יום שבת, 10 במאי 2014

172. ברווט 200 רביעי מועד שני עונת 2014

שלום,

הסיפור שלי של ברווט 200 הרביעי לעונת 2014, מועד שני.


המסלול זהה למסלול של ברווט 200 "הצפוני" שנרכב החל משנת 2009, כלומר זו הפעם השישית במסלול הזה!

בשיחות על "עתיד הברווטים" בעבר, עלתה סברה שהרבה הרוכבים מפחדים לרכוב בחושך.
בד'כ ברווט 200 בישראל מתחיל בשעה 05:00 (היו כמה פעמים שברווט 200 התחיל ב 22:00,) ומסתיים עד 18:30, אך בגלל שהם מתקיימים בתחילת העונה, אז יש כמה שעות של רכיבה בחושך.
הפעם נעשה נסיון לרכוב ברווט 200 באור יום מלא לכל שעות הרכיבה.
כדי להשיג את האפקט הזה, התאריך נקבע לאביב, אחרי סיום סדרת הברווטים, ושעת ההתחלה הוזזה ל 06:00.

מאחר ומסלול הברווט לא עובר באזורים נידחים, אז נפח התנועה גדול קצת יותר מאשר בד'כ.
אך אני, באופן אישי, לא הרגשתי שעומס התנועה השפיע יותר מדי.


לברווט התייצבו 12 רוכבים, לפי סדר שם פרטי:
אבי, אבישי, אנריקה, מאיר, מיכאל, מלכי, מנשה, נאור, רונן, שוקי, שי, ואני.

סה'כ 3 רוכבים חדשים:
אנריקה, סטודנט ממקסיקו.
מאיר, בד'כ רוכב בשטח, בעיקר ס'ס.
שי, רוכב עם רקע תחרותי.


לאחר שנגנבו לי האופניים במועד הראשון של ברווט 400, הוספתי יכולת מעקב אוטומטי, ואף שמתי קישור לכך בפורום.
אשמח לשמוע חוות דעת ממי שעקב אחרי המפה.


ההתחלה היתה מהירה יחסית.
רכבתי בראש עם מיכאל, וקבענו קצב לא איטי. מיכאל רוכב יותר חזק ממני, אבל הרבה פעמים יש לי קצת מרץ בהתחלה.
רונן ושי רכבו אחרינו, ושמעתי את שי אומר לרונן "אמרת שהם רוכבים לאט!" ורונן ענה לו "חכה, זה יירגע עוד מעט..."
מנשה ושוקי התחילו בקצב סביר, ונשרו כבר בהתחלה.
אני עברתי לאחור ליד הר תבור, ורכבתי עם נאור, ודיברנו קצת. הפלוטון ברח לנו קצת לפני כפר תבור.

את הירידה משרונה ליבנאל התחלנו ביחד, אך נאור האט קצת.
די מהר ראיתי את מנשה, ואז שוקי, עוקפים את נאור.
חברנו ארבעתנו ביבנאל, והמשכנו ביחד עד לקונטרול הראשון בצומת אלומות.
כולם היו שם, ויצאו ביחד.

גם בקונטרול הבא, בטבריה, עוד היינו ביחד, וגם בעצירה המתוכננת הבאה, בגינוסר, להצטיידות במים.
מיכאל שאל אם למישהו יש מפתח שפיצים.
למנשה היה לדרמן, והם הצליחו ליישר את הגלגל האחורי של מיכאל, מספיק בשביל שלא ייגע בברקסים שנשארו פתוחים.
כשיצאנו, הסתבר שמיכאל ומנשה עוד לא התארגנו, והם היו צריכים לרוקן ולמלא נוזלים.
מיכאל התארגן מהר, ויצא עם רוב הרוכבים.
עזרתי למנשה לארגן את הקיט שלו, ויצאנו ביחד עם נאור ומאיר.
בעליה לבית המכס דרך חד נס הקבוצות התפרקו, והרוכבים טיפסו בבודדת.
כולנו נפגשנו בקונטרול בקצרין.
למאיר היה פנצ'ר בעליה, והוא מילא אויר במשאבה קטנה.

שי ורונן לא חיכו שכולם יסיימו לאכול, ויצאו לפני כולם. נפרדנו לשלום, כי ידענו שנראה אותם רק בסיום.
מקצרין יצאנו 10 רוכבים ביחד.
את הירידה הארוכה לצומת יהודיה התחלתי עם מיכאל. היתה רוח פנים ולא רכבנו מהר.
מאיר תפס אותנו, ואני הצלחתי להיצמד אליו. הוא ירד במהירות, ונראה שלא היה לו קושי טכני בסיבובים.
חברנו בכביש שמקיף את הכינרת, ושם רכבנו זוגות-זוגות עם החלפות כל 3 דקות, מול רוח פנים לא חזקה.

די מהר, נשרו 3 חברי נו דרופ (אבישי, מלכי, אבי,) ובגבעות לפני עין גב נשארנו 4: מנשה, מאיר, נאור, ואני.
באזור האון מאיר התפנצ'ר בפעם השניה.
מנשה תיפעל, אך המשאבה לא הצליחה לנפח. נשמע קול, והבנו שגם הפנימית החלופית מפונצ'רת.
מנשה נתן פנימית, והפעם אני תיפעלתי.
הצמיג היה גמור לגמרי, חתיכות גדולות נשרו ממנו. אפילו אפשר היה לראות את ה bead.
מאיר אמר שהצמיג לא עשה הרבה ק'מ. הצמיג הוא הצמיג המקורי שהגיע עם האופניים שניקנו חדשים.
האופניים ניקנו לפני יותר משנתיים וחצי...
חברי נו דרופ, ביחד עם שוקי, עברו, אבל אמרנו להם להמשיך ו"ניפגש בצמח."
במזל, הצמיג החזיק את הפנימית, והצלחנו לנפח ללחץ סביר.

בצמח שוב נפגשנו כל 10 הרוכבים.
מלכי אמרה שיש לה כאבים, והיא לא מתכוונת להמשיך. אבישי נשאר איתה.
מאיר חיפש פנימיות ו/או צמיג.
בחנות ילו לא היו פנימיות, ובחנות מגה ספורט מוכרים אופניים שלמים, ולא פנימיות או צמיגים...
אבישי נתן למאיר שתי פנימיות, כך שהוא היה יותר רגוע.

שוקי יצא ראשון מצמח, כי הוא אמר שכואב לו והוא ירכוב לאט.
כמה דקות אחריו יצאנו 7 רוכבים ביחד.
רוח הפנים המשיכה.
עד מנחמיה אני קבעתי את הקצב, ושם עברתי לאחור.
לאט לאט נשרו רוכבים, ונשארנו מיכאל, אבי, אנריקה, ואני.
ואז, ליד ירדנה, אבי אמר שיש לו פנצ'ר באחורי.
היתה תחנת אוטובוס, וניצלנו את הצל בזמן שהוא החליף פנימית.
היו לו בלונים, אך הוא לא מצא את ה"ראש," ואנריקה נתן לו משלו.
מנשה, נאור, שוקי, ומאיר עברו, ואמרנו להם להמשיך ולא לעצור. הייתי בטוח שנתפוס אותם עוד לפני הטיפוס לגלבוע.

רכבנו ביחד עד תחנת הדלק לפני הטיפוס לגלבוע. מצומת שלוחות, כצפוי, היתה רוח פנים חזקה.
פגשנו את דיקי שהגיע לשם עם האוטו שלו כמה דקות לפנינו. הוא אמר שהוא לא ראה רוכבים אחרים.
גם המוכרת אמרה שלא עברו שם רוכבים בזמן האחרון.

נפרדנו מדיקי והתחלנו לטפס.
אחרי כ 3-4 ק'מ טיפוס, בסיום החלק התלול, ראיתי מרחוק 3 רוכבים מתחילים את הטיפוס.
צלצלתי למנשה, והוא אישר שזה הם. הוא התחיל כמה דקות לפניהם. משונה. לא זוכר שעברנו אותם (כשנפגשנו, מנשה אמר שהם היו בתחנת הדלק בבית שאן כשעברנו אותם.)
לאירוסים הגענו ארבעתנו ביחד: מיכאל, אבי, אנריקה, ואני.
אמרתי שאני אחכה למנשה. מיכאל ואנריקה יצאו, ואבי חיכה איתי.
כשמנשה הגיע, ירדנו שלושתנו ביחד, והמשכנו כך עד לסיום.

נשארנו בנקודת הסיום עד שהגיעו שאר הרוכבים.

מאיר אמר שזו רכיבת הכביש הארוכה ביותר שלו (הרכיבה הכי ארוכה עד עכשיו היתה באורך 3:30 שעות.)
היתה לו תובנה מעניינת על ההבדל בין שטח לכביש:
שטיחונים חושבים שיש להם כושר, אבל זה כלום לעומת מה שצריך בכביש.
בכביש אין מנוחה. מפדלים כל הזמן. גם בעליות וגם בירידות (בגלל שנשארנו ביחד בירידה ליהודיה, תוך פידול מתמיד...)

תוצאות לא רשמיות:

Bukai Meir, Passed
Enrique (Mexico), Passed
Feibisch Michael, Passed
Katzir Tal, Passed
Levy Shay, Passed
Rahav Naor, Passed
Razinovsky Shuki, Passed
Shaul Menashe, Passed
Yellin Ronen, Passed
Zelig Avi, Passed
Levy Malky, DNF
Rotman Avishay, DNF

קישורים:
שרשור שפתח נאור, לקראת הברווט
שרשור שפתח עודד, עם טיזר לקראת הברווט
הסיפור של מאיר, בפורום אופני כביש

טל.

2 comments:

  1. להשלים את הקטע של שי ושלי: בעליה לקצרין התנהלתי בכבדות מידי. אני לא מתאמן כמו פעם והמשקל בהתאם, לכן החלטנו לצאת לדרך בכדי לנסות לסיים בסביבות 16:00.
    רכבנו בקצב קבוע עם שתי עצירות: אספרסו ומילוי מים בקפה קפה בצמח ומילוי מים אחרון אצל זהבה בבית שאן. משם רכבנו ישר לסיום. כמובן שהיעד של 16:00 היה שאפתני מידי. הגענו ב 16:31. שי המשיך להסתובב בעפולה כי רצה שיהיה לו 200 עגול על הגארמין.

    השבמחק
  2. בהמשך לענין הפאנצרים והצמיגים: ברוב הרכיבות אני נמצא בקבוצה עם רכב ליווי וגלגלים ספייר. הדבר המבאס במיוחד זה פאנצר. או שכולם מתעכבים או שצריך לרדוף אחרי הפלוטון.

    מה שאני עושה זה מחליף צמיגים באופן תדיר. לא מחכה שהם יתבלו עד עפר. גם כלכלית, צמיגים יקרים אבל גם פנימיות. צמיג שחוק מגדיל את הסיכוי לפאנצר.
    בנוסף, ובהתעלמות מוחלטת מהניתוחים הנכונים כמובן של מומחי הפורום, אני רוכב על צמיגי ריפיוז. לא מענינת אותי אחיזה, גילגול, משקל וכו. רק כמה עמיד הצמיג.
    לתחרויות אני רוכב על גלגלי קרבון וצמיגי טיובולאר אבל זה סיפור אחר.

    השבמחק