198. ברווט 300 עונת 2016

שלום,

הסיפור שלי של ברווט 300 של עונת 2016.

המסלול הינו מסלול חדש: משדרות לגבולות, דימונה, צומת הרוחות, וחזרה לשדרות.

לברווט התייצבו 7 רוכבים, לפי סדר שם פרטי:
אודי, אסף, גארי, מנשה, עמית, שוקי, ואני.
כולם רוכבים בעלי נסיון בברווטים.

שעת ההתחלה הותאמה לשעות בהן אפשר לנסוע ברכבת עם אופניים, ואכן רוב הרוכבים הגיעו ברכבת.

אפילו צייצתי תמונה של האופניים ברכבת.

הגעתי עם מנשה, שוקי, ואודי.
הרכבת התאחרה, וכשהגענו כבר היתה שעת הזינוק, ופגשנו את אסף, גארי, ועמית.
אנחנו היינו רעבים, והם כבר היו מוכנים לצאת.

עמית יצא, ואודי אחריו.
השאר הלכו לאכול. גארי ואסף היו איתנו, למרות שהם היו מוכנים לצאת.
יצאנו כ 15 דקות לאחר המועד הרשמי.

את אודי תפסנו די מהר, עוד לפני כפר עזה. אבל עמית לא נראה באופק.
רכבנו כולנו יחד, ולא תפסנו את עמית.
ככל שהתקרבנו לקונטרול הראשון, ליד קיבוץ מגן, ועמית לא נראה באופק - דאגנו.
הניחושים היו שהוא או התברבר, או שהוא התאמן והגביר את המהירות שלו לקראת עונת 2016.

כשהגענו לקונטרול ראינו את עמית שם, אחרי רוב הדברים שצריך לעשות בקונטרול.
עודדנו אותו ואמרנו לו שלא יחכה לנו, והוא יצא.
אודי גם יצא מתישהו, ואנחנו יצאנו כ 5-10 דקות אחריו.
כ 5 דקות יותר מדי (לטעמי...)

הורגשה רוח פנים קלה, שהלכה והתגברה ככל שהזמן עבר.
את אודי תפסנו לפני קיבוץ צאלים, ועמית לא נראה באופק.
תפסנו את עמית רק לקראת קיבוץ רביבים.
רכבנו כולם ביחד עד קצת לפני צומת משאבים, שם רוח הפנים פירקה את הקבוצה הקטנה שלנו.

הקטע ממשאבים לכיוון צומת הנגב לא סימפטי (בלשון המעטה...)
ורכבנו אותו בטור אחד. אני הובלתי, ורכבתי יחסית מהר, כדי לסיים את הקטע בזמן קצר.
לצומת הנגב הגעתי עם אסף, שוקי, וגארי, ולא חיכינו לאחרים.
את הגבעה הראשונה טיפסנו ביחד, ובירידה שוקי רכב ראשון.
שמעתי "פסט פסט פסט" מהאופניים שלו ושאלתי אותו אם יש לו פנצ'ר.
הוא אמר שלא, והמשיך, אבל עצר אחרי פחות מ 10 שניות כשהבין שכן... באחורי.
עצרנו איתו כולנו. אסף ניסה למצוא את החור אבל לא הצליח.
מנשה הגיע ואמרתי לו להמשיך וש"ניפגש בקונטרול בדימונה." כך גם לעמית ואודי.
גארי ניסה למצוא את החור וגילה שזה היה סנייק בייט.
דאגנו ששוקי ימלא אויר כפי שצריך, והמשכנו.
אודי ועמית היו בצומת גבעת ירוחם, ומשם רכבנו כולנו יחד עד דימונה, שם פגשנו את מנשה.

בדימונה נשארנו כ 15 דקות יותר מדי (לטעמי...)
התלבשנו בבגדים חמים, וגם אני עטיתי על עצמי כמה שכבות (עד לכאן רכבתי כמו שאני רוכב ביום קיץ...)
לא היה לי קר מדי, ולא שמתי שכבה חוסמת רוח כי לא רציתי להירטב מזיעה.


ביציאה מדימונה - עוד פנצ'ר לשוקי. סנייק בייט בקדמי.
מנשה עזר לו, והמשכנו כולנו.

רוח הפנים המשיכה.
גארי הוביל, והתחיל לרכוב מהר.
עמית לא החזיק - ונשר.
בגבעות הקטנות שבין ירוחם לשדה בוקר מנשה לא החזיק, ואני האטתי ורכבתי איתו.
אודי עצר ליד צומת חלוקים והמשכנו ביחד.
בעבדת אודי התחיל לרכוב קצת יותר מהר, אז נצמדתי אליו. מנשה היה מאחור.
טיפסתי את נפחא עם אודי, ועצרתי ל"קריאה של הטבע" באחת הירידות לנחל צין.
כשמנשה הגיע - המשכתי איתו.

פגשנו את שוקי, אסף, וגארי בגבעה האחרונה לפני צומת הרוחות.
שוקי המשיך, ואסף וגארי עצרו לדבר.
הם אמרו שיעצרו בעבדת למילוי מים (אחרי כ 75 ק'מ) ולא יודעים אם יעשו עצירה ארוכה שם או בשדה בוקר.
אני אמרתי שנעצור בשדה בוקר כמתוכנן (אחרי כ 90 ק'מ.)
קבענו שאסף יסמס לגבי ההחלטה שלהם היכן לעשות את העצירה הארוכה.

פגשנו את אודי בצומת הרוחות, והוא יצא כשהגענו.
מנשה ביקש לנוח מעט, ועד שיצאנו - עמית הגיע.
יצאנו לפני עמית, והדרך חזרה היתה מהירה, כי עכשיו היתה רוח גב.

ראינו אופניים בעבדת ולא נכנסנו.
בשדה בוקר התארגנתי מהר, והייתי מוכן ליציאה כשמנשה רק התיישב לאכול.
אסף, גארי, ואודי נכנסו לדקה-שתיים ואמרו שהם עשו עצירה ארוכה בעבדת, וימשיכו.
שאלתי איפה שוקי והם אמרו שהוא לא נכנס לשדה בוקר, והמשיך.

לא ראיתי מתי מנשה סיים להתארגן. המוכר העיר אותנו כי הוא היה צריך לשטוף את הרצפה...
היה קצת קר ביציאה (5 בבוקר) ושמתי שכבה חוסמת רוח, והורדתי אותה במשאבים.
פגשנו את עמית בצומת חלוקים. הוא אמר שהוא עצר בעבדת, ואנחנו אמרנו לו שאם הוא נמצא עכשיו בחלוקים בשעה הזו, אז יש סיכוי גבוה שהוא יסיים בזמן.
אמרנו "להתראות בברווטים הבאים" והמשכנו.

בקונטרול במגן פגשנו את אסף, אודי, וגארי. הם אמרו ששוקי המשיך לבד.
יצאנו משם כולנו ביחד, והגענו ביחד לסיום.

עד שהגיע הזמן לעלות לרכבת חזרה ישבנו עם גארי ודיברנו על דא ועל הא.

תוצאות רשמיות:
Gal Amit, Passed
Katzir Tal, Passed
Mussayov Udy, Passed
Razinovsky Shuki, Passed
Shaul Menashe, Passed
Tsfati Assaf. Passed
Gary (CA), Passed

קישורים:
שרשור שפתח עודד, עם טיזר
שרשור ההודעה על רשומה זו, בפורום אופני כביש
הסיפור של אסף, בבלוג שלו
הסיפור של עמית, בבלוג שלו

טל.