193. PBP 2015

שלום,

הסיפור שלי של PBP 2015.

רצוי להיעזר ברשומה הקודמת, מדריך לצופה ב PBP 2015.

את המספר לשילדה ושאר הפריטים קיבלנו ביום לפני הזינוק.
(תמונות בטוויטר: 1, 2, 3)

הרוכבים התבקשו לבחור את שעת ההתחלה עוד בזמן הרישום.

אני בחרתי להתחיל ב 19:30, ושוקי בחר להתחיל איתי.

אסף בחר להתחיל חצי שעה לפנינו, ב 19:00.

יניב, הישראלי הרביעי, גם נרשם לשעה 19:30, אך ברגע האחרון לא זינק, ונרשם כ DNS.
(תמונות בטוויטר: 1, 2)

אמרנו "שלום" לאסף, וראינו את הקבוצה שלו מזנקת.

בזמן שחיכינו לזינוק שלנו פגשתי לא מעט חברים מרכיבות עבר.

בין השאר את אנדרו, שרכב בברווט 400 בישראל בעונת 2011.

שמתי לב שבקבוצות היו רוכבים עם שעת התחלה מוקדמת יותר, שבחרו לזנק עם חבריהם בשעה מאוחרת יותר, תוך איבוד זמן.

הזינוק הלך חלק. שוקי, כצפוי, ישב עליי צמוד כל הזמן.

בערך ב 40 ק'מ הוא נעלם לי, והמשכתי לאט. הוא תפס אותי בערך ב 52 ק'מ, ואמר שעף לו הכבל החדש שהוא קנה לאחרונה.

בעצירה המתוכננת הראשונה, ב 140 ק'מ, היו, כצפוי, תורים ארוכים.

קנינו ארוחה מלאה, והתיישבנו לאכול. המשכנו.

גם בעצירה המתוכננת הבאה, בקונטרול הראשון ב 220 ק'מ עצרנו לאכול.

היתה שעת בוקר מוקדמת, עדיין חשוך, והצעתי לישון. שוקי הסכים, וישנו קצת פחות משעה.

כשקמנו היה כבר אור, והדרך היתה נעימה, ועצרנו בשולחנות שפרסו התושבים.

נתנו להם ממזכרות שעשינו (תודה ליניב על היוזמה!)

לא היינו צריכים לעצור. בחרנו לעצור שם בשביל האוירה הטובה.

בקונטרול השני ב 309 ק'מ לא נכנסנו למסעדה, והסתפקנו בסנדוויץ מהמזנון.

אני לא זוכר את הקונטרול הזה כמקום טוב להיכנס למסעדה. יש מרחק גדול בין המקומות, ואפשר לחסוך זמן יקר.

בקונטרול 3 ב 363 ק'מ שוב נכנסנו למסעדה, שהיתה טובה כפי שזכרתי.

לאחר קונטרול 3 התחיל ערב, והתחלנו לדבר על שינה.

התכנון המקורי שלי היה להמשיך כמה שיותר, אם אפשר עד קונטרול 5 ב 527 ק'מ.

אך בגלל זמן יקר שבוזבז על עדכוני וואצאפ, התחיל להיות מאוחר מדי, וחששתי שניאלץ לעצור לשינה מוקדם יותר.

שוקי אמר שהוא מתכוון לעשות את כל ה PBP עם Power-Nap, ואני אמרתי שאני לא מתכוון לנסות משהו חדש ב PBP.

אז התפצלנו.

ישנתי קצת אחרי Loudeac, בערך ב 500 ק'מ.
לא הרבה, אולי שעה. הרגשתי שבגלל שלא רכבתי את הרכיבה "שלי," אז נהרסו לי סידורי השינה.
עצרתי שוב לשינה, בקונטרול 5, ב 527 ק'מ.
ישנתי על הריצפה. באור, ליד השירותים, כשעה וחצי.
יצאתי בחושך, וחויתי את הטמפרטורות הנמוכות במסלול - 6 מעלות, בעליה ל Roc Trevezel.
כל הזמן חיפשתי את אסף, שהערכתי שהוא כ 4-6 שעות לפניי, אך לא ראיתי אותו עד הפיצול לפני Brest.

עצרתי לצילום המסורתי בגשר, וטיפסתי לקונטרול.
פגשתי שם את דייב וג'ודית, שרכבו בנפרד, על טנדם, עם רוכבים אחרים.
וגם את אנדרו. חשבנו להיכנס למסעדה, אך התור היה ארוך מדי, והחלטנו לא לאכול שם.
אנדרו קנה סנדויץ, ואני עצרתי בפטיסרי ביציאה מהקונטרול.

ביציאה מ Brest טיפסתי עם ספרדים ל Roc Trevezel. הם רכבו בקצב שהיה לי נוח.
קצת אחרי הירידה פגשנו את ג'ודית, ודיברתי איתה תוך כדי רכיבה.
ב Carhaix לא עצרתי להרבה זמן. ארוחה מהירה, והמשכתי.

קצת לפני Loudeac עצרתי למקלחת. זה היה אמצע היום, והטמפרטורטת היו נוחות.
החלפתי בגדים, והרגשתי כמו חדש.

בפעם הבאה שעצרתי לשינה היתה ב Fougeres ב 922 ק'מ.
שוב ישנתי על הריצפה, ליד המזנון, ברעש ואור חזק.
אך הרגשתי ש"חזרתי לעצמי" מבחינת השינה.

בקונטרול 12 ב 1093 ק'מ פגשתי את שי (ישראלי שחי בארה'ב, ורכב בברווט 1200 בישראל 2014.)
הוא אמר שהוא תומך ברוכב איטלקי שפגש, והם רוכבים לאט.
אמרתי שאני הולך לישון קצת, ואיחלתי להם בהצלחה.
ישנתי כ 45 דקות, על מיטה, באור.

כשהגעתי לקונטרול 13 ב 1170 ק'מ בשעת לילה פגשתי שוב את שי.
הוא אמר שהוא שלח את האיטלקי לישון ולהתאושש.
אני אמרתי שיש לי המון שעות ספייר, ואני חושב ללכת לישון כמה שעות, ולהמשיך בבוקר.
שי אמר ש"אם נצא עכשיו נוכל לסיים בפחות מ 80 שעות." לא השתכנעתי.
ואז הוא אמר "התחזית אומרת שיהיה גשם ביום." השתכנעתי. :-)

כך רכבנו ביחד עד לסיום, ויצא שמבלי להתכוון סיימנו בפחות מ 80 שעות.


בנקודת הסיום התקלחתי, וישנו קצת על הרצפה.
ואז הגיעו אסף, ושוקי כחצי שעה אחריו.
סה'כ 100% הצלחה לישראלים. כולם ב 90 שעות, וללא רכב ליווי.


קישורים:
שרשור הודעה על ראיון ששוקי נתן לפני ה PBP.
שרשור המעקב בזמן אמת. תודה רבה לאודי על המאמץ!
שרשור ההודעה על רשומה זו.
הסיפור של אסף בבלוג שלו.

טל.