שלום,
סיפור רכיבת LEL 2009. (אנגלית)
הרכיבה התחילה ביום ראשון בשעה 13:30, אך הסיפור בעצם התחיל ביום שישי לפני הרכיבה, אך זה סיפור בפני עצמו, ו(אולי) יסופר בפעם אחרת.
הרישום היה ביום שבת. הגעתי מספיק זמן לפני המועד שנקבע לי, ופגשתי שם חברים מרכיבות קודמות, וגם הכרתי חברים חדשים.
התור היה ארוך (כשעתיים,) ועמדתי עם פיטר T (בריטי_8 מהרכיבה באיטליה,) ועם מנואל וסילביה (זוג מאוד נחמד מקוסטה ריקה, רוכבים על טאנדם) וגם לב ברויטמן, ועוד רוכב מסיאטל, ושני חברים שלו.
מדי פעם מישהו מאיתנו יצא מהתור כדי להגיד שלום לחברים שלו, וחזר למקום. פיטר T גם הלך לעזור למתנדבים בשולחן הרישום.
הזינוק נקבע בשתי שעות עיקריות: 08:00 ו 14:00 (בעצם, 13:30,) עם קבוצות של כ 50 רוכבים בהפרש של 30 דקות.
אני הייתי ב 13:30, וגם מנואל וסילביה, אך רוב החברים שלי מהרכיבות הקודמות היו ב 08:00.
בחרתי לזנק ב 14:00, כי ידעתי שלא אשן כל כך בלילה לפני, וקיויתי לנמנם קצת בבוקר, לפני תחילת הרכיבה. זה לא קרה. התעוררתי ב 04:00, ויצאתי לנקודת ההתחלה באזור 10:00.
- -
קצת אחרי 13:00 יצאנו לכיוון נקודת הזינוק, שם חיכינו לשעה היעודה.
הקבוצה היתה הטרוגנית, עם רוכבים מהרבה מדינות.
הוזנקנו ב 13:30 בדיוק.
בהתחלה המסלול היה בתוך עיר, אך מהר מאוד יצאנו לכבישים פתוחים.
כצפוי, איטלקים הובילו את הפלוטון, שנשבר מהר מאוד לקבוצות של כ 10-20 רוכבים כל אחת.
זיהיתי רוכב סקוטי שרכב בקצב קבוע, די מתאים לשלי, והשתדלתי להישאר בקבוצה שלו (לפעמים קצת לפניו, ולפעמים קצת אחריו.)
גם Chris (רוכב מסן פרנסיסקו) היה באותה קבוצה.
התחיל גשם.
ל Gamlingay (ב 65 ק`מ) הגענו די מהר. אכלתי מהר ויצאתי מיד (סה`כ 8 דקות.) אני חושב שהייתי בין הראשונים (מהקבוצה שלי) שיצאו משם.
Chris הגיע אלי. הוא יותר חזק ממני, אך רכב בקצב שלי.
בכל גבעה קטנה הוא היה בורח לי, ואז הייתי תופס אותו בירידה, או שהוא האט את הקצב שלו. לפעמים הוא לא חיכה לי. מדי פעם הוא פיספס פניות.
צעקתי לו, והוא חזר למסלול. לפעמים לא ראיתי שהוא פיספס את הפניה, ואז הוא פתאום הופיע מאחורי.
ה GPS הציל אותי מבירבורים מיותרים (זה אחד הלקחים החשובים שהפקתי מאיטליה.)
ב Thurlby (ב 151 ק`מ) שאלתי על לב, ואמרו לי שהוא היה שם לפני שלוש שעות (הוא זינק ב 08:00, 5:30 שעות לפני!) יצאתי אחרי כ 35 דקות.
ב Washingborough (ב 216 ק`מ) שאלתי על לב, והוא עדיין לא הגיע לשם. זה היה סימן מדאיג מאוד לגבי הצלחת הרכיבה שלו. יצאתי אחרי כ 50 דקות.
ב Thorne (ב 321 ק`מ) עצרנו לישון. היתה לי מיטת שדה, ישנתי כ 1:30 שעות. יצאתי אחרי 3:10 שעות.
Coxwold (ב 411 ק`מ) היה קונטרול נחמד, בהנהלת לין (אשתו של אחד הרוכבים. גם בתם התנדבה!) יצאתי אחרי כשעה.
אפשר להגיד שעד Middleton Tyas (ב 463 ק`מ) רכבתי עם Chris.
הוא היה מגיע לקונטרולים לפניי, ועזב אחריי, והיינו רוכבים קצת ביחד.
הוא אמר לי שלרכוב בקצב האיטי שלי שומר לו כוחות להמשך הרכיבה.
היה לי שם תיק, והחלפתי בגדים. נוכחתי שטעיתי בחישוב, ולא היה לי טייץ לעוד החלפה (כנראה שמתי אותו בתיק השני.)
יצאתי אחרי כ 45 דקות.
בין Middleton Tyas ל Alston ( ב 539 ק`מ) יש את הנקודה הגבוהה ביותר, Yad Moss.
את הקטע הזה רכבתי עם שלושה גרמנים מברלין: Ralf, Nicole, Klaus. הם היו מאוד נחמדים, ואף חיכו לי כשהייתי צריך להחליף סוללות ב GPS.
Ralf רוכב בצורה מאוד יפה. Klaus רוכב בערך כמוני, למרות שאני חושב שיש לו קצת יותר כח ממני, ו Nicole גם רוכבת בערך כמונו.
ב Alston פגשתי שוב את Chris, ואף היו לנו מיטות לשינה (מיטות קומותיים.) היה מאוד קר בחוץ, וממש רעדתי מקור כשיצאתי למלא מים בבקבוקים, לפני השינה.
חשבתי לישון כ 4 שעות, אך קמתי אחרי קצת יותר משעתיים, והחלטתי לצאת. יצאתי אחרי כ 5 שעות.
הייתי לבד על הכביש, אך מהר מאוד תפסה אותי רוכבת בריטית (מצטער, אינני יודע את שמה.) היא סיפרה לי שזו הרכיבה הארוכה הראשונה שלה, והחבר שלה לרכיבה כבר פרש.
היה לה דינמו עם פנס מאוד חזק, מה שנתן לה ביטחון בירידות יותר ממני.
רכבנו כ 50 ק`מ ביחד, ואף חצינו את הגבול לסקוטלנד ביחד, אך בגבעות הראשונות היא נשרה.
(כל הזמן חשבתי מתי אפגוש את החברים שלי שהתחילו ב 08:00.)
נפגשנו שוב ב Eskdalemuir (ב 633 ק`מ,) והיא אמרה לי שהיא נכנסה ל bonk, ועצרה לקנות משהו, ואז הרגישה כבר הרבה יותר טוב.
קצת לפני הקונטרול הפסיק הגשם.
אחד המתנדבים בקונטרול היה גם Phil C (רוכב מוויילס. רכב PBP כמה פעמים, ופעמיים LEL. למיטב ידיעתי - הכל על פיקסד!) שהכרתי מה PBP.
פגשתי שם גם את Mike (בריטי_5 מאיטליה, שזה היה LEL שלישי שלו) שהיה כבר בדרך חזרה, עם בעיה באופניים (ציר מרכזי, או קראנק, לא זוכר,) ואמר שהוא מקוה לסיים ביום רביעי בערב.
יצאתי אחרי כשעה לכיוון נקודת החזור ב Dalkeith (ב 716 ק`מ) בבוקר יפה, עם שמש נעימה, וקצת עננים בשמיים.
Chris עבר אותי. חשבתי שהוא כבר הרבה לפניי.
בערך באמצע הדרך היה Secret control, עם אוכל, וגבר בבגדים סקוטיים(...) זו היתה הפעם היחידה ברכיבה הזו, שראיתי מישהו בלבוש המסורתי שלהם.
כשיצאתי משם אחרי כ 10 דקות, היו כמה גבעות ארוכות (כ 8-10 ק`מ, שיפוע 3-5%) עם עמקים רחבים ביניהם. שם כבר התחיל זרם בלתי פוסק של רוכבי 08:00.
באחת הגבעות כשאני מטפס לי לאיטי, צעק לי מישהו "טל!" זה היה Rich (אמריקאי_1 מאיטליה.)
גבעה או שתיים אח`כ, פגשתי גם את פיטר T והתחבקנו.
ואז גם את Roberto (איטלקי_2 מאיטליה,) שבכלל לא פגשתי עדיין, והייתי בטוח שהוא לא הגיע. עצרנו והתחבקנו.
מיד אחריו היה John Spooner (בריטי_1 מאיטליה,) שאמר שהוא רכב ביחד עם Roberto ו Ausilia (רוכבת איטלקית) כל הדרך. לא התחבקתי עם John.
ואז גם פגשתי את Ausilia. כמה מילים עליה: נפגשנו כמה פעמים במהלך הרכיבה באיטליה. היא גם היתה בבית הקפה בין Brugnato ל Passo Pianazze, שם נפרדתי מ Roberto. היא רוכבת על אופני הרים, ובין השאר היא גם אלופת העולם במירוץ 24 שעות באופני הרים.
ל LEL היא הגיעה עם האופניים החדשים שלה - אופני הרים מטיטניום.
היא אמרה לי שזו הגבעה האחרונה, ובאמת מיד אח`כ, נפתח נוף מרהיב לאדינבורו. מזג האויר עדיין היה יפה, עם שמש של צהריים.
הדרך לשם היתה מהירה. בקונטרול לקחתי את התיק שחיכה לי, ואכן היה שם סט בגדים שלם.
החלטתי לא להחליף, אלא לשאת עמי את כל הבגדים, ולהחליף בתיק הבא (ב 969 ק`מ.) ו"לשלם את המחיר" בטיפוסים.
באמת שאני לא יודע מה גרם לי להחלטה הזו, אך היא הצילה את הרכיבה שלי.
המשפחה של הסקוטי היתה שם, והם ישבו כולם ביחד. אח`כ הוא אמר לי שכל משפחתו מתנדבת בקונטרול הזה.
יצאתי אחרי כ 35 דקות. כל הזמן הסתכלתי בשעון, לראות מתי אגיע לראש הגבעה הראשונה, כדי שאדע מה ההפרש לחברים שלי מ 08:00. הניחוש שלי היה כ 3 שעות.
טיפסתי לי לאיטי את הגבעה, כי בכל זאת נותרה לי כחצי רכיבה עדיין, והייתי קצת יותר מ 3 שעות אחריהם שם.
בראש הגבעה היתה מכת רוח פנים.
הייתי עם עוד אחד (אני חושב שזה היה JJ מהפורום הבריטי,) והוא אמר לי להסתתר אחריו. הוא היה על הפלטה הקטנה בטריפל, בערך אמצע הקסטה, והתאמץ מאוד לשמור על 18 קמ`ש בירידה של 4% שיפוע!
אני חושב שהרוחות היו יותר מ 50 קמ`ש. אולי אפילו הרבה מעל 50 קמ`ש.
קצת לפני ה Secret Control גם התחיל קצת גשם.
היה שם ילד שהגיש דייסת אורז ושאל אם אני רוצה קצת וויסקי בדייסה. סירבתי בנימוס, והוא אמר "חבל."
ביציאה (אחרי כחצי שעה) הגשם היה יותר חזק.
הגשם המשיך והתחזק, עד שזו היתה סופה של ממש. טיפות הגשם היו גדולות מאוד, ומתחת לעצים אף היו טיפות גדולות יותר. גם היו טיפות מאוד קטנות, דוקרות, אני חושב שזה היה hail.
לא רכבתי בכזה מזג אויר מעודי.
(ב PBP היה גשם, ואף היתה סופה דומה כפעמיים למשך כרבע שעה כל פעם, ואז כולם תפסו מחסה, כי ידעו שזה יהיה לזמן קצר.)
בסקוטלנד, היה ברור לכולם שמזג האויר הזה יכול להימשך כמה שעות טובות, וכדאי להגיע למחסה.
רכבתי עם Pip, מלונדון, שמדי פעם צעק THIS IS LOVELY!
אבל אני לא כל כך בטוח שהוא *באמת* חשב שזה כל כך Lovely...
לזמן קצר גם היה איתנו רוכב מיוון (מצטער, אינני זוכר את שמו.)
(לשם המחשה לעוצמת הסופה - היו רוכבים שחטפו מכת קור והגיעו לבית חולים!)
הגענו סוף סוף ל Eskdalemuir (ב 799 ק`מ.) ארוחה מהירה, ושינה.
המקום היה מאוד קטן, אולי מתאים ל 50 רוכבים, כשמתוכם כ 17 במיטות. בפועל היו שם כ 200 רוכבים באותו לילה, כשבחוץ סופה משתוללת.
שאלתי את Phil C למה הוא לא רוכב, אז הוא אמר: Twice is enough. ואני עניתי: Once is Enough!...
לא נשארו מיטות, אך קיבלתי ספה (אחרי שנגמרו המיטות, היו ספות, ואז שני-כיסאות, ואז כיסא אחד, ואז קרטונים על הרצפה, ואז רצפה, ואז רצפת חדר האוכל, ואז רצפת המסדרון (חשוף לקור ורוחות מהדלת הפתוחה,) ואז אדן החלון בחדר האוכל...)
הבגדים שלי היו ספוגי מים, אך למזלי היה לי סט בגדים שלם ויבש בתיק. ישנתי עם הבגדים היבשים, כשאת הבגדים הרטובים תליתי בחדר האוכל (היה שם תנור.)
אחת הכריות בספה היתה רטובה. לא ייחסתי לזה חשיבות, הפכתי אותה, ונרדמתי די מהר.
באמצע הלילה הרגשתי שמישהו כאילו שפך עלי חצי דלי מים על הראש. התקרה התחילה לדלוף!
קמתי, הזזתי את הספה כ 20 סנטיטמטרים, וחזרתי לישון.
ישנתי כ 4 שעות, כי ממילא לא הייתי יוצא במזג אויר כזה.
כשקמתי, עדיין היה גשם, אך הוא נחלש בהדרגה. Phil C אמר שלפי התחזית תהיה הפוגה של כ 5-6 שעות, ואז יחזור הגשם.
פתאום שמתי לב שאין עליי את כרטיס ה Brevet. נלחצתי קצת, אך Phil C הרגיע אותי, ואמר לי שלהרבה רוכבים נעלם, או התפורר הכרטיס שלהם, והוא אף נתן לי פתק חתום שמאשר שהגעתי לשם מתי שהגעתי. הוא אמר לי "זה בטח בכיס שלך איפשהו" (כבר אמרתי שהוא רוכב עם נסיון?...)
אכלתי מהר, לבשתי את הבגדים הרטובים (כבר היו חצי יבשים, וזה היה בסדר,) שמתי את הבגדים היבשים בתיק, ויצאתי לדרך, אחרי כ 7 שעות.
לא היה גשם, אך נהר ה Esk זרם בשצף, ואף נראה די גבוה. (הסקוטי אמר שהזרימה מתאימה לינואר, והוא אף פעם לא ראה זרימה כזו חזקה בקיץ.)
כשחציתי את הגבול בחזרה לאנגליה כבר היה אור. Chris עקף אותי.
בגבעות לפני Alston (ב 894 ק`מ) עקפו אותי סילביה ומנואל, כשאחריהם כארבעה מזדנבים.
בעיירה Alston (קצת לפני הקונטרול) יש פאבה בשיפוע של כ 19%, לאורך כ 460 מטר. רכבתי את זה על המדרכה.
בקונטרול Alston היה "חדר יבש." שמתי שם את כל הבגדים הרטובים (ומצאתי את כרטיס הברווט,) לבשתי את הבגדים היבשים מהתיק, אכלתי (ופגשתי חברים מהפורום הבריטי, שהתחילו ב 08:00, ולקחו את הרכיבה באיזי,) ושוב החלפתי בגדים לרטובים שהתיבשו עוד קצת בינתיים.
פגשתי את מנואל וסילביה, ודיברנו קצת. סילביה יצאה מחדר האוכל, ומנואל עוד היה שם, ואז הוא קם לצאת ולהמשיך לרכוב. איך שהוא קם, מיד קמו עוד 4 רוכבים שחיכו לו. :-)
פורסמה הודעה שבגלל תנאי מזג האויר, נוספו שעתיים לזמן הגג.
ביציאה, אחרי כשעה, שוב היה טיפוס ל Yad Moss, אותו עשיתי עם Patrick (רוכב מלונדון, על Recumbent מיוחד, תוצרת "ההוא שהמציא ל Giant את שלדות ה Compact".) כעיקרון טיפסתי קצת יותר מהר ממנו (הרי אני תפסתי אותו,) אבל האטתי ודיברנו במשך כל העליה.
יש לו גם ברומפטון (בבית...) והוא התעניין באופניים שלי.
בירידה הוא ברח לי, אך לא יותר מדי, ואני מעריך שיכולתי לשמור אותו במרחק ראיה אם הייתי מתאמץ, אבל בחרתי ליהנות.
ב Middleton Tyas (ב 969 ק`מ) החלפתי בגדים. השארתי שם את הבגדים הרטובים, ולקחתי את הבגדים היבשים (ומשומשים) מהיום הראשון (למדתי את הלקח...) יצאתי אחרי כשעתיים.
ל Coxwold (ב 1021 ק`מ) רכבתי שוב עם 3 הברלינאים. אכלנו ביחד, והם פגשו גרמני נוסף, שחי בקנדה. Nicole פרשה, עם בעיות רגליים. יצאתי משם אחרי כשעה.
משם ל Thorne (ב 1110 ק`מ) רכבנו ארבעתינו ביחד. היה חושך, ואני ניווטתי בעזרת ה GPS. לא עצרנו יותר מדי, וזו היתה רכיבה מהירה מאוד. אני חושב שזה היה אחד הקטעים המהירים שלי ברכיבה הזו.
עבדנו יפה, עם החלפות, כל אחד משך כ 2 ק`מ, במהירות של 27 קמ`ש.
הגענו ל Thorne באמצע הלילה. ראיתי בחוץ אופניים עם דגל ישראל, וידעתי שאלו האופניים של אברהם (אבי) כהן, מה שגרם לי להיות בטוח שאפגוש שם את החברים שלי מ 08:00.
רוב האנשים שם ישנו עדיין, והם התחילו להתעורר אט אט.
ואכן פגשתי שם את פיטר T, ואת רוברטו, ואת Ausilia. הם עמדו לצאת, ואני הייתי יותר מדי עייף בשביל לצאת איתם.
דיברתי קצת עם אבי כהן, אכלתי עוד משהו, ויצאתי לדרך.
הבנתי שמבחינת זמן אני במקום טוב באמצע האחרונים שהתחילו ב 08:00. יצאתי אחרי כ 1:20 שעות.
הייתי מאוד עייף, ועצרתי לנוח קצת בתחנת אוטובוס.
לא היה ספסל, אלא קורה שעליה אפשר להישען. נשענתי עליה ועל האופניים, וישנתי כ 15 דקות.
זה נתן לי כח להגיע ל Washingborough (ב 1184 ק`מ.) שם שוב פגשתי את החברים, ושוב היתי עייף מכדי לצאת איתם.
ביקשתי לישון בקונטרול, והם היו מופתעים (זה היה אמצע הבוקר, והם לא ציפו שמישהו יישן שם בשעות האור.) ישנתי לבד בחדר, כ 45 דקות על מיטת שדה. יצאתי אחרי כשעה וחצי.
קצת לפני Thurlby (ב 1251 ק`מ) שוב התחיל גשם. אכלתי שם עם הגרמני מקנדה, שאמר שהברלינאים לפחות שעה מאחוריו. יצאתי משם אחרי כשעה.
פורסמה שם רשימת הפורשים, וראיתי את שמו של לב, שפרש ב Thorne, אחרי 321 ק`מ.
שמעתי רוכבת משולחן סמוך שואלת מישהו אם הוא מתכוון לצאת בקרוב, ואם הוא רוכב מהר, כי היא רוצה חברה.
אזרתי קצת אומץ (והרבה חוצפה) ופניתי אליה, ואמרתי לה שאני רוכב לאט, אך ללא טעויות ניווט, ואם היא תרכוב איתי, היא תגיע בזמן לנקודת הסיום (היא התחילה ב 08:00.)
היא הסכימה. זו היתה Denice (מכפר "ליד מנצ`סטר".) כל שאר הרוכבים מהמועדון שלה כבר פרשו, והיא נשארה היחידה.
Denice סיפרה לי שהיא היתה ספורטאית כל חייה, ובשנים האחרונות היא התחילה לרכוב, ואף שברה לאחרונה את השיא הבריטי ל 12 שעות לנשים בקבוצת הגיל שלה 50-55.
היא טיפסה יותר מהר ממני, אך היתה נחמדה, וחיכתה לי אחרי עליות.
הגענו ל Gamlingay (ב 1336 ק`מ) מתי שניחשנו שנגיע, ואני אמרתי שאוכל מהר, וארצה לישון כ 15 דקות. היא אמרה שיש לנו מספיק זמן, ואף אוכל לישון 45 דקות. הודיתי לה, מצאתי לי פינה חשוכה ונרדמתי.
היא העירה אותי, ויצאנו יחד, אחרי כ 1:40 שעות.
רכבנו בקבוצה יחד עם Patrick, עוד שני רוכבים, וגם היווני.
לקראת הסוף, כשכבר הגענו לעיר, התפצלנו. Denice המשיכה עם אחד הרוכבים, ואני נשארתי עם היווני שהתקשה לרכוב, ונאלץ לרכוב מאוד לאט. גיד אכילס שלו כאב לו מאוד.
בכל זאת, לאט לאט התקדמנו, ובסוף הגענו לקו הסיום ביחד.
בקו הסיום היתה Melita המארגנת, והחלפנו כמה מילים. הודיתי לה על הרכיבה.
פגשתי שם גם את Helen, שהיתה שם כל השבוע וסיפקה מידע וסיוע ככל שנדרש. גם לה מגיעה תודה גדולה מאוד.
- -
כמה מילים על לב ברויטמן:
לאחר שהוא פרש ב thorne, הוא נשאר שם בהתנדבות, ועזר.
ל Rich היתה תאונה, והאופניים שלו נשברו.
הוא הגיע למיון, וכשהכל היה בסדר, הוא הגיע ל Thorne.
לב נתן לו את האופניים שלו, והוא הגיע לסיום בתוך זמן הגג!
- -
סה`כ זמן הרכיבה: 109:35 שעות.
קישורים:
יורם עקב אחרי בקומונה שלו בשרשור הזה.
טל.
סיפור רכיבת LEL 2009. (אנגלית)
הרכיבה התחילה ביום ראשון בשעה 13:30, אך הסיפור בעצם התחיל ביום שישי לפני הרכיבה, אך זה סיפור בפני עצמו, ו(אולי) יסופר בפעם אחרת.
הרישום היה ביום שבת. הגעתי מספיק זמן לפני המועד שנקבע לי, ופגשתי שם חברים מרכיבות קודמות, וגם הכרתי חברים חדשים.
התור היה ארוך (כשעתיים,) ועמדתי עם פיטר T (בריטי_8 מהרכיבה באיטליה,) ועם מנואל וסילביה (זוג מאוד נחמד מקוסטה ריקה, רוכבים על טאנדם) וגם לב ברויטמן, ועוד רוכב מסיאטל, ושני חברים שלו.
מדי פעם מישהו מאיתנו יצא מהתור כדי להגיד שלום לחברים שלו, וחזר למקום. פיטר T גם הלך לעזור למתנדבים בשולחן הרישום.
הזינוק נקבע בשתי שעות עיקריות: 08:00 ו 14:00 (בעצם, 13:30,) עם קבוצות של כ 50 רוכבים בהפרש של 30 דקות.
אני הייתי ב 13:30, וגם מנואל וסילביה, אך רוב החברים שלי מהרכיבות הקודמות היו ב 08:00.
בחרתי לזנק ב 14:00, כי ידעתי שלא אשן כל כך בלילה לפני, וקיויתי לנמנם קצת בבוקר, לפני תחילת הרכיבה. זה לא קרה. התעוררתי ב 04:00, ויצאתי לנקודת ההתחלה באזור 10:00.
- -
קצת אחרי 13:00 יצאנו לכיוון נקודת הזינוק, שם חיכינו לשעה היעודה.
הקבוצה היתה הטרוגנית, עם רוכבים מהרבה מדינות.
הוזנקנו ב 13:30 בדיוק.
בהתחלה המסלול היה בתוך עיר, אך מהר מאוד יצאנו לכבישים פתוחים.
כצפוי, איטלקים הובילו את הפלוטון, שנשבר מהר מאוד לקבוצות של כ 10-20 רוכבים כל אחת.
זיהיתי רוכב סקוטי שרכב בקצב קבוע, די מתאים לשלי, והשתדלתי להישאר בקבוצה שלו (לפעמים קצת לפניו, ולפעמים קצת אחריו.)
גם Chris (רוכב מסן פרנסיסקו) היה באותה קבוצה.
התחיל גשם.
ל Gamlingay (ב 65 ק`מ) הגענו די מהר. אכלתי מהר ויצאתי מיד (סה`כ 8 דקות.) אני חושב שהייתי בין הראשונים (מהקבוצה שלי) שיצאו משם.
Chris הגיע אלי. הוא יותר חזק ממני, אך רכב בקצב שלי.
בכל גבעה קטנה הוא היה בורח לי, ואז הייתי תופס אותו בירידה, או שהוא האט את הקצב שלו. לפעמים הוא לא חיכה לי. מדי פעם הוא פיספס פניות.
צעקתי לו, והוא חזר למסלול. לפעמים לא ראיתי שהוא פיספס את הפניה, ואז הוא פתאום הופיע מאחורי.
ה GPS הציל אותי מבירבורים מיותרים (זה אחד הלקחים החשובים שהפקתי מאיטליה.)
ב Thurlby (ב 151 ק`מ) שאלתי על לב, ואמרו לי שהוא היה שם לפני שלוש שעות (הוא זינק ב 08:00, 5:30 שעות לפני!) יצאתי אחרי כ 35 דקות.
ב Washingborough (ב 216 ק`מ) שאלתי על לב, והוא עדיין לא הגיע לשם. זה היה סימן מדאיג מאוד לגבי הצלחת הרכיבה שלו. יצאתי אחרי כ 50 דקות.
ב Thorne (ב 321 ק`מ) עצרנו לישון. היתה לי מיטת שדה, ישנתי כ 1:30 שעות. יצאתי אחרי 3:10 שעות.
Coxwold (ב 411 ק`מ) היה קונטרול נחמד, בהנהלת לין (אשתו של אחד הרוכבים. גם בתם התנדבה!) יצאתי אחרי כשעה.
אפשר להגיד שעד Middleton Tyas (ב 463 ק`מ) רכבתי עם Chris.
הוא היה מגיע לקונטרולים לפניי, ועזב אחריי, והיינו רוכבים קצת ביחד.
הוא אמר לי שלרכוב בקצב האיטי שלי שומר לו כוחות להמשך הרכיבה.
היה לי שם תיק, והחלפתי בגדים. נוכחתי שטעיתי בחישוב, ולא היה לי טייץ לעוד החלפה (כנראה שמתי אותו בתיק השני.)
יצאתי אחרי כ 45 דקות.
בין Middleton Tyas ל Alston ( ב 539 ק`מ) יש את הנקודה הגבוהה ביותר, Yad Moss.
את הקטע הזה רכבתי עם שלושה גרמנים מברלין: Ralf, Nicole, Klaus. הם היו מאוד נחמדים, ואף חיכו לי כשהייתי צריך להחליף סוללות ב GPS.
Ralf רוכב בצורה מאוד יפה. Klaus רוכב בערך כמוני, למרות שאני חושב שיש לו קצת יותר כח ממני, ו Nicole גם רוכבת בערך כמונו.
ב Alston פגשתי שוב את Chris, ואף היו לנו מיטות לשינה (מיטות קומותיים.) היה מאוד קר בחוץ, וממש רעדתי מקור כשיצאתי למלא מים בבקבוקים, לפני השינה.
חשבתי לישון כ 4 שעות, אך קמתי אחרי קצת יותר משעתיים, והחלטתי לצאת. יצאתי אחרי כ 5 שעות.
הייתי לבד על הכביש, אך מהר מאוד תפסה אותי רוכבת בריטית (מצטער, אינני יודע את שמה.) היא סיפרה לי שזו הרכיבה הארוכה הראשונה שלה, והחבר שלה לרכיבה כבר פרש.
היה לה דינמו עם פנס מאוד חזק, מה שנתן לה ביטחון בירידות יותר ממני.
רכבנו כ 50 ק`מ ביחד, ואף חצינו את הגבול לסקוטלנד ביחד, אך בגבעות הראשונות היא נשרה.
(כל הזמן חשבתי מתי אפגוש את החברים שלי שהתחילו ב 08:00.)
נפגשנו שוב ב Eskdalemuir (ב 633 ק`מ,) והיא אמרה לי שהיא נכנסה ל bonk, ועצרה לקנות משהו, ואז הרגישה כבר הרבה יותר טוב.
קצת לפני הקונטרול הפסיק הגשם.
אחד המתנדבים בקונטרול היה גם Phil C (רוכב מוויילס. רכב PBP כמה פעמים, ופעמיים LEL. למיטב ידיעתי - הכל על פיקסד!) שהכרתי מה PBP.
פגשתי שם גם את Mike (בריטי_5 מאיטליה, שזה היה LEL שלישי שלו) שהיה כבר בדרך חזרה, עם בעיה באופניים (ציר מרכזי, או קראנק, לא זוכר,) ואמר שהוא מקוה לסיים ביום רביעי בערב.
יצאתי אחרי כשעה לכיוון נקודת החזור ב Dalkeith (ב 716 ק`מ) בבוקר יפה, עם שמש נעימה, וקצת עננים בשמיים.
Chris עבר אותי. חשבתי שהוא כבר הרבה לפניי.
בערך באמצע הדרך היה Secret control, עם אוכל, וגבר בבגדים סקוטיים(...) זו היתה הפעם היחידה ברכיבה הזו, שראיתי מישהו בלבוש המסורתי שלהם.
כשיצאתי משם אחרי כ 10 דקות, היו כמה גבעות ארוכות (כ 8-10 ק`מ, שיפוע 3-5%) עם עמקים רחבים ביניהם. שם כבר התחיל זרם בלתי פוסק של רוכבי 08:00.
באחת הגבעות כשאני מטפס לי לאיטי, צעק לי מישהו "טל!" זה היה Rich (אמריקאי_1 מאיטליה.)
גבעה או שתיים אח`כ, פגשתי גם את פיטר T והתחבקנו.
ואז גם את Roberto (איטלקי_2 מאיטליה,) שבכלל לא פגשתי עדיין, והייתי בטוח שהוא לא הגיע. עצרנו והתחבקנו.
מיד אחריו היה John Spooner (בריטי_1 מאיטליה,) שאמר שהוא רכב ביחד עם Roberto ו Ausilia (רוכבת איטלקית) כל הדרך. לא התחבקתי עם John.
ואז גם פגשתי את Ausilia. כמה מילים עליה: נפגשנו כמה פעמים במהלך הרכיבה באיטליה. היא גם היתה בבית הקפה בין Brugnato ל Passo Pianazze, שם נפרדתי מ Roberto. היא רוכבת על אופני הרים, ובין השאר היא גם אלופת העולם במירוץ 24 שעות באופני הרים.
ל LEL היא הגיעה עם האופניים החדשים שלה - אופני הרים מטיטניום.
היא אמרה לי שזו הגבעה האחרונה, ובאמת מיד אח`כ, נפתח נוף מרהיב לאדינבורו. מזג האויר עדיין היה יפה, עם שמש של צהריים.
הדרך לשם היתה מהירה. בקונטרול לקחתי את התיק שחיכה לי, ואכן היה שם סט בגדים שלם.
החלטתי לא להחליף, אלא לשאת עמי את כל הבגדים, ולהחליף בתיק הבא (ב 969 ק`מ.) ו"לשלם את המחיר" בטיפוסים.
באמת שאני לא יודע מה גרם לי להחלטה הזו, אך היא הצילה את הרכיבה שלי.
המשפחה של הסקוטי היתה שם, והם ישבו כולם ביחד. אח`כ הוא אמר לי שכל משפחתו מתנדבת בקונטרול הזה.
יצאתי אחרי כ 35 דקות. כל הזמן הסתכלתי בשעון, לראות מתי אגיע לראש הגבעה הראשונה, כדי שאדע מה ההפרש לחברים שלי מ 08:00. הניחוש שלי היה כ 3 שעות.
טיפסתי לי לאיטי את הגבעה, כי בכל זאת נותרה לי כחצי רכיבה עדיין, והייתי קצת יותר מ 3 שעות אחריהם שם.
בראש הגבעה היתה מכת רוח פנים.
הייתי עם עוד אחד (אני חושב שזה היה JJ מהפורום הבריטי,) והוא אמר לי להסתתר אחריו. הוא היה על הפלטה הקטנה בטריפל, בערך אמצע הקסטה, והתאמץ מאוד לשמור על 18 קמ`ש בירידה של 4% שיפוע!
אני חושב שהרוחות היו יותר מ 50 קמ`ש. אולי אפילו הרבה מעל 50 קמ`ש.
קצת לפני ה Secret Control גם התחיל קצת גשם.
היה שם ילד שהגיש דייסת אורז ושאל אם אני רוצה קצת וויסקי בדייסה. סירבתי בנימוס, והוא אמר "חבל."
ביציאה (אחרי כחצי שעה) הגשם היה יותר חזק.
הגשם המשיך והתחזק, עד שזו היתה סופה של ממש. טיפות הגשם היו גדולות מאוד, ומתחת לעצים אף היו טיפות גדולות יותר. גם היו טיפות מאוד קטנות, דוקרות, אני חושב שזה היה hail.
לא רכבתי בכזה מזג אויר מעודי.
(ב PBP היה גשם, ואף היתה סופה דומה כפעמיים למשך כרבע שעה כל פעם, ואז כולם תפסו מחסה, כי ידעו שזה יהיה לזמן קצר.)
בסקוטלנד, היה ברור לכולם שמזג האויר הזה יכול להימשך כמה שעות טובות, וכדאי להגיע למחסה.
רכבתי עם Pip, מלונדון, שמדי פעם צעק THIS IS LOVELY!
אבל אני לא כל כך בטוח שהוא *באמת* חשב שזה כל כך Lovely...
לזמן קצר גם היה איתנו רוכב מיוון (מצטער, אינני זוכר את שמו.)
(לשם המחשה לעוצמת הסופה - היו רוכבים שחטפו מכת קור והגיעו לבית חולים!)
הגענו סוף סוף ל Eskdalemuir (ב 799 ק`מ.) ארוחה מהירה, ושינה.
המקום היה מאוד קטן, אולי מתאים ל 50 רוכבים, כשמתוכם כ 17 במיטות. בפועל היו שם כ 200 רוכבים באותו לילה, כשבחוץ סופה משתוללת.
שאלתי את Phil C למה הוא לא רוכב, אז הוא אמר: Twice is enough. ואני עניתי: Once is Enough!...
לא נשארו מיטות, אך קיבלתי ספה (אחרי שנגמרו המיטות, היו ספות, ואז שני-כיסאות, ואז כיסא אחד, ואז קרטונים על הרצפה, ואז רצפה, ואז רצפת חדר האוכל, ואז רצפת המסדרון (חשוף לקור ורוחות מהדלת הפתוחה,) ואז אדן החלון בחדר האוכל...)
הבגדים שלי היו ספוגי מים, אך למזלי היה לי סט בגדים שלם ויבש בתיק. ישנתי עם הבגדים היבשים, כשאת הבגדים הרטובים תליתי בחדר האוכל (היה שם תנור.)
אחת הכריות בספה היתה רטובה. לא ייחסתי לזה חשיבות, הפכתי אותה, ונרדמתי די מהר.
באמצע הלילה הרגשתי שמישהו כאילו שפך עלי חצי דלי מים על הראש. התקרה התחילה לדלוף!
קמתי, הזזתי את הספה כ 20 סנטיטמטרים, וחזרתי לישון.
ישנתי כ 4 שעות, כי ממילא לא הייתי יוצא במזג אויר כזה.
כשקמתי, עדיין היה גשם, אך הוא נחלש בהדרגה. Phil C אמר שלפי התחזית תהיה הפוגה של כ 5-6 שעות, ואז יחזור הגשם.
פתאום שמתי לב שאין עליי את כרטיס ה Brevet. נלחצתי קצת, אך Phil C הרגיע אותי, ואמר לי שלהרבה רוכבים נעלם, או התפורר הכרטיס שלהם, והוא אף נתן לי פתק חתום שמאשר שהגעתי לשם מתי שהגעתי. הוא אמר לי "זה בטח בכיס שלך איפשהו" (כבר אמרתי שהוא רוכב עם נסיון?...)
אכלתי מהר, לבשתי את הבגדים הרטובים (כבר היו חצי יבשים, וזה היה בסדר,) שמתי את הבגדים היבשים בתיק, ויצאתי לדרך, אחרי כ 7 שעות.
לא היה גשם, אך נהר ה Esk זרם בשצף, ואף נראה די גבוה. (הסקוטי אמר שהזרימה מתאימה לינואר, והוא אף פעם לא ראה זרימה כזו חזקה בקיץ.)
כשחציתי את הגבול בחזרה לאנגליה כבר היה אור. Chris עקף אותי.
בגבעות לפני Alston (ב 894 ק`מ) עקפו אותי סילביה ומנואל, כשאחריהם כארבעה מזדנבים.
בעיירה Alston (קצת לפני הקונטרול) יש פאבה בשיפוע של כ 19%, לאורך כ 460 מטר. רכבתי את זה על המדרכה.
בקונטרול Alston היה "חדר יבש." שמתי שם את כל הבגדים הרטובים (ומצאתי את כרטיס הברווט,) לבשתי את הבגדים היבשים מהתיק, אכלתי (ופגשתי חברים מהפורום הבריטי, שהתחילו ב 08:00, ולקחו את הרכיבה באיזי,) ושוב החלפתי בגדים לרטובים שהתיבשו עוד קצת בינתיים.
פגשתי את מנואל וסילביה, ודיברנו קצת. סילביה יצאה מחדר האוכל, ומנואל עוד היה שם, ואז הוא קם לצאת ולהמשיך לרכוב. איך שהוא קם, מיד קמו עוד 4 רוכבים שחיכו לו. :-)
פורסמה הודעה שבגלל תנאי מזג האויר, נוספו שעתיים לזמן הגג.
ביציאה, אחרי כשעה, שוב היה טיפוס ל Yad Moss, אותו עשיתי עם Patrick (רוכב מלונדון, על Recumbent מיוחד, תוצרת "ההוא שהמציא ל Giant את שלדות ה Compact".) כעיקרון טיפסתי קצת יותר מהר ממנו (הרי אני תפסתי אותו,) אבל האטתי ודיברנו במשך כל העליה.
יש לו גם ברומפטון (בבית...) והוא התעניין באופניים שלי.
בירידה הוא ברח לי, אך לא יותר מדי, ואני מעריך שיכולתי לשמור אותו במרחק ראיה אם הייתי מתאמץ, אבל בחרתי ליהנות.
ב Middleton Tyas (ב 969 ק`מ) החלפתי בגדים. השארתי שם את הבגדים הרטובים, ולקחתי את הבגדים היבשים (ומשומשים) מהיום הראשון (למדתי את הלקח...) יצאתי אחרי כשעתיים.
ל Coxwold (ב 1021 ק`מ) רכבתי שוב עם 3 הברלינאים. אכלנו ביחד, והם פגשו גרמני נוסף, שחי בקנדה. Nicole פרשה, עם בעיות רגליים. יצאתי משם אחרי כשעה.
משם ל Thorne (ב 1110 ק`מ) רכבנו ארבעתינו ביחד. היה חושך, ואני ניווטתי בעזרת ה GPS. לא עצרנו יותר מדי, וזו היתה רכיבה מהירה מאוד. אני חושב שזה היה אחד הקטעים המהירים שלי ברכיבה הזו.
עבדנו יפה, עם החלפות, כל אחד משך כ 2 ק`מ, במהירות של 27 קמ`ש.
הגענו ל Thorne באמצע הלילה. ראיתי בחוץ אופניים עם דגל ישראל, וידעתי שאלו האופניים של אברהם (אבי) כהן, מה שגרם לי להיות בטוח שאפגוש שם את החברים שלי מ 08:00.
רוב האנשים שם ישנו עדיין, והם התחילו להתעורר אט אט.
ואכן פגשתי שם את פיטר T, ואת רוברטו, ואת Ausilia. הם עמדו לצאת, ואני הייתי יותר מדי עייף בשביל לצאת איתם.
דיברתי קצת עם אבי כהן, אכלתי עוד משהו, ויצאתי לדרך.
הבנתי שמבחינת זמן אני במקום טוב באמצע האחרונים שהתחילו ב 08:00. יצאתי אחרי כ 1:20 שעות.
הייתי מאוד עייף, ועצרתי לנוח קצת בתחנת אוטובוס.
לא היה ספסל, אלא קורה שעליה אפשר להישען. נשענתי עליה ועל האופניים, וישנתי כ 15 דקות.
זה נתן לי כח להגיע ל Washingborough (ב 1184 ק`מ.) שם שוב פגשתי את החברים, ושוב היתי עייף מכדי לצאת איתם.
ביקשתי לישון בקונטרול, והם היו מופתעים (זה היה אמצע הבוקר, והם לא ציפו שמישהו יישן שם בשעות האור.) ישנתי לבד בחדר, כ 45 דקות על מיטת שדה. יצאתי אחרי כשעה וחצי.
קצת לפני Thurlby (ב 1251 ק`מ) שוב התחיל גשם. אכלתי שם עם הגרמני מקנדה, שאמר שהברלינאים לפחות שעה מאחוריו. יצאתי משם אחרי כשעה.
פורסמה שם רשימת הפורשים, וראיתי את שמו של לב, שפרש ב Thorne, אחרי 321 ק`מ.
שמעתי רוכבת משולחן סמוך שואלת מישהו אם הוא מתכוון לצאת בקרוב, ואם הוא רוכב מהר, כי היא רוצה חברה.
אזרתי קצת אומץ (והרבה חוצפה) ופניתי אליה, ואמרתי לה שאני רוכב לאט, אך ללא טעויות ניווט, ואם היא תרכוב איתי, היא תגיע בזמן לנקודת הסיום (היא התחילה ב 08:00.)
היא הסכימה. זו היתה Denice (מכפר "ליד מנצ`סטר".) כל שאר הרוכבים מהמועדון שלה כבר פרשו, והיא נשארה היחידה.
Denice סיפרה לי שהיא היתה ספורטאית כל חייה, ובשנים האחרונות היא התחילה לרכוב, ואף שברה לאחרונה את השיא הבריטי ל 12 שעות לנשים בקבוצת הגיל שלה 50-55.
היא טיפסה יותר מהר ממני, אך היתה נחמדה, וחיכתה לי אחרי עליות.
הגענו ל Gamlingay (ב 1336 ק`מ) מתי שניחשנו שנגיע, ואני אמרתי שאוכל מהר, וארצה לישון כ 15 דקות. היא אמרה שיש לנו מספיק זמן, ואף אוכל לישון 45 דקות. הודיתי לה, מצאתי לי פינה חשוכה ונרדמתי.
היא העירה אותי, ויצאנו יחד, אחרי כ 1:40 שעות.
רכבנו בקבוצה יחד עם Patrick, עוד שני רוכבים, וגם היווני.
לקראת הסוף, כשכבר הגענו לעיר, התפצלנו. Denice המשיכה עם אחד הרוכבים, ואני נשארתי עם היווני שהתקשה לרכוב, ונאלץ לרכוב מאוד לאט. גיד אכילס שלו כאב לו מאוד.
בכל זאת, לאט לאט התקדמנו, ובסוף הגענו לקו הסיום ביחד.
בקו הסיום היתה Melita המארגנת, והחלפנו כמה מילים. הודיתי לה על הרכיבה.
פגשתי שם גם את Helen, שהיתה שם כל השבוע וסיפקה מידע וסיוע ככל שנדרש. גם לה מגיעה תודה גדולה מאוד.
- -
כמה מילים על לב ברויטמן:
לאחר שהוא פרש ב thorne, הוא נשאר שם בהתנדבות, ועזר.
ל Rich היתה תאונה, והאופניים שלו נשברו.
הוא הגיע למיון, וכשהכל היה בסדר, הוא הגיע ל Thorne.
לב נתן לו את האופניים שלו, והוא הגיע לסיום בתוך זמן הגג!
- -
סה`כ זמן הרכיבה: 109:35 שעות.
קישורים:
יורם עקב אחרי בקומונה שלו בשרשור הזה.
טל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה