יום ראשון, 16 במרץ 2014

168. ברווט 200 באנגליה מרץ 2014

שלום,

סיכום רכיבת ברווט 200 בשם Shaftesbury Spring 200.


יצא לי להזדמן ללונדון בסופ'ש האחרון, עם שבת פנויה.
בדקתי את לוח הברווטים האנגלי, ובשבת הזו היו שלושה ברווט 200 במקומות שונים בממלכה.
דיברתי עם ג'ודית ודייב, והוחלט על ברווט שמתחיל ומסתיים כשעה וחצי צפונית ללונדון.

הברווט מתחיל בשעה 08:00, שעת הגג היא 21:30.
הטיסה שלי בחזרה לארץ יצאה מהית'רו בשעה 22:40, כך שהייתי צריך להיות שם ב 21:00 (אחרי קצת פחות משעתיים נסיעה.)
היינו קצת בלחץ של זמן.

ג'ודית החליטה לא להצטרף, ויצא שרק דייב ואני יצאנו לברווט.

הברווט מתחיל ומסתיים ב Henham, והמסלול הוא בצורת הסיפרה 8, כשנקודת ההתחלה/סיום היא גם קונטרול באמצע המסלול.
הלולאה הראשונה לכיוון מזרח, והשניה לכיוון מערב.
במקביל לברווט 200, מתקיימים על אותו מסלול גם Populaire-ים למרחקים 160, 110, ו 56 ק'מ.

המסלול הינו מסלול גבעי. לא חושב שיש אפילו מטר אחד מישורי.
כל הזמן מטפסים ויורדים גבעות בגבהים שבין 40 מטרים מעל גובה פני היום, ל 160 מטרים.
רוב הגבעות מתונות, אך יש גם כמה אכזריות עם שיפועים דו-סיפרתיים למרחק כמה מאות מטרים.
הנתון הרשמי אומר כ 1700-1800 מטרים טיפוס, שזה כמעט כמו הסטנדרט ב PBP.
דייב אומר שבאנגליה זה נחשב מסלול "ממוצע עד קל."

ג'ודית הלוותה לי את אותם אופניים שרכבתי עליהם ברווט 600 לפני כשנתיים.
הורכב מוט אוכף ארוך, אך לא היה לנו זמן להרים את הכידון.
גם את מוט האוכף לא היה לי זמן לבדוק, מאחר והיינו עסוקים עד 02:00 בלילה שלפני, עם השכמה בשעה 05:15.

הגענו לנקודת ההתחלה והיו שם שני רוכבים שהכרתי, ואף הזכרתי אותם לאורך השנים:
הראשון היה פיטר, שאיתו רכבתי את כל ה 1001 Miglia ב 2008, והשני היה סטיב, שבאנגליה נחשב רוכב אגדי והישגיו מוכרים בכל העולם.
סטיב הגיע ברכיבה מהבית (כ 80 ק'מ משם,) והוא רכב על אופני הרים עם שיכוך קדמי. גלגלי 1.5 אינצ' בלחץ כ 65 psi, ושני תיקי צד גדולים מאחור. הסיבה היתה שהוא "גמר" את הפיקסי שלו (אחרי הרבה יותר מ 100,000 מיילים,) והמולטון שלו גם נשברו, והשלדה התחליפית טרם הגיעה.
פיטר ואני התחבקנו, ושוחחנו קצת.
לברווט הזה היו רשומים כ 60 רוכבים, וכולם התאספו מחוץ לקונטרול (בית של המועדון, וזה כבר סיפור בפני עצמו...) והמארגן אמר "אתם יכולים לצאת. בהצלחה!"

אחרי כקילומטר אמרתי לדייב שהאוכף קצת נמוך וקצת אחורה מדי לטעמי, והוא הציע שנעצור לסדר את זה.
אמרתי ש"אין זמן, ואני עוד לא בטוח..." המשכנו לרכוב.
הכידון היה מאוד נמוך ולא רציתי להגביה את האוכף יותר מדי, ועוד לקרב אותו לכידון.

יצאנו לכיוון מזרח, בקצב מהיר, שלא היה לי קשה מדי.
הסיבה היתה שהיתה לנו רוח גב שדחפה אותנו.
הדרכים היו עקלקלות וצרות.
כשהיה מגיע רכב מלפנים היה בקושי מרווח לרכב ואופניים ביחד. אולי 10-20 סנטימטרים בין מראת הצד של הרכב, לרוכב.
מדי פעם המכוניות לא היו מאיטות, והחוויה לא תמיד היתה נעימה.
רוכבים שדיברתי איתם על זה אמרו שזה הסטנדרט ו"מתרגלים"...
בצידי הדרכים היו גדרות אבן או שיחים, שלא איפשרו אפילו ירידה לשוליים, שלא היו קיימים בכלל.

אחרי כ 40 קילומטרים כבר התרגלתי להילוכים של קמפניולו. :-)

לקונטרול הראשון הגענו ביחד עם עוד כמה רוכבים, ביניהם פיטר, בערך ב 48 ק'מ.
זה היה קונטרול מסוג Info (שבו צריך לענות על שאלה כשנמצאים במקום, כמו "מה השעה של ריקון תיבת הדואר?")

הקונטרול השני היה בית קפה בתוך משתלה, בערך ב 60 ק'מ.
ישבנו לאכול ביחד עם סטיב.
דייב הזמין "מקושקשת על כריך," ואני הזמנתי טוסט טונה.
אחרי כחצי שעה יצאנו משם, ביחד עם סטיב.

משם חזרה לנקודת ההתחלה ב 105 ק'מ, ברוח פנים עזה.
בערך ב 90 ק'מ התחלתי להנות מהרכיבה.
בצידי הדרך היו מלא נרקיסים צהובים. עצרתי לצלם. פעמיים.
בקונטרול באמצע המסלול דיברנו קצת עם המארגן, וגם היה לנו זמן להתעסק עם האוכף שלי.
בקילומטרים הראשונים הכידון הרגיש לי מאוד נמוך, אבל לקראת סוף המסלול כבר התרגלתי למה שיש...

המשכנו להיאבק ברוח גם ברבע השלישי של המסלול.
היו עוד שני Info Control, ועוד אחד של קבלה, בחנות של Fish & Chips.
דייב הזמין צ'יפס, ואני הזמנתי גם דג עם הצ'יפס, שהוגש על נייר רגיל (ולא נייר עיתון...)

ברבע האחרון של המסלול רכבנו מהר בעזרת רוח הגב, וסיימנו מעט אחרי השקיעה (בשעת השקיעה המדוייקת עצרנו ועברנו ל"מוד לילה")
דיברנו קצת עם המארגן, הודינו לו, והגשנו לו את כל הוכחות המעבר בקונטרולים.

אחד ה Info Controls היה "כמה פסים יש על שער הכניסה לבית מסויים?"
השער היה מחולק לשניים, ובכל חצי היה פס אחד.
אנחנו אמרנו "פס אחד," והמארגן אמר שהוא יקבל את התשובה, וגם תשובה של "שני פסים."
הראיתי לו תמונה של המקום (דאגתי לצלם את כל ה Info Controls,) וכולנו צחקנו. :-)

התארגנתי קצת, ויצאנו לכיוון שדה התעופה.
הגענו כשעתיים וחצי לפני הטיסה (ועוד לא עשיתי check-in, כי לא היתה לי גישה לאינטרנט במשך כמה ימים...)
שם, על האספלט במגרש החניה סידרתי את התיק, ותוך כחצי שעה כבר הייתי אחרי הכל, נח על הספסלים בשדה התעופה, ליד ה gate.


קישורים:
שרשור בפורום אופני כביששהתפתח בעקבות ההודעה על רשומה זו.

טל.

2 comments: