שלום,
כחלק מהלקחים בעקבות איטליה, ולקראת הרכיבות של 2009 (חדי העין ישימו לב לשינוי תיאור הבלוג,) קניתי לי צעצוע חדש: GPS של גארמין, מדגם Vista HCx.
- -
בשישי האחרון קבענו שלושה חברים (דיקי, מנשה, ואני) לצאת לרכיבת 200 ק`מ, בתור רכיבת הכנה לברווט 200 שאמור להתקיים בשבוע הבא.
בגלל כל מיני סיבות (חלקן באחריותנו, וחלקן לא,) החלטנו לצאת לרכיבת טיול, משהו שלא עשינו כבר הרבה זמן.
קבענו לצאת ב 06:00 מעפולה (כבר אמרנו טיול, לא?)
המסלול שקבענו: עפולה, אלומות, פוריה, טבריה, שדי תרומות, גלבוע, עפולה.
בעפולה ב 06:00 היו רוחות צפון מזרחיות די חזקות. החלטנו לשתות קפה ולצאת אחריו. יצאנו ב 06:40, קצת לפני הזריחה.
הרוח קידמה אותנו בברכה, ובירכנו אותה בחזרה.
מנשה ואני התחלנו את הרכיבה קצת יותר מהר, וקבענו עם דיקי להיפגש באלומות.
ליד שדמות דבורה היו רוחות צד והיה קצת לא נעים.
מדדתי את "הקיר של כפר קמא": בערך 8.5% למרחק של 365 מטר.
באלומות חיכינו לדיקי בבית הקפה. הרוחות היו קרות, ועדיין הייתי עם כל השכבות.
כשדיקי הגיע, הוא אמר שהוא מעדיף לא לעבור בתוך טבריה, ואולי נשנה את המסלול.
הצעתי לרכוב את דרך נוף יער שווייץ מצפון לדרום.
אני מכיר את העליה מצומת האכסניה לפוריה עילית (כביש 7677,) כי רכבתי שם כבר כמה פעמים, אך עדיין לא רכבתי את דרך הנוף המדוברת.
קל למצוא את הכניסה הדרומית, כי זה הצומת היחיד בכביש הזה,
אך הכניסה הצפונית נמצאת בתוך טבריה עילית.
זכרתי שמוסקו כתב שמישהו רכב איתו את הקטע הזה מדרום לצפון.
צלצלתי למוסקו, והוא נתן לי את הטלפון של ש.ע.-מקיבוץ-ליד-הכינרת.
צלצלתי לש.ע. והוא הסביר לי איך למצוא את הכניסה הצפונית. שוב תודה!
בטבריה שאלנו עוברים ושבים, כי לא היינו בטוחים איזו פניה ימינה צריך לקחת. אחד העונים אמר לנו "אבל יש שם עליה!" אמרנו "תודה!"
כשהגענו לתחילת הדרך הבנו שזו באמת עליה.
(בד`כ, אנשים שאינם רוכבים לא יודעים להעריך את תנאי הדרך באופניים, אך אותו טברייני צדק)
הגארמין אומר שהיה שם 12.8% על קצת יותר מקילומטר.
או בעברית: אחת העליות (הקצרות) המכובדות בארץ.
הבדיחה שעלתה לי בראש באמצע העליה:
"מה שבמרכז נחשבת גבעה בבית אריה, בטבריה נחשבת עליה רצינית"
אנחנו צחקנו...
גילוי נאות: לא רכבתי בבית אריה מעודי, אך בטוחני שיש קצת הבדל...
בצמח עצרנו לקפה, ואחריו נג`ש ב 5 ק`מ המישוריים.
דיקי היה מאחוריי, מנשה המשיך לרוץ קדימה, ואני האטתי, ונהניתי לי מעמק הירדן.
בצומת שאן חיכיתי לדיקי, ושם הוא הכיר לי כביש חדש (עוקף בית שאן מזרחי.)
דיקי קורא לכביש "כביש 200, או מינוס 200, כי הוא עובר בקו גובה הזה." לפי הגארמין הכביש מתחיל ב מינוס 295, מטפס במהרה עד מינוס 195, וממשיך בטיפוס איטי מאוד עד מינוס 190.
לגלבוע טיפסנו דרך שדי תרומות, או מעלה מירב.
בקטע עד מירב היו יותר מכוניות ממה שציפיתי למצוא שם (בערך 10 בשעה.)
ממירב עד הר גיבורים לא היתה מכונית אחת, אך בין הר גיבורים לכביש 675 (נבות-יזרעאל) היו, כצפוי, המון תיירים.
מצומת יזרעאל עד עפולה היה עוד נג`ש, או שלא, תלוי את מי שואלים...
סה`כ רכבנו כ 136 ק`מ, עם כ 2500 מטר טיפוס.
טל.
כחלק מהלקחים בעקבות איטליה, ולקראת הרכיבות של 2009 (חדי העין ישימו לב לשינוי תיאור הבלוג,) קניתי לי צעצוע חדש: GPS של גארמין, מדגם Vista HCx.
- -
בשישי האחרון קבענו שלושה חברים (דיקי, מנשה, ואני) לצאת לרכיבת 200 ק`מ, בתור רכיבת הכנה לברווט 200 שאמור להתקיים בשבוע הבא.
בגלל כל מיני סיבות (חלקן באחריותנו, וחלקן לא,) החלטנו לצאת לרכיבת טיול, משהו שלא עשינו כבר הרבה זמן.
קבענו לצאת ב 06:00 מעפולה (כבר אמרנו טיול, לא?)
המסלול שקבענו: עפולה, אלומות, פוריה, טבריה, שדי תרומות, גלבוע, עפולה.
בעפולה ב 06:00 היו רוחות צפון מזרחיות די חזקות. החלטנו לשתות קפה ולצאת אחריו. יצאנו ב 06:40, קצת לפני הזריחה.
הרוח קידמה אותנו בברכה, ובירכנו אותה בחזרה.
מנשה ואני התחלנו את הרכיבה קצת יותר מהר, וקבענו עם דיקי להיפגש באלומות.
ליד שדמות דבורה היו רוחות צד והיה קצת לא נעים.
מדדתי את "הקיר של כפר קמא": בערך 8.5% למרחק של 365 מטר.
באלומות חיכינו לדיקי בבית הקפה. הרוחות היו קרות, ועדיין הייתי עם כל השכבות.
כשדיקי הגיע, הוא אמר שהוא מעדיף לא לעבור בתוך טבריה, ואולי נשנה את המסלול.
הצעתי לרכוב את דרך נוף יער שווייץ מצפון לדרום.
אני מכיר את העליה מצומת האכסניה לפוריה עילית (כביש 7677,) כי רכבתי שם כבר כמה פעמים, אך עדיין לא רכבתי את דרך הנוף המדוברת.
קל למצוא את הכניסה הדרומית, כי זה הצומת היחיד בכביש הזה,
אך הכניסה הצפונית נמצאת בתוך טבריה עילית.
זכרתי שמוסקו כתב שמישהו רכב איתו את הקטע הזה מדרום לצפון.
צלצלתי למוסקו, והוא נתן לי את הטלפון של ש.ע.-מקיבוץ-ליד-הכינרת.
צלצלתי לש.ע. והוא הסביר לי איך למצוא את הכניסה הצפונית. שוב תודה!
בטבריה שאלנו עוברים ושבים, כי לא היינו בטוחים איזו פניה ימינה צריך לקחת. אחד העונים אמר לנו "אבל יש שם עליה!" אמרנו "תודה!"
כשהגענו לתחילת הדרך הבנו שזו באמת עליה.
(בד`כ, אנשים שאינם רוכבים לא יודעים להעריך את תנאי הדרך באופניים, אך אותו טברייני צדק)
הגארמין אומר שהיה שם 12.8% על קצת יותר מקילומטר.
או בעברית: אחת העליות (הקצרות) המכובדות בארץ.
הבדיחה שעלתה לי בראש באמצע העליה:
"מה שבמרכז נחשבת גבעה בבית אריה, בטבריה נחשבת עליה רצינית"
אנחנו צחקנו...
גילוי נאות: לא רכבתי בבית אריה מעודי, אך בטוחני שיש קצת הבדל...
בצמח עצרנו לקפה, ואחריו נג`ש ב 5 ק`מ המישוריים.
דיקי היה מאחוריי, מנשה המשיך לרוץ קדימה, ואני האטתי, ונהניתי לי מעמק הירדן.
בצומת שאן חיכיתי לדיקי, ושם הוא הכיר לי כביש חדש (עוקף בית שאן מזרחי.)
דיקי קורא לכביש "כביש 200, או מינוס 200, כי הוא עובר בקו גובה הזה." לפי הגארמין הכביש מתחיל ב מינוס 295, מטפס במהרה עד מינוס 195, וממשיך בטיפוס איטי מאוד עד מינוס 190.
לגלבוע טיפסנו דרך שדי תרומות, או מעלה מירב.
בקטע עד מירב היו יותר מכוניות ממה שציפיתי למצוא שם (בערך 10 בשעה.)
ממירב עד הר גיבורים לא היתה מכונית אחת, אך בין הר גיבורים לכביש 675 (נבות-יזרעאל) היו, כצפוי, המון תיירים.
מצומת יזרעאל עד עפולה היה עוד נג`ש, או שלא, תלוי את מי שואלים...
סה`כ רכבנו כ 136 ק`מ, עם כ 2500 מטר טיפוס.
טל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה