פנימה, גם לא היה לי את הגלג'ש הקטן ביותר, אך זה לא מפריע ברכיבה במסלול הזה...
החשש שלי הוא שגם האוזן התעקמה, אך לא אדע בודאות עד שהאופניים לא יראו מכונאי.

עוד בעיה: כל 2-3 סיבובים של הקראנק היתה מעין קפיצה של ההילוכים.
כאילו השרשרת נופלת מהגלג'ש, וחוזרת אליו.
זה הפריע מאוד לשטף הפידול, ולאט לאט סחט ממני את כוחותיי (למי שמכיר, אני מדבר על ה W'...)

את הטיפוס לבית המכס התחלתי עם מלכי וספי.
רכבתי לאט, כי לא היה לי את ההילוך הקל שלי, ומלכי וספי ברחו לי די מהר.
לקראת סוף העליה פגשתי את דיקי מטפס עם אופני יד(!!!)
זה היה מתוכנן, כי תיאמנו את השעות שלנו.
דיקי תכנן רכיבה מצומת יהודיה, טיפוס לבית המכס, המשך לקצרין, וירידה חזרה לצומת יהודיה.
בד'כ אנחנו פוגשים את דיקי באזור בית שאן, אך הוא מתאמן בטיפוסים כבר כמה שנים.
דיקי רכב בקצב שלו, ושמחתי מאוד לפגוש אותו.
דיברנו קצת, ואמרתי לו שניפגש בקצרין, כי בד'כ אנחנו יושבים שם יותר משעה.

בקצרין התיישבנו באחד מדוכני המזון המהיר.
מלכי אמרה שהיא לא רוצה לאכול הרבה והזמינה חצי מנה פלאפל.
ספי הזמין מנה פלאפל.
אני הזמנתי שניצל בג'בטה.
מנשה התעלה על כולנו והזמין סטייק אנטרקוט בג'בטה.

טפטפנו החוצה מקצרין וקבענו להיפגש בצומת יהודיה.
את דיקי פגשנו על הכביש מחוץ לקצרין, והוא אמר שהוא לא יעצור שם.
בצומת יהודיה היינו 5. הערכנו שעמיחי היה הרחק מאחור.
היתה רוח פנים (דרומית,) ועד צמח רכבנו ביחד, מסתירים את הרוח האחד לשני.
בצמח היתה עוד עצירה ארוכה.


כשעמדנו לצאת, עמיחי הגיע. זו היתה הפתעה, והוא אמר שלא נחכה לו.
גם דיקי הגיע, אך לא דיברנו איתו הרבה.
מלכי, שוקי, וספי יצאו, ואני הצטרפתי אליהם.
מנשה לא יצא איתנו, ונשאר לפטפט עם דיקי.
רוח הפנים המשיכה, והתחלקנו בהובלה.

בעצירה למרגלות הגלבוע עצרנו לאכול, ומנשה הגיע.
שוקי אמר שהוא יוצא, וגם מלכי יצאה, ואיתה גם ספי.
מנשה נשאר עדיין בתחנה.
אני הייתי עייף מאוד מהמאבקים בהילוכים, ויצאתי כשאני מתכוון לרכוב לאט.
רכבי מאוד לאט, כשאני מתאמץ.
מלכי וספי נעלמו מלפנים, ושוקי נעלם מאחור.
הגעתי לראש הגלבוע בזמן שנראה כמו נצח, כשעוד יש לי קצת כוחות.
מלכי סימסה לי שהם מחכים לנו למטה.
הצטלמתי וצילמתי את הנוף.
מנשה הופיע 3 דקות אחריי, וירדנו ביחד.
למטה חיכינו לשוקי, ומשם רכבנו כולנו ביחד עד לסיום.

בסיום היו חיבוקים, ונשארנו לאכול ולדבר עוד שעה ארוכה.
כשיצאנו עם הרכב, ביציאה מעפולה, ראינו את עמיחי מגיע כשיש לו עוד כחצי שעה ספייר.

תוצאות לא רשמיות:

Sefi (UK), Passed

Katzir Tal, Passed

Levy Malky, Passed
Meiri Amihai, Passed
Menashe Shaul, Passed

Razinovsky Shuki, Passed

קישורים:
שרשור ההודעה על רשומה זו בפורום אופני כביש
הסיפור של ספי בפייסבוק
הסיפור של מלכי בפייסבוק
הסיפור של עמיחי בבלוג שלו

טל.