שלום,
הסיפור שלי של רכיבת ברווט 400 לעונת 2015.
הסיפור שלי של רכיבת ברווט 400 לעונת 2015.
המסלול זהה למסלול שנרכב בעונת 2014, כך שזו הפעם השניה במסלול,
למרות שאפשר גם להגיד שזו הפעם השביעית בה אנחנו רוכבים ברווט 400 מאילת לתל אביב!
לברווט התייצבו 6 רוכבים, לפי סדר שם פרטי:
אודי, אסף, גארי, יניב, שוקי, ואני.
עם כל הסידורים של הרגע האחרון, יצאנו ב 09:05.
עד ליציאה מאילת, יניב עוד רכב איתנו, אך כבר אחרי הכיכר האחרונה הוא פתח פער, ומהר מאוד כבר נעלם מעינינו.
כשהגענו למחסום הראשון ראינו אותו עוזב לאחר שהוא מילא שם מים. אנחנו לא עצרנו שם, כי בסקירה זריזה לכולם היו מספיק מים עד למחסום הבא.
הייתי בקונטרול עם גארי, אסף, ואודי. שוקי היה מאחורינו.
כשהגענו לקונטרול בצומת סיירים לא ראינו את יניב, אך כשהגענו לשיזפון הוא בדיוק יצא, ואמרנו שלום-שלום.
בזמן שאכלנו, הגיעה לשם קבוצה של רוכבי אופני טאנדם.
כשיצאנו, שוקי גילה שיש לו פנצ'ר באחורי, ועד שהוא תיקן אותו (קצת הסתבך עם חישוק עמוק ופנימית עם ונטיל קצר) דיברנו איתם קצת.
מסתבר שזו קבוצת "כן ולא," והם רוכבים ממצפה רמון, יורדים לערבה, ולמחרת חוזרים למצפה רמון.
אחת הרוכבות בקבוצה הכירה את המילה "ברווט," ואפילו ידעה לספר לנו על רוכב בשם אלי שסיים ברווט 600.
אמרנו שאנחנו מכירים אותו, ואני גם אמרתי ש"הרוכב שיושב לידי (אסף) גם סיים ברווט 1200 בהצלחה." :-)
בינתיים גם הגיעה קבוצה של שטיחונים והם הכינו פריסה לעילא ולעילא.
הייתי חייב לצלם, ואמרתי להם ש"אתם ואנחנו עושים את הדברים בצורה הפוכה, ואני לא בטוח מי עושה את זה יותר נכון" :-)
(תשובה: יש מצב שגם הם וגם אנחנו עושים את הדברים נכון.)
משיזפון יצאנו 5 רוכבים ביחד.
כמה ק'מ לפני ציחור, בזמן חילוף בהובלה, שמעתי פסט-פסט-פסט מהאופניים של שוקי, ואמרתי לו שיש לו פנצ'ר.
בהתחלה הוא הכחיש, אך מהר מאוד עצרנו לתיקון.
אמרנו לאודי שימשיך, ונשארתי עם אסף וגארי, עם שוקי, שהחליף את הצמיג.
לאחר התיקון והמשך הרכיבה, אסף עצר בצד ל"קריאה של הטבע," ואנחנו המשכנו.
שוקי אמר לי שאין לו פנימיות יותר, ואם אוכל להלוות לו פנימית, כי אחרי ציחור בטוח נברח לו.
עצרנו בצומת ונתתי לו פנימית אחת משלי.
כצפוי, שוקי לא עמד בקצב של גארי ושלי אחרי ציחור.
אודי חיכה לנו בראש מעלה פארן (הוא אמר לי "אני יודע שאתה אוהב לעצור פה לצילום") ועצרנו לצילומים.
שוקי הגיע, והמשכנו כולם ביחד.
הזהרתי את גארי מהירידה, כי יש פניה חדה ימינה.
התחלתי לרדת לפניו, אבל התחלתי לבלום לפניו, ואת הפניה ימינה לקחנו כמעט ביחד.
כ 200 מטרים אחרי הירידה נשמע קול פיצוץ מהכיוון של גארי.
הצמיג יצא מהחישוק.
אמרנו לשוקי ואודי שימשיכו בלי לעצור, ואסף (שהגיע בינתיים) ואני נשארנו עם גארי.
אודי חיכה לנו בראש מעלה שדמה, ושם היינו 4 רוכבים (אודי אמר שהוא ראה את שוקי לפניו מרחוק.)
אולי זו היתה רוח הפנים (עוד מלפני שיזפון,) או הדאגה לשוקי וגארי, אבל אחרי שדמה לא הרגשתי טוב.
מעלה העצמאות היה לי קצת קשה (בעבר לא הרגשתי קושי מיוחד שם , באופן יחסי...)
במצפה נפגשנו כולנו, ומכאן נשארנו 5 רוכבים ביחד עד לסיום.
הרגשתי (ואמרתי לחברים,) שאף פעם לא הרגשתי כ'כ גמור בנקודה הזו של המסלול.
לטעמי נשארנו שם קצת יותר מדי.
כשיצאנו פחדתי מהקור ולבשתי מעיל, אך כבר באמצע העליה הקטנה מצומת הרוחות עצרתי והורדתי אותו.
בגלל הקטע הארוך ממצפה ועד אורים עצרנו גם במשאבים.
עדיין לא הרגשתי הכי טוב, ולא הרגשתי את מה שאכלתי (סימן בשבילי שאולי אני חולה.)
יניס סימס שהוא באורים (כ 50 ק'מ לפנינו.)
באורים עצרנו לזמן סביר, והמשכנו. יניב סימס שהוא אחרי איבים.
בצומת קמה ישבנו ב"ילו," ודאגנו לאופניים שנשארו בחוץ.
לפני שהגענו לשם, השתעשעתי ברעיון שנצא משם אחרי כחצי שעה, אך כולם היו עייפים, ואפילו הצלחנו לחטוף תנומה קלה (למעט אודי, ששמר על האופניים,) ויצאנו אחרי כשעה.
בצומת הודיה עוד היה חושך, אך עד שהגענו לצומת ראם כבר היה אור.
משיזפון יצאנו 5 רוכבים ביחד.
כמה ק'מ לפני ציחור, בזמן חילוף בהובלה, שמעתי פסט-פסט-פסט מהאופניים של שוקי, ואמרתי לו שיש לו פנצ'ר.
בהתחלה הוא הכחיש, אך מהר מאוד עצרנו לתיקון.
אמרנו לאודי שימשיך, ונשארתי עם אסף וגארי, עם שוקי, שהחליף את הצמיג.
לאחר התיקון והמשך הרכיבה, אסף עצר בצד ל"קריאה של הטבע," ואנחנו המשכנו.
שוקי אמר לי שאין לו פנימיות יותר, ואם אוכל להלוות לו פנימית, כי אחרי ציחור בטוח נברח לו.
עצרנו בצומת ונתתי לו פנימית אחת משלי.
כצפוי, שוקי לא עמד בקצב של גארי ושלי אחרי ציחור.
אודי חיכה לנו בראש מעלה פארן (הוא אמר לי "אני יודע שאתה אוהב לעצור פה לצילום") ועצרנו לצילומים.
שוקי הגיע, והמשכנו כולם ביחד.
הזהרתי את גארי מהירידה, כי יש פניה חדה ימינה.
התחלתי לרדת לפניו, אבל התחלתי לבלום לפניו, ואת הפניה ימינה לקחנו כמעט ביחד.
כ 200 מטרים אחרי הירידה נשמע קול פיצוץ מהכיוון של גארי.
הצמיג יצא מהחישוק.
אמרנו לשוקי ואודי שימשיכו בלי לעצור, ואסף (שהגיע בינתיים) ואני נשארנו עם גארי.
אודי חיכה לנו בראש מעלה שדמה, ושם היינו 4 רוכבים (אודי אמר שהוא ראה את שוקי לפניו מרחוק.)
אולי זו היתה רוח הפנים (עוד מלפני שיזפון,) או הדאגה לשוקי וגארי, אבל אחרי שדמה לא הרגשתי טוב.
מעלה העצמאות היה לי קצת קשה (בעבר לא הרגשתי קושי מיוחד שם , באופן יחסי...)
במצפה נפגשנו כולנו, ומכאן נשארנו 5 רוכבים ביחד עד לסיום.
הרגשתי (ואמרתי לחברים,) שאף פעם לא הרגשתי כ'כ גמור בנקודה הזו של המסלול.
לטעמי נשארנו שם קצת יותר מדי.
כשיצאנו פחדתי מהקור ולבשתי מעיל, אך כבר באמצע העליה הקטנה מצומת הרוחות עצרתי והורדתי אותו.
בגלל הקטע הארוך ממצפה ועד אורים עצרנו גם במשאבים.
עדיין לא הרגשתי הכי טוב, ולא הרגשתי את מה שאכלתי (סימן בשבילי שאולי אני חולה.)
יניס סימס שהוא באורים (כ 50 ק'מ לפנינו.)
באורים עצרנו לזמן סביר, והמשכנו. יניב סימס שהוא אחרי איבים.
בצומת קמה ישבנו ב"ילו," ודאגנו לאופניים שנשארו בחוץ.
לפני שהגענו לשם, השתעשעתי ברעיון שנצא משם אחרי כחצי שעה, אך כולם היו עייפים, ואפילו הצלחנו לחטוף תנומה קלה (למעט אודי, ששמר על האופניים,) ויצאנו אחרי כשעה.
בצומת הודיה עוד היה חושך, אך עד שהגענו לצומת ראם כבר היה אור.
לאחר כמה דקות קיבלתי סמס מיניב, שהודיע לי על סיום מוצלח.
הדרך מצומת ראם לנחשון לא הרגישה ארוכה מדי (לפעמים הקטע הזה מרגיש לי כמו נצח,) וראינו רוכבים בודדים.
בצומת נחשון לא התעכבנו יותר מדי, והמשכנו.
הפעם כבר ראינו הרבה יותר רוכבים.
מנשה בא לוודא שכולם עוצרים בקונטרול בצומת טייסים.
מכאן ועד לסיום סיפרנו לגארי את הבדיחות הרגילות שאנחנו מספרים לרוכבים החדשים:
"תיכף העליה הכי קשה מכאן ועד לסיום (דרך הטייסים בתל אביב)"
"תיכף העליה הכי קשה מכאן ועד לסיום (רחוב קפלן בתל אביב)"
"תיכף העליה הכי קשה מכאן ועד לסיום (גשר בן יהודה בתל אביב)"
"תיכף העליה הכי קשה מכאן ועד לסיום (המדרכה)"
סיימנו 5 ביחד, בזמן של קצת פחות מ 25 שעות.
תוצאות לא רשמיות:
Glozman Yaniv, Passed
Katzir Tal, Passed
Mussayov Udy, Passed
Razinovski Shuki, Passed
Gary (CA), Passed
Tsfati Assaf, Passed
קישורים:
שרשור שפתח עודד, עם טיזר
שרשור המעקב בזמן אמת
שרשור ההודעה על רשומה זו בפורום אופני כביש
טל.
הדרך מצומת ראם לנחשון לא הרגישה ארוכה מדי (לפעמים הקטע הזה מרגיש לי כמו נצח,) וראינו רוכבים בודדים.
בצומת נחשון לא התעכבנו יותר מדי, והמשכנו.
הפעם כבר ראינו הרבה יותר רוכבים.
מנשה בא לוודא שכולם עוצרים בקונטרול בצומת טייסים.
מכאן ועד לסיום סיפרנו לגארי את הבדיחות הרגילות שאנחנו מספרים לרוכבים החדשים:
"תיכף העליה הכי קשה מכאן ועד לסיום (דרך הטייסים בתל אביב)"
"תיכף העליה הכי קשה מכאן ועד לסיום (רחוב קפלן בתל אביב)"
"תיכף העליה הכי קשה מכאן ועד לסיום (גשר בן יהודה בתל אביב)"
"תיכף העליה הכי קשה מכאן ועד לסיום (המדרכה)"
סיימנו 5 ביחד, בזמן של קצת פחות מ 25 שעות.
תוצאות לא רשמיות:
Glozman Yaniv, Passed
Katzir Tal, Passed
Mussayov Udy, Passed
Razinovski Shuki, Passed
Gary (CA), Passed
Tsfati Assaf, Passed
קישורים:
שרשור שפתח עודד, עם טיזר
שרשור המעקב בזמן אמת
שרשור ההודעה על רשומה זו בפורום אופני כביש
טל.
אין מה להגיד
השבמחקמרשים - אבל זה כבר רגיל :-)
בלי קשר , הרוחות מששי בצהריים ועד שבת בערב היו חזקות מהרגיל