יום ראשון, 18 באוקטובר 2015

195. רכיבת 600 SR אוקטובר 2015

שלום,

הסיפור של רכיבת 600 SR באוקטובר 2015.




מומלץ לקרוא קצת חומר רקע על רכיבת 600 SR.

לפני כמה שבועות Artem (רוכב אוקראיני שהשתתף בברווט 1200 הישראלי ב 2014) יצר איתי קשר לגבי רכיבה משותפת של ה 600 SR.
שאלתי כמה חברים, וחלקם הביעו רצון להשתתף.
קבענו להתחיל ביום שישי בבוקר, כשזמן הסיום יהיה בראשון בצהריים.

המשתתפים: Artem, Gary, אסף, מנשה, ואני.


היו לי שני חששות לפני הרכיבה:
*) מועדי השינה, חששתי שנגיע מוקדם מדי לנקודות השינה שקבענו מראש.
*) מים ואוכל בדרום רמת הגולן, כל המקומות שם סגורים בשבת.

העליות מהן חששתי היו: מגונן לרמה, האכסניה (יער שווייץ מדרום לטבריה,) מבוא חמה, וממחניים לצפת.


החלטנו לישון קרוב לנקודת ההתחלה, כדי למקסם את שעות השינה לפני הרכיבה.
אכלנו ארוחת בוקר ביחד, ורכבנו לנקודת ההתחלה.
לב ברויטמן חיכה לנו שם, צילם אותנו ביציאה, ואיחל לנו בהצלחה.

כצפוי, Artem ברח עוד לפני צומת בצת.
אחרי הצומת אסף הגביר מהירות וברח. נשארתי עם מנשה וגארי.

באזור נטועה מנשה האט בעליה, ו Gary ואני המשכנו.
את אסף תפסתי בכניסה לחורפיש, ועצרנו שם שלושתנו למלא מים.
גארי אמר שחם לו מאוד (הטמפרטורות היו מעל 30 מעלות,) ויש לו בחילות.
השעה כבר היתה קרובה ל 11:00, והייתי מוכן לאכול, אך אסף וגארי העדיפו להמשיך.
בעליה לכניסה למירון גארי האט, ואסף ואני המשכנו.
כשפנינו לטיפוס למירון ראינו את Artem יורד, ודיברנו קצת.
שאלתי אותו אם יש לו מים, והוא ענה שכן.
איחלתי לו בהצלחה, ונפרדנו לשלום.

כשאסף ואני הגענו למעלה, הצטלמנו, והחלטנו לא לחכות לגארי.
פגשנו אותו כקילומטר מהפסגה, והוא אמר שהוא סובל מאוד מהחום ומהבחילות כתוצאה מהחום.
את מנשה פגשנו כקילומטר אחריו. מנשה אמר שהוא יחתוך חלק מהמסלול, ויפגוש אותנו בנקודת השינה ליד טבריה.
הרגשתי טוב, ואסף ואני החלטנו לא לעשצור בריחניה, והערכתי שאני מסוגל למשוך עד צומת גומא.
הגעתי לצומת גומא בסדר, ומיד הזמנתי שני המבורגרים (לאסף ולי.)
זו הפעם הראשונה שאכלתי משהו מאז הזינוק. אחרי 90 ק'מ וכ 2000 מטרים טיפוס.
סיימנו לאכול, ויצאנו לדרך.

בדרך לגונן רכבתי מהר, ואסף לא עמד בקצב.
האטתי לקראת גונן, והתחלנו את הטיפוס לרמה ביחד.
אחרי ה hairpin בנחל עורבים אסף האט, ואני המשכתי בקצב שלי.

קצת לפני שהגעתי לווסט אסף סימס לי שהוא עצר לנוח בצל, ועניתי לו שאחכה לו בווסט.
כשהגעתי לווסט קניתי בקבוק ליטר וחצי מיץ תפוזים וקולה בשבילי, ובירה לאסף לפי בקשתו.
קניתי גם בגט עם כדורי בשר וביקשתי שיחתכו לשני חצאים בשקיות נפרדות.
גארי סימס לי שהוא פורש. בגלל החום והבחילות הוא היה חייב לעצור כל קילומטר-שניים כדי לנוח, ולא יכל להמשיך לרכוב בתנאים כאלה.
הוא רכב חזרה לנהרייה, ונסע ברכב לנקודת השינה ליד טבריה.

שתיתי את כל המיץ תפוזים וחצי מהקולה, ועוד מים, ורק שני ביסים מהחצי בגט.
אסף סיים את החצי בגט שלו, ויצאנו לדרך.

בעין זיוון עברנו למוד לילה, ועשינו את כל הירידה לכינרת בחושך מוחלט.
לאלמגור טיפסנו ביחד, ובירידה מעמיעד לכפר נחום היינו לבד על הכביש. היה כיף!
בחוקוק עשינו עצירה קצרה לשתיה וקצת אוכל, והפעם אסף שילם.

נשאר לנו הטיפוס ממגדל (כביש 90) לצומת צלמון (כביש 65) שלא רכבתי מעודי (רכבתי בירידה כמה פעמים בעבר.)
התחלתי בקצב טוב, ואסף נשרך מאחור.
ואז קיבלתי סמס ממנו, שאמר שהוא לא חושב שהוא ישרוד עוד יום כזה.
עצרתי, ועניתי שהעליה לא קשה, ומיד אחריה נגיע לנקודת השינה, ואני חושב שהוא צריך לשמוע להמלצה הרגילה:
"אם אתה רוצה לפרוש - עצור, אכול, שתה, נוח (או אפילו שן) קצת; ואז תחליט."
סיכמנו שאם הוא מסתובב ולא ממשיך - שיסמס לי, או שאצור קשר כשאגיע למעלה.
דקות ספורות אח'כ קיבלתי סמס שהוא מסתובב.

באותו רגע הרגשתי בוסט של אנרגיה, וטיפסתי את העליה במהירות.
הצטלמתי בקונטרול למעלה, וירדתי במהירות.
טסתי בטבריה, והתחתי לטפס לאכסניה ביער שווייץ במהירות.
הגעתי לאסף די מהר. דיברנו קצת, וקבענו להיפגש למעלה.
התכנון שלי היה להגיע לשם ב 23:00, והגעתי ב 22:52.
ביום הזה רכבתי כ 213 ק'מ, עם 3786 מטרים.
אני לא יודע אם הייתי מסוגל לסיים את כל המסלול בתוך זמן הגג, אבל הרגשתי טוב.
במקום לישון 5 שעות - ישנו עד הבוקר, וביום למחרת עשינו רכיבת טיול באזור.
גארי אמר שצריך לנסות שוב בינואר-פברואר.


לגבי Artem:
הוא הביא הוכחות מעבר בכל הקונטרולים, וסיים בתוך זמן הגג, ולכן הוא סיים באופן רשמי.
ה GPS שלו מדד 11968 מטרים טיפוס, ללא קטע אחד קצר.

קישורים:
שרשור מעקב בזמן אמת שפתח אודי בפורום אופני כביש.
שרשור ההודעה על רשומה זו.
הסיפור של אסף, בבלוג שלו.

טל.

2 comments:

  1. זהו אתגר גדול וקשה.לדעתי רק מקצועיים כמו האוקראיני יכולים לאתגר.הרב יסיימו בסביבות 75 שעות.
    ההכנות לארוע כזה הם כמו לטרנסאלפ ואני לא מגזים.גם פיזית וגם מנטלית

    השבמחק
  2. זהו אתגר גדול וקשה.לדעתי רק מקצועיים כמו האוקראיני יכולים לאתגר.הרב יסיימו בסביבות 75 שעות.
    ההכנות לארוע כזה הם כמו לטרנסאלפ ואני לא מגזים.גם פיזית וגם מנטלית

    השבמחק