יום ראשון, 22 במרץ 2015

187. ברווט 600 ראשון עונת 2015

שלום,

הסיפור שלי של ברווט 600 הראשון לעונת 2015



המסלול הינו מסלול חדש:
תל אביב, עינת, צומת האלה, מגן, ניצנה, שדה בוקר, מצפה רמון, מגן, צומת הודיה, נחשון, עינת, תל אביב
לברווט התייצבו 6 רוכבים, לפי סדר שם פרטי:
אודי, אסף, גרי, יניב, שוקי, ואני.



הרוכבים הישראלים הגיעו בזמן. גרי הגיע ברכב שכור, וקצת הסתבך עם הניווט והחניה, כך שיצא שהוא הגיע באיחור של כרבע שעה, ויצאנו באיחור של 20 דקות.
כלקח מה 300, הקונטרול הראשון בעינת היה ללא שעת סגירה, כך שלא היה חשש לצאת באיחור.

עד פתח תקוה כולם רכבו מאחוריי, ואפילו לא היתה צפירה אחת בכביש שמחבר בין קניון איילון ועד לאיצטדיון פתח תקוה.
ברחוב גיסין בפתח תקוה רכבתי מאחורי אסף, ושמתי לב שהתיק שלו מתנדנד מצד לצד.
זה תיק חדש (ורכיבה ראשונה עם התיק הזה!) מתוצרת אנגלית בתצורה קלאסית שמצריכה לולאות באוכף, שלא היו לו.
אמרתי שצריך לעצור ולסדר את זה. עצרנו ליד פנס הרחוב הראשון, וחיזקנו את החיבור עם כמה אזיקונים.

בעינת רציתי לעשות עצירה קצרה, וקניתי קפה ומאפה בסי קפה שם.
המחיר היה מוגזם, ולא חשבתי על זה באותו רגע.
יש מצב ש"בפעם הבאה לא תהיה פעם הבאה" שם...

קצת אחרי נחשון, בירידה מהראל, הרגשתי שחסר לי הילוך.
הסתכלתי, וראיתי שהמעביר האחורי לא מגיע לשני הגלג'שים הקטנים.
המעביר הצליח לעבוד על שאר הקסטה, אז החלטתי לחכות לבוקר ולבחון את המצב באור יום.

הפלוטון הקטן שלנו התפרק בעליה ליער הנשיא.
את כל הירידה מיער הנשיא לשמשון ירדתי בלי לפדל, אז התקררתי קצת.
לקונטרול בצומת האלה טיפטפנו בבודדת.

שוקי הגיע אחרון, קנה משהו, וכשיצא מהחנות - הקיא.
הוא נראה חיוור ולבן כמו סיד. אפילו יותר מבד'כ!
הוא אמר שהוא לא מרגיש טוב.
הוא יצא מהקונטרול לפני כולם כי הוא אמר שהוא ירכוב לאט.
כבר בתחנת האוטובוס, כ 20 מטרים מצומת האלה הוא עצר שוב להקיא.

היה קר, אבל עדיין הייתי עם בגוד קייצי, כי תיארתי לעצמי שאתחמם בגבעות הקרובות.
כולנו חיכינו לשוקי שיגיע לקונטרול בקוממיות, וכשהוא הגיע - כולנו חשנו הקלה.

הזמן איפשר לנו לישון קצת יותר משעה בלילה הראשון, והחלטנו לנצל את ההזדמנות
(האופציה השניה היתה למשוך ולרכוב את כל הלילה ללא שינה, כולל היום שלמחרת.)

אחרי צומת נהורה התפצלנו.
יניב רכב לאט (אחרי שהוא טס ב 400 הוא אמר שהפעם הוא ירכוב איתנו,) וגרי ואני היינו איתו.
אודי, שוקי, ואסף היו מאחורינו.

לנקודת השינה הם הגיעו כ 20 דקות אחרינו, ואמרו ששוקי עלה על בור, החישוק נדפק, ואחרי שתי החלפות פנימית הם הצליחו להמשיך.
כשראיתי אותו רוכב (בהמשך,) נראה שיש שמיניות לא קטנות באחורי שלו.
גם נראה שהיה חסר לו אויר והוא אמר שהוא לא מילא הרבה בכוונה.

במגן עצרנו לארוחת בוקר.
היה אור יום, ואני בדקתי את ההילוכים שלי.
תוך כדי שאני מעביר הילוכים בשיפטר ומסתכל על המעביר האחורי, הרגשתי שהכבל נקרע.
משכנו אותו, ומסתבר שהוא נקרא בתוך השיפטר. של שימנו. (למי שלא יודע - "קצת קשה" לחלץ כבל קרוע משיפטר של שימנו, או בכלל לטפל בהם.)
בחנו את השיפטר, והייתי בקשר טלפוני עם המכונאי שלי.
היה בורג בתחתית השיפטר, ופירקנו אותו כדי להגיע לכבל, והצלחנו!
היה לי כבל ספייר (יש לי גם כבל ברקס ספייר,) והחלפנו.
בנסיעה בחניה - רוב ההילוכים עבדו, וזה היה מספיק טוב בשבילי. :-)

בפניה ימינה בצומת משאבים הרגשנו רוח פנים, והיא אכן הכתה בנו ללא רחמים עד ניצנה, כ 40 ק'מ משם.
הדרך נראתה כנצח.
שאלתי אם לכולם יש מספיק מים עד שדה בוקר (כ 50 ק'מ עם גבעות לקראת הסוף,) וכולם ענו שכן.
כשהסתובבנו לחזור, הרוח נחלשה, אך בכל זאת נראה שהדרך עברה מהר.
בצומת טללים שוקי ויניב אמרו שאין להם מספיק מים והם עצרו למלא. גרי ואני הערכנו שיש לנו מספיק, והמשכנו.
עד צומת חלוקים יניב תפס אותנו, וכולנו נפגשנו בשדה בוקר.
הרוח עד ניצנה, וכל העיכובים והתקלות שהיו לנו עד כה השפיעו לרעה על זמן השינה שציפינו לו.

בדרך למצפה רמון לא היתה רוח פנים חזקה מדי, וכולנו הגענו בערך ביחד.
לא עצרנו להרבה זמן, ומיד ירדנו, בחושך.
במשאבים עצרנו לזמן קצר, כששעות השינה עמדו לנגד עינינו.

יניב לקח יוזמה, והוביל אותנו עד כמעט צומת גבולות לבדו במהירות ממוצעת באזור 30 קמ'ש.
אודי לא רכב צמוד אלינו, והגיע לנקודת השינה קצת אחרינו.

מבחינת זמני הקונטרולים יכולנו לישון יותר מ 3 שעות.
אך לי היתה התחייבות אישית להיות בתל אביב לפני 10:00 (שעתיים לפני זמן הגג,) ולכן אמרתי שאני אשן כשעה וחצי, ואצא.
גרי אמר שהוא ייצא איתי, וגם יניב החליט להצטרף, וגם כל השאר.

עצרנו לארוחת טרום-בוקר בכפר עזה, ופגשנו תושבת אחד הישובים השכנים שלא האמינה שאנחנו מתכוונים להגיע לתל אביב עוד בשעות הבוקר.
אחרי שהיא הלכה המוכר שאל מאיפה באנו ואמרנו "מצפה רמון" והוא גם לא האמין לזה "וואו! מצפה רמון זה רחוק!"
מזל שלא סיפרנו להם שהתחלנו בתל אביב לפני קצת יותר מ 24 שעות.

קצת לפני קרית מלאכי שוקי אמר שיש לו פנצ'ר.
זה היה קטע חשוך בכביש, כשהקטע המואר נמצא בעוד כ 100 מטרים.
אמרנו לו שינפח קצת וינסה להגיע לקטע המואר.
יצא שרכבנו ככה עוד כמה מאות מטרים עד שמצאנו תחנת דלק פתוחה.
לקראת סיום החלפת הפנימית אמרתי לו שאני ממהר, ואם זה בסדר שלא אחכה לו. הוא הסכים, וגם גרי ויניב יצאו איתי.

לא עצרנו הרבה בקונטרולים הבאים בנחשון ובעינת, וסיימנו קצת לפני 09:30.

תוצאות לא רשמיות:
Glozman Yaniv, Passed
Katzir Tal, Passed
Mussayov Udy, Passed
Razinovski Shuki, Passed
Gary (CA), Passed
Tsfati Assaf, Passed


---

בעונת 2015, עד עכשיו (העונה טרם הסתיימה) יש 6 רוכבים שסיימו סדרת ברווטים בישראל.
זה המספר הגדול ביותר מאז עשינו ריסטארט לברווטים בישראל בעונת 2009.
אני לא משלה את עצמי, ויודע שחלק גדול מזה זה בגלל ה PBP שייערך השנה, אך עדיין, אני חושב שזה מספר מכובד.


קישורים:
שרשור המעקב בזמן אמת
שרשור ההודעה על רשומה זו בפורום אופני כביש

טל.

2 comments:

  1. קטונתי מלתת לכם עצות אבל נראה לי כי אחד הלקחים מריבוי התקלות צריך להיות ביקור אצל מכונופן לפני ברווט כזה ארוך ואפילו החלפת כבלים , שרשרת , ובוודאי צמיגים , חבל על כל רגע שלא מנוצל להתקדמות או למנוחה וגם לאוכל.

    בהצלחה בהמשך

    השבמחק
    תשובות
    1. אתה צודק בהחלט, ואכן תכננתי החלפת כבלים לפני ה PBP.
      שרשרת וצמיגים צריך להחליף בתדירות גבוהה יותר, לפי הצורך.

      ולגבי המשפט האחרון שלך - זה הסוד לברווט מהיר.
      כל רוכב, אם יעצור פחות - הזמן הכללי יהיה מהיר יותר, מאשר אם היה רוכב מהר יותר ועושה הפסקות ארוכות יותר.

      טל.

      מחק