167. ברווט 400 מועד שני עונת 2014

שלום,

הסיפור שלי של ברווט 400 במועד השני של עונת 2014.

המסלול הינו מסלול חדש, מבוסס על המסלול הקודם בשינוים מעטים: עוברים דרך אורים ובית קמה (במקום אשכול,) ועוברים ברמלוד (במקום מודיעין.)

לברווט התייצבו 14 רוכבים, לפי סדר שם פרטי:

אודי, איציק, אלי, אמיר, אסף, דימה, יאן, מנשה, נאור, ניצן, סטאס, רונן, שוקי, ואני

סטאס ודימה הגיעו מחו'ל, מרוסיה, במיוחד לברווט הזה.

את סטאס הכרתי ברכיבה בבלגיה, ודימה חבר שלו, שבמקור מגיע מאותה עיר, כ 500 ק'מ מזרחית ממוקבה.

רונן וניצן הגיעו בטיסה בבוקר הברווט, והתחילו באיחור של כ 45 דקות.

סטאס ודימה היו באילת כמה ימים, להתאקלמות.

אודי הגיע בטרמפ.

כל שאר הרוכבים הגיעו באוטובוס רגיל של "אגד" ביום חמישי.

קבענו ארוחת ערב עם הרוכבים שהגיעו מרוסיה, בעיקר בשביל להכיר אחד את השני.

סטאס יודע לדבר אנגלית שוטפת, ודימה יודע רק רוסית. אף אחד מהישראלי לא יודע רוסית, כך שכל התקשורת עם דימה נעשתה דרך תרגום של סטאס.

12 הרוכבים שהגיע לאילת בימים שלפני הברווט התייצבו בזמן לצילום בנקודת ההתחלה.

כבר בתחילת הטיפוס לנטפים התגלו פערים בין הרוכבים.

סטאס מטפס טוב, ודימה לא (בהמשך יתברר שדימה חזק מאוד במישור ובירידות.)

בעליה, סטאס ודימה סבלו מהחום, והצעתי לעצור במחסום הראשן, מה שהתברר כהחלטה נכונה, כי כמעט נגמרו להם המים.

לקונטרול הראשון בצומת סיירים הגענו 8 רוכבים ביחד: איציק, אלי, אמיר, אסף, יאן, סטאס, רונן, ואני.

סטאס אמר שהוא מחכה לדימה, וכולנו חיכינו לו, והוא הגיע כמה דקות אחרינו.

משם ניסיתי לארגן פלוטון עם החלפות כל קילומטר. זה החזיק כמעט 20 ק'מ, אבל אז זה התפרק.

חלק מהמובילים לא הצליחו לשמור על הקצב (בעיקר הגבירו קצב כשהם היו בהובלה,) ועד לצומת שיזפון המשכנו בקבוצות קטנות לא מסודרות.

כשהגעתי לשיזפון החלטתי לחכות למנשה.

חלק מהרוכבים לא רצו לחכות, והם יצאו בטיפטופים (אני לא בטוח שאלו היו הקבוצות באמת)

שוקי, אסף, ויאן

איציק ואלי

אודי ונאור

כל השאר חיכו למנשה.

עד שמנשה סיים לאכול את השקשוקה שהזמין - הגיעו גם רונן וניצן.

אמיר אמר שכואבת לו היד, והוא חושב לפרוש.

חלק מהרוכבים ניסו לשכנע אותו להמשיך, וחלק ניסו לברר אם הוא יכול להמשיך, ואם לא - לפרוש.

אסף דיבר איתו, והציע רעיון שאולי זה נובע מהצואר, וזה מקרין ליד.

אמיר בירר את זמני האוטובוס מאילת, ונשאר מאחור כשאנחנו יצאנו.

אחרי כמה דקות הוא עקף אותנו, וצעק - "לא פורש!"

הוא נראה קצת עקום, ונוטה הצידה.

כמה דקות אח'כ הוא עצר, ואמר שהוא פורש, כי הוא לא יכול אפילו להחזיק את הכידון עם היד הכואבת.

אנחנו המשכנו בפלוטון של שני טורים, עם החלפות כל קילומטר.

בערך באמצע הדרך לצומת ציחור, ניצן רכב פתאום מאוד לאט ונפתח פער של כמה עשרות מטרים.

האטתי, וכשהוא הגיע אליי משכתי אותו בחזרה לפלוטון.

הוא אמר שהוא מאוד עייף, ואמר שהוא רוצה מגנזיום. לאף אחד לא היה, והוא אמר שהוא יישאר מאחור, ולא ישתתף בהובלה.

אחרי כ 3 ק'מ הוא שוב נותר הרחק מאחור.

עצרנו וחיכינו לו. כשהוא הגיע, מנשה נתן לו איזוטוני, והוא אמר שלא נחכה לו.

אמרנו לו שבצומת ציחור יש לו אפשרות לסטות לכביש הערבה, לפונדק של כושי רימון.

בראש מעלה פארן עצרנו לצילום, והרוכבים הרוסים צילמו אחד את השני בוידאו בקטע של הכביש ש"חותך את ההר."

במישר רכבנו ביחד. כשהיינו באמצע, איציק סימס לי, ואמר שהם מצאו את המים (בהטמנה.) בטיפוס לשדמה התפצלנו.

כשהגענו למעלה פגשנו שם את אודי ונאור.

מילאנו מים מההטמנה שאודי הכין יום לפני.

היו שם הרבה בקבוקים ריקים, ושאלתי את אודי מה נעשה איתם. הוא ענה שהוא לא תיכנון איסוף של הבקבוקים הריקים(!!!)

עבר שם טנדר, ושאלתי אותם אם יש אפשרות שהם יקחו את הבקבוקים הריקים למיחזור, והם הסכימו.

השארנו בקבוק וחצי לניצן, שהיה באותה עת קצת לפני תחילת המישר.

האנשים בטנדר הסכימו להגיע מאוחר יותר ולאסוף את הבקבוקים שנותרו.

אודי ונאור יצאו לפנינו. מנשה ודימה הגיעו יחסית הרבה זמן אחרינו, והם ביקשו שנעצור למנוחה קצרה.

אחרי שהם נחו, יצאנו כולם: דימה, מנשה, סטאס, רונן, ואני.

דימה, סטאס, ורונן היו כמה מאות מטרים לפנינו, ומנשה ואני רכבנו בכיף, בקצב שלנו.

קצת לפני תחילת מעלה העצמאות עצרתי ועברתי ל"מוד לילה."

בסרפנטינה השניה פגשתי בדימה, שהלך. ניסיתי להגיד לו שיש עוד 2 סרפנטינות, ומשם זה מתון. המשכתי לבד.

כשהגעתי למצפה רמון היו שם כל שאר הרוכבים.

חיכיתי למנשה, שהגיע כ 10-15 דקות אחריי, ורצה לעצור למנוחה.

סטאס חבש כובע רכיבה עם כיתוב רוסי, והוא אמר שהוא נתן אותו במתנה למוכרת ב"מנטה" שם. :-)

בינתיים, יצאו ממצפה רמון: איציק, אלי, אסף, יאן, ושוקי.
נשארו במצפה רמון: אודי, דימה, מנשה, נאור, סטאס, רונן, ואני.
יצאנו כשעה אחרי קבוצת איציק (איציק דאג לסמס לי על התקדמותם כל שעה-שעתיים, ולכן הקבוצה נקראה על שמו.)

רכבנו ביחד עד משאבי שדה, שם קבענו מראש להיכנס למילוי מים, ושתיית קפה.
בדרך, החל מעובדת, דימה פרץ בספרינט. רונן דלק אחריו, ושניהם נעלמו לנו.
כשפגשנו אותם במשאבים, רונן אמר שדימה "דחף חזק" כל הדרך.

בין צאלים לאורים רכבנו בקבוצה צפופה. הייתי בראש עם עוד מישהו, וכשהיה בור גדול בכביש בינינו - סימנו ביחד.
דימה היה באמצע, והוא עלה על הבור עם שני הגלגלים.
הוא צעק שיש לו פנצ'ר, ועצרנו כולם.
התברר שנהיה לו פנצ'ר סנייק בייט בשני הגלגלים.
בזמן התיקון, אחד הצמיגים לא הורכב טוב, והוא פורק, והורכב מחדש, כך שהיינו שם יותר מ 20 דקות.

המוכר בתחנת הדלק באורים דיבר רוסית, וכשהוא ראה את החולצה של סטאס הוא אמר שהוא במקור מאותה עיר.
כולם שמחו וצהלו, והם הצטלמו ביחד :-)
יצא ששהינו שם די הרבה זמן.


בצומת הנשיא, בפניה לכיוון בית קמה, דימה צעק STOP!
הוא אמר כמה מילים ברוסית, וסטאס תירגם ל"יש לי כאבים בלב."
דימה עמד בקושי. הוא דידה לתחנת האוטובוס, והתיישב שם על הספסל. בהמשך הוא שכב, והמצב נראה רע מרגע לרגע.
הוא אמר שהוא רוצה מונית. אמרנו לו שנזמין אמבולנס שייקח אותו לבית החולים שאינו רחוק משם.
הוא לא רצה אמבולנס, אלא מונית שתיקח אותו לתל אביב.
מנשה חיפש בגוגל מונית באופקים, ואח'כ בבאר שבע, אך ללא הצלחה (לא היו תשובות כשהוא צלצל.)
רונן ניסה למצוא מונית ב"Get Taxi," אך גם ללא הצלחה.

הצעתי שמנשה ואני נרד לכביש הראשי, וננסה לעצור שם מונית.
נעמדנו משני צידי הכביש, אך במשך דקות ארוכות לא עברה שם אף מונית.


חזרנו לשאר החבורה, ומנשה ורונן המשיכו לחפש בגוגל.

פתאום דימה נעמד, וסטאס תירגם את דבריו ל"הכל בסדר, נמשיך!"
כולנו אמרנו פה אחד שהוא לא ימשיך, ואם הוא יכול לרכוב - אז שירכוב לבאר שבע.
יש להם חברים בבאר שבע, שלא ענו להם, וגם יהיה יותר קל למצוא מונית (מאשר לנסות להזמין מונית ל"צומת הנשיא"...

חיכינו שהוא ירד ברכיבה לכביש, וכשהוא פנה מזרחה לכיוון באר שבע - המשכנו.
סך הכל, היינו שם יותר משעה. אולי שעה וחצי.
ה"סרטים" שרצו לנו בראש באותה שעה וחצי... לא מאחל לאף אחד!


כשהגענו לבית קמה, מתדלק אמר שלא נשאיר את האופניים בחוץ "כי מסתובבים פה כל מיני אנשים," וכדאי שנכניס אותם לתוך ה"ילו."
נשארנו שם די הרבה זמן. נראה לי שאנשים ניסו להתאושש מההלם שתפס אותנו לפני 13 ק'מ...

עד צומת הודיה רכבנו ביחד, בעיקר בשקט.
משם, לכיוון צומת קסטינה, רונן ברח לנו.
כל השאר עצרו בתחנת דלק בקרית מלאכי, למילוי וריקון מים, אבל ניצלנו את הזמן למנוחה קלה (שהתארכה והתארכה...)
רונן צלצל מצומת קסטינה, וקבענו שהוא יחכה לנו בצומת נחשון.
כשהגענו לצומת נחשון פגשנו שם את רונן, ויצאנו 15 דקות אחרי הזמן שהקצבנו מראש.

בקונטרול האחרון בצומת טייסים היינו כולנו ביחד.
משם רונן שוב ברח לנו, וכל השאר רכבו ביחד עד לסיום.

חיכינו שם עם סטאס עד שהגיעה החברה שלו, וכולנו נפרדנו בחיבוקים.
סטאס אמר שהמסלול מאוד קשה, ביעיקר בגלל החום בהתחלה (בלילה, כשנעשה קר יותר, הוא רכב הרבה יותר טוב.)

הגרמין שלי (מאותו דגם, אך עם תוכנה עדכנית יותר) מדד 3169 מטרים טיפוס.
להרגשתי, המסלול הרבה יותר קל מהמסלול הקודם, ואני מרוצה מכך.



קישורים:

שרשור בפורום אופני כביש שפתח עודד, עם טיזר לקראת הברווט.
שרשור בפורום אופני כביש שנפתח בזמן הרכיבה.
שרשור בפורום אופני כביש שהתפתח בעקבות ההודעה על רשומה זו, כולל סיפורי רוכבים נוספים.
הסיפור של אסף בבלוג שלו.
הסיפור של אודי באתר מגזין אופניים.
שרשור בפורום אופני כביש שפתח אייבי גילת עם הסיפור של אודי.
הסיפור של יאן בבלוג שלו.
הסיפור של סטאס בפורום באתר רוסי (ברוסית.)
יאן פתח שרשור בפורום אופני כביש לאחר שלא סיפק הוכחת מעבר באחד הקונטרולים. עופר (נמהל הפורום) פתח שרשור לאחר שנמצאה ההוכחה.

תוצאות רשמיות:

Heyman Itsik, Passed
Stas (Russia), Passed
Kalman Eli, Passed
Katzir Tal, Passed
Lavi Yan, Passed
Mussayov Udy, Passed
Rahav Naor, Passed
Razinovski Shuki, Passed
Shaul Menashe, Passed
Tsfati Assaf, Passed
Weizman Nitzna, Passed
Yallin Roene, Passed
Cohen Amir, DNF
Dima (Russia), DNF

טל.