שלום,
הסיפור שלי של ברווט 200 השלישי לעונת 2015.
הסיפור שלי של ברווט 200 השלישי לעונת 2015.
המסלול הינו מסלול חדש: מבאר שבע, לאשכול, שדה בוקר, וחזרה דרך צאלים ואורים.
לברווט התייצבו 5 רוכבים, לפי סדר שם פרטי:
אסף, גרי, יניב, עמית, ואני.
יניב הוא רוכב חדש בברווטים בישראל.
גרי הוא קנדי שמתגורר כעת בישראל. הוא רוכב עם נסיון של כמה שנים בברווטים, וסיים כבר 8 או 9 ברווטים ארוכים של 1200 ק'מ. זו הפעם הראשונה שהוא רוכב ברווט בישראל.
הגעתי ברכבת, עם עמית וגרי.
הגענו לבאר שבע כ 30 דקות לפני תחילת הברווט, ואסף כבר היה שם.
ישבנו בקפה-קפה הקרוב, בתחנה המרכזית.
כשביקשתי מהמאבטח בתחנת הרכבת לצלם אותנו בהתחלה, הוא שאל לאן אנחנו רוכבים.
עניתי לו שדה בוקר.
הוא לא האמין שנצליח להגיע לשם "עוד היום"
בשקט אמרתי לרוכבים שטוב שלא אמרתי לו שנרכוב לשם בדרך הארוכה, ועוד נחזור לבאר שבע, וכל זה "עוד היום"...
יצאנו בזמן, בשעה 22:00 בחמישי בערב.
מיד כשהתחלנו לרכוב, מישהו שלא הכרתי, במכונית עם אופניים במושב האחורי עבר לידינו, פתח את החלון וצעק "אני יכול להצטרף?"
עניתי שאנחנו כבר רוכבים.
הוא ענה "כן, זה הברווט, אני רשום"
עצרנו, וכשהוא אמר לי את שמו, ונזכרתי ששמעתי את שמו כשדיקי סיפר לי על מי נרשם.
אמיתי לו שנתחיל לאט והוא יוכל לתפוס אותנו.
אסף הציע להישאר איתו.
כך יצא שהתחלתי את הרכיבה עם גרי ועמית.
הם נתנו לי להוביל, ולא רכבתי מהר. ביציאה מבאר שבע עצרנו לריקון נוזלים, וחיכינו לאסף ויניב, שהגיע תוך דקה או שתיים.
ומשם רכבנו ביחד.
היו מכוניות בכביש, אך לא היתה בעיה מיוחדת.
עד צומת גילת עוד רכבנו כולנו ביחד.
מאופקים הכביש היה ריק יחסית, ונפתח פער מעמית.
עד אזור צומת אורים אני הובלתי, והיינו 4 רוכבים ביחד.
ואז יניב עלה להובלה ורכב בקצב מהיר יותר. אולי אפילו מהיר מדי בשבילי.
היתה רוח פנים והעדפתי להיצמד ליניב. אסף וגרי היו קצת מאחור.
בצומת מעון חיכינו להם קצת, ומשם ועד לקונטרול באשכול רכבנו ביחד.
עמית הגיע בפער לא גדול אחרינו, ויצאנו כולם ביחד.
עמית נותר מאחור קצת אחרי צומת גבולות, ורכבנו 4 ביחד עד צומת טללים, שם מתחילות הגבעות.
יניב וגרי רכבו בקצב שלהם, ואני לא רציתי להיצמד אליהם ו"להישרף." אסף היה מעט מאחוריי.
יניב וגרי חיכו לנו בצומת חלוקים, ומשם ועד הקונטרול בתחנת הדלק בשדה בוקר רכבנו ביחד.
היה קר. המדחום שלי מדד טפרטורה מינימלית של 3 מעלות.
העדפנו לעמוד בתוך החנות, מאשר לשבת בקור.
כל הדרך הכבישים היו יבשים, אך בשדה בוקר היה רטוב.
שאלתי את המוכר אם ירד שם גשם, והוא אמר שלא, הוא שטף את הרצפה.
היינו שם לא מעט, וגם עמית הגיע.
גרי אמר שהוא מרגיש שהגלגל האחורי שלו לא ישר, ואכן היו קצת שמיניות. הוא פתח את הברקס האחורי.
אסף יצא ראשון משדה בוקר, ואנחנו דקה-שתיים אחריו.
יניב הגיע אליו בצומת חלוקים, וגרי ואני היינו כ 200 מטרים אחריהם.
לא תפסנו אותם עד טללים. ראיתי אותם מרחוק פונים שם ימינה, כמה מאות מטרים לפנינו.
בין טללים למשאבים גרי עצר לבדוק את הגלגל האחורי שלו, ואמר שהוא מקווה שהוא יחזיק עד לסיום.
קצת לפני צאלים הגענו לאסף ויניב, שרכבו לאט מאוד, כדי לאפשר לנו לתפוס אותם.
לפי השלטים, גשר צאלים היה אמור להיות פתוח, אך לא תמיד מה שעביר למכוניות עביר גם ברכיבה.
היה אור ראשון, וחיכינו שתעבור מכונית.
לאחר התבוננות, הוחלט לעבור, והיה בסדר.
אני לא חושב שהיינו יותר מדי זמן בקונטרול בצומת אורים, והנה עמית מגיע!!!
זו היתה הפתעה נעימה, כי חששתי שהוא היה הרחק מאחור.
הוא התארגן במהירות, ושוב יצאנו כולם ביחד.
בהתחלה גרי רכב מאחור עם עמית, אך מהר מאוד הוא הגיע אלינו, ושוב רכבנו 4 ביחד.
מצומת גילה הורגשה רוח פנים לא חלשה, ויניב וגרי פתחו פער מאסף וממני.
הם חיכו לנו בכניסה לבאר שבע, ומשם רכבנו ביחד, עד לסיום בשעה 09:00 בדיוק. :-)
תוצאות לא רשמיות:
Gal Amit, Passed
Glozman Yaniv, Passed
Katzir Tal, Passed
Gary (CA), Passed
Tsfati Assaf, Passed
קישורים:
שרשור שפתח עודד, עם טיזר, כולל הסיפור של עמית.
שרשור ההודעה על רשומה זו בפורום אופני כביש
הסיפור של יניב, בפורום אופני כביש
שרשור ההודעה על רשומה זו בפורום אופני כביש
הסיפור של יניב, בפורום אופני כביש
טל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה