201. ברווט 200 שני עונת 2016

שלום,

הסיפור שלי של ברווט 200 השני לעונת 2016.

המסלול זהה למסלול של ברווט 200 שנרכב החל משנת 2009, וזו הפעם התשיעית במסלול הזה.

לברווט התייצבו 7 רוכבים, לפי סדר שם פרטי:
אודי, וויי (ארה'ב), מיכאל (ארה'ב), מלכי, עמית, שוקי, ואני.

וויי ומיכאל הגיעו מארה'ב, בין השאר לברווט הזה.

וויי רוכב ברווטים מנוסה. למיכאל זה הברווט הראשון (אי פעם,) ושניהם רכבו בעבר ביחד ב RAAM בקבוצה של 8 רוכבים.

לפני הברווט, מלכי ואני דיברנו, ומאחר והיא הגיעה ללא חבריה לקבוצה - הבטחתי לה שארכוב לצדה.

היא כבר ניסתה לרכוב ברווט במסלול הזה ב 2014, אך לא סיימה בהצלחה.

הפעם אמרנו שלא נשתולל, והמטרה היא לסיים בהצלחה.

כשהגעתי לנקודת ההתחלה כבר היו שם מלכי, ושני הרוכבים מארה'ב.

בעוד אנו מתארגנים, שאר הרוכבים טפטפו לאט לאט.

קודם שוקי, אח'כ עמית שאמר שהוא התעכב בשל תאונה בכביש החוף.

אודי, שנרשם לברווט, טרם הגיע, ושלחנו לו סמס. הוא ענה שהוא מתעכב בגלל תאונה (כנראה אותה תאונה שעיכבה את עמית.)

חיכינו כ 10 דקות עד שהאור יהיה מלא, ויצאנו. באותו רגע אודי הגיע, ואמרנו לו שכבר ניפגש בדרך.

הגרמין שלי מדד 11 מעלות. שוקי התלונן שקר לו. שאר הרוכבים לבשו בגדי קיץ.

בקונטרול באלומות היינו 6 הרוכבים שיצאו ביחד.

רובנו קנינו מאפים כאלה ואחרים, ועמית קנה חבילה של פסטרמה.

המוכרת אמרה ש"הוא הגבר היחיד" :-)

בעליה לכיוון בי'ח פוריה האמריקאים רכבו מקדימה, מלכי ואני אחריהם, ואחרינו עמית (שיצא ראשון מאלומות,) ושוקי.

בקונטרול בטבריה עשינו עצרה קצרה, כי רציתי לעצור בגינוסר למלא מים לפני הטיפוס לרמת הגולן.

עמית נשר די מהר, ועד צומת בית צידה רכבנו 5 ביחד.

אני עצרתי ל"קריאה של הטבע", וכל השאר המשיכו.

את שוקי עקפתי באזור חד נס, ואל מלכי הגעתי רק לקראת סיום הקטע.

בקצרין לאמריקאים היה חוש לעצור בבית הקפה הרגיל שלנו.

חרגתי ממנהגי ולא הזמנתי טוסט, אלא הסתפקתי בעוגיות תמרים.

מלכי ואני יצאנו ראשונים, ולא מיהרנו בירידה לצומת יהודיה.

הגרמין הראה 31 מעלות.

עצרנו בכורסי לצילום, וראיתי את האמריקאים מרחוק.

אך משום מה, הם לא תפסו אותנו עד צמח.

כשהם הגיעו לצמח הם אמרו שלשוקי היה פנצ'ר והם עצרו איתו.

מצמח שוב מלכי ואני יצאנו ראשונים.

זה הקטע החם ביותר במסלול, והגרמין מדד מקסימום של 38 מעלות.

עצרנו לנוח קצת בתחנת אוטובוס, והמשכנו.

בבית שאן מלכי הציעה שנעצור לשתות משהו קר, ועצרנו בקיוסק בכיכר.

המוכר ראה את האופניים והתחלנו לדבר.

הוא אמר שאבא שלו אלברט(?) אבוטבול היה מבכירי הרוכבים בשנות ה 50.

דיברנו קצת על אותה תקופה, ומירוצים בישראל בכלל, והוא אמר שגם שני אחיו התחרו, אך לא הגיעו להישגים של האב.

בתחנת הדלק לפני הטיפוס לגלבוע שוב נפגשנו 5 רוכבים, ושוב הם סיפרו על פנצ'ר לשוקי, וכולם עצרו איתו.

לגלבוע האמריקאים טיפסו ראשונים, שוקי אחריהם, ומלכי ואני מאחור, עוצרים מדי פעם לצילום או מנוחה קצרה בצל.

כל הרכיבה לא דאגתי לאכול כמו שצריך, וסבלתי בעליה.

כשהגענו למעלה האמריקאים ושוקי כבר לא היו שם.

הרוח בירידה אוששה אותי, והדרך לסיום עברה מהר.

סיימנו בזמן של קצת פחות מ 12 שעות, שאם זכרוני אינו מטעני, זו אחת התוצאות המהירות שלי במסלול הזה.

אודי הגיע לא הרבה אחרינו, ואמר שהוא עשה רק שתי עצירות.

בדרך הביתה קיבלתי סמס מעמית שאמר שהוא סיים דקות ספורות לפני זמן הגג. כל הכבוד!

תוצאות לא רשמיות:

Gal Amit, Passed

Michael (US), Passed

Katzir Tal, Passed

Levy Malky, Passed
Mussayov Udy, Passed
Razinovsky Shuki, Passed

Wei (US), Passes

קישורים:

שרשור שפתח עודד, עם טיזר
שרשור ההודעה על רשומה זו, בפורום אופני כביש

טל.