שלום,
הסיפור שלי של ברווט 300 של שנת 2013.
המסלול זהה למסלול של ברווט 300 שנרכב החל משנת 2009, כלומר זו הפעם החמישית במסלול הזה!
לברווט התייצבו 4 רוכבים: ייבגני, אודי, מנשה, ואני.
הברווט מתחיל ביום חמישי בשבוע בשעה 22:00, ושעת הגג היא יום שישי בשעה 18:00, כשבשעות הקרות ביותר בלילה עוברים בנגב המערבי.
פחדתי מהקור, והתלבשתי בבגדים חמים, עם אפשרות לעבור ל"מוד קיץ" אם צריך, למרות שהתחזית ליום שישי היתה "ירידה בטמפרטורות."
בנקודת ההתחלה התפלאתי לראות את שלומי קוט, שרכב בכמה ברווטים בשנת 2011. למיטב ידיעתי הוא לא היה רשום לברווט.
הצטלמנו כולנו (כל ה 5) ויצאנו 4: ייבגני, אודי, מנשה, ואני.
בהתחלה רכבנו מנשה ואני, ואודי היה מאחור עם ייבגני.
זה הברווט השני של אודי, וחשבנו שהוא מתחיל לאט עם ייבגני.
אודי תפס את מנשה ואותי בעליה ליער הנשיא.
הוא אמר שהוא עצר קצת בהתחלה כדי לסדר את הפנס שלו.
מצומת שמשון רכבנו ביחד.
הרמזורים והמחסום במעבר מסילת הרכבת ליד בית שמש פעלו, וחיכינו שהרכבת תעבור.
היו מלא ג`יפים שנסעו ביחד החל מצומת שמשון, כנראה בטיול משותף.
גם ברמזור של בית שמש, כמה מטרים אחרי, עמדנו ביחד עם הג`יפים.
מאחד הג`יפים נזרקה פתאום כוס נייר גדולה.
אני לא חושב שניסו לפגוע בנו, סתם נפטרו מזבל.
מישהו צעק לו "יפה מאוד!" והנוסע אמר "תודה"...
בצומת האלה היתה עצירה קטנה, ובקוממיות עצרנו בתחנת הדלק.
אני אכלתי סנדביץ וקפה. ביקשתי "לא רותח" וקיבלתי קפה קר.
בזמן ששהינו שם, שלומי הגיע.
עצרנו להצטלם בקונטרול בצומת קוממיות, והמשכנו.
העצירה המשמעותית הבאה היתה בבית קמה.
בארומה לא מוכרים סנדביצים בלילה, והם הסכימו שנקנה סנדביץ ב"ילו" וקפה בארומה, ונוכל לשבת בארומה. תודה רבה!
קצת לפני רהט אודי הוביל ואני אחריו.
פתאום שמעתי מהגלגל של אודי "פטססס" ועוד כמה "פטסס", "פטס", "פט", "פ" הולכים וקטנים בזמנים מתואמים לסיבוב הגלגל.
צעקתי לו שיש לו פנצ`ר, והוא אמר שהוא לא שמע כלום, ושאין לו פנצ`ר.
גם שלומי ומנשה שמעו את הפנצ`ר.
האטתי ונתתי לאודי לפתוח פער קטן (שמא הוא יאבד שיווי משקל וכולנו נתהפך.)
אחרי כ 40 מטרים אודי עצר, ואמר שיש לו פנצ`ר באחורי, וזה בגלל שניחסתי אותו. :-)
החלפת פנימית מהירה (לא מצאנו את הגורם לפנצ`ר,) והמשכנו.
מצומת מעון התחילה רוח פנים קלה.
הוחלט לעצור במגן אחרי הסיבוב באנדרטת אוגדת הפלדה.
בגלל רוח הפנים הקצב לא היה מהיר, והגענו לאנדרטה באור.
אני חושב שזו הפעם הראשונה שהגענו לשם באור יום.
בחזרה מהאנדרטה היתה, כצפוי, רוח גב קלה.
פגשנו את ייבגני דרומית לצומת גבולות, כלומר הפער לא היה כ`כ גדול. כשעה.
שלומי (שרכב איתנו עד כה,) רכב מהר ונעלם באופק.
אודי התחיל מהר עם שלומי, אך מיד נשאר לבד. מנשה ואני רכבנו בקצב שהתאים לנו.
בהתחלה אודי פתח פער גדול עד שלא ראינו אותו יותר, אך עד מגן כבר היינו במרחק של כ 100 מטרים ממנו.
במגן פגשנו את שלומי, שיצא מעט אחרי שהגענו. אנחנו נשארנו שם די הרבה זמן, ומנשה אף הצליח לעצום עיניים לכמה דקות.
הורדתי את רוב המחממים שלי.
כשיצאנו היה קצת קר אבל לא קפוא, ודי מהר לא היה לי חם, כך שעשיתי החלטה טובה.
בצומת מעון לכיוון מזרח היתה רוח מערבית, ורכבנו די מהר את הקטע של כביש הרעב.
קצת לפני רהט מנשה עצר קצת בצד, ואודי ואני המשכנו.
בדרך לבית קמה אמרתי שאוכל שם במקדונלד`ס, אך כשנכנסתי למקדונלד`ס זה לא הרגיש לי מתאים. אכלתי סנדביץ בארומה. מנשה הגיע, ויצאנו שלושתנו יחד.
ביציאה מבית קמה היתה רוח פנים חזקה.
לפני צומת בית צבי אני עצרתי קצת בצד והאחרים המשיכו.
מנשה חיכה לי בתחנת האוטובוס בצומת שדה צבי, ואמר שאודי המשיך ויש לו פער של כ 5 דקות עלינו.
רוח הפנים היתה חזקה, ואיני זוכר רוח פנים כזו חזקה בקטע הזה.
בצד הדרך היתה פריחה יפה בצבעי אדום וצהוב, ועצרנו לצלם.
שמרנו כוחות ולא נלחמנו ברוח, ובכל זאת הספקנו לראות את אודי לפני שעצר בצומת איבים לצילום.
משם היתה רוח צד חזקה, והדרך עד קוממיות עברה מהר.
משם ועד צומת האלה אפשר להגיד שרכבנו יחד, כשלפעמים היו פערים של כמה עשרות מטרים שנסגרו די מהר.
מצומת האלה ועד הסיום בצומת נחשון יש 23 ק`מ.
כבר מרגישים את הסוף, והמסלול די מוכר.
אבל כמו בכל ברווט, "זה לא נגמר עד שזה לא נגמר"...
מצומת האלה אודי יצא כמה דקות לפנינו "כי תשיגו אותי," ואני יצאתי כמה שניות לפני מנשה.
ציפיתי שמנשה יעקוף אותי בירידה שאחרי זכריה לכיוון בית שמש, אך לא ראיתי אותו.
הערכתי שאשיג את אודי קצת לפני הראל.
אך ראיתי אותו פונה בצומת שמשון, כ 50 מטרים לפני, ועד שהגעתי לרמזור הוא הפך לאדום.
לא בדקתי כמה זמן היה לאודי פער עליי בגלל שחיכיתי ברמזור האדום, הערכתי שיותר מדקה.
אם כך, ציפיתי לעקוף אותו עוד לפני תעוז.
ביציאה מצומת שמשון הערכתי שאראה אותו מרחוק בעיקול הראשון ימינה, ליד הכניסה ליער קקל, אך לא.
אך כשאני הגעתי לכניסה ליער, ראיתי אותו בעיקול הבא ימינה.
מדדתי זמן, והיה פער של 45 שניות.
בפעם הבאה שמדדתי זמן היה פער של 27 שניות, ותפסתי אותו בראש המעלה, בין השלט החום לשיא הגובה.
כשאני הייתי בראש העליה להראל, אודי היה בערך בשליש העליה.
הוא הגיע לצומת נחשון כ 2 דקות אחרי.
חיכינו למנשה, והערכתי שייקח לו גג 5 דקות להגיע.
אחרי כ 10 דקות התחלנו "לנוע באי נוחות", ואחרי כ 20 דקות נכנסנו לאוטו שלי והתחלנו לנסוע לכיוונו.
פגשנו אותו מטפס להראל. הוא אמר שהיה לו פנצ`ר אחרי צומת האלה.
לצערי, ייבגני לא סיים את הברווט בהצלחה.
קישורים:
שרשור בפורום אופני כביש של יאן שעקב אחרינו בזמן אמת.
שרשור בקומונת אופני כביש שהתפתח בעקבות ההודעה על הרשומה הזו.
שרשור בפורום אופני כביש שהתפתח בעקבות ההודעה על הרשומה הזו.
הסיפור של אודי, בבלוג שלו.
הסיפור של שלומי, בבלוג שלו.
טל.
עדכון לגבי ייבגני:
הוא סיים מחוץ לזמן.
הוא היה בצומת שמשון קצת לפני זמן הגג של הברווט, אך הוא היה עייף מכדי לסיים את ה 10 ק`מ האחרונים בזמן סביר.
בכל מקרה, מגיע לייבגני כבוד גדול על שלא נשבר וסיים את כל המסלול!
הסיפור שלי של ברווט 300 של שנת 2013.
המסלול זהה למסלול של ברווט 300 שנרכב החל משנת 2009, כלומר זו הפעם החמישית במסלול הזה!
לברווט התייצבו 4 רוכבים: ייבגני, אודי, מנשה, ואני.
הברווט מתחיל ביום חמישי בשבוע בשעה 22:00, ושעת הגג היא יום שישי בשעה 18:00, כשבשעות הקרות ביותר בלילה עוברים בנגב המערבי.
פחדתי מהקור, והתלבשתי בבגדים חמים, עם אפשרות לעבור ל"מוד קיץ" אם צריך, למרות שהתחזית ליום שישי היתה "ירידה בטמפרטורות."
בנקודת ההתחלה התפלאתי לראות את שלומי קוט, שרכב בכמה ברווטים בשנת 2011. למיטב ידיעתי הוא לא היה רשום לברווט.
הצטלמנו כולנו (כל ה 5) ויצאנו 4: ייבגני, אודי, מנשה, ואני.
בהתחלה רכבנו מנשה ואני, ואודי היה מאחור עם ייבגני.
זה הברווט השני של אודי, וחשבנו שהוא מתחיל לאט עם ייבגני.
אודי תפס את מנשה ואותי בעליה ליער הנשיא.
הוא אמר שהוא עצר קצת בהתחלה כדי לסדר את הפנס שלו.
מצומת שמשון רכבנו ביחד.
הרמזורים והמחסום במעבר מסילת הרכבת ליד בית שמש פעלו, וחיכינו שהרכבת תעבור.
היו מלא ג`יפים שנסעו ביחד החל מצומת שמשון, כנראה בטיול משותף.
גם ברמזור של בית שמש, כמה מטרים אחרי, עמדנו ביחד עם הג`יפים.
מאחד הג`יפים נזרקה פתאום כוס נייר גדולה.
אני לא חושב שניסו לפגוע בנו, סתם נפטרו מזבל.
מישהו צעק לו "יפה מאוד!" והנוסע אמר "תודה"...
בצומת האלה היתה עצירה קטנה, ובקוממיות עצרנו בתחנת הדלק.
אני אכלתי סנדביץ וקפה. ביקשתי "לא רותח" וקיבלתי קפה קר.
בזמן ששהינו שם, שלומי הגיע.
עצרנו להצטלם בקונטרול בצומת קוממיות, והמשכנו.
העצירה המשמעותית הבאה היתה בבית קמה.
בארומה לא מוכרים סנדביצים בלילה, והם הסכימו שנקנה סנדביץ ב"ילו" וקפה בארומה, ונוכל לשבת בארומה. תודה רבה!
קצת לפני רהט אודי הוביל ואני אחריו.
פתאום שמעתי מהגלגל של אודי "פטססס" ועוד כמה "פטסס", "פטס", "פט", "פ" הולכים וקטנים בזמנים מתואמים לסיבוב הגלגל.
צעקתי לו שיש לו פנצ`ר, והוא אמר שהוא לא שמע כלום, ושאין לו פנצ`ר.
גם שלומי ומנשה שמעו את הפנצ`ר.
האטתי ונתתי לאודי לפתוח פער קטן (שמא הוא יאבד שיווי משקל וכולנו נתהפך.)
אחרי כ 40 מטרים אודי עצר, ואמר שיש לו פנצ`ר באחורי, וזה בגלל שניחסתי אותו. :-)
החלפת פנימית מהירה (לא מצאנו את הגורם לפנצ`ר,) והמשכנו.
מצומת מעון התחילה רוח פנים קלה.
הוחלט לעצור במגן אחרי הסיבוב באנדרטת אוגדת הפלדה.
בגלל רוח הפנים הקצב לא היה מהיר, והגענו לאנדרטה באור.
אני חושב שזו הפעם הראשונה שהגענו לשם באור יום.
בחזרה מהאנדרטה היתה, כצפוי, רוח גב קלה.
פגשנו את ייבגני דרומית לצומת גבולות, כלומר הפער לא היה כ`כ גדול. כשעה.
שלומי (שרכב איתנו עד כה,) רכב מהר ונעלם באופק.
אודי התחיל מהר עם שלומי, אך מיד נשאר לבד. מנשה ואני רכבנו בקצב שהתאים לנו.
בהתחלה אודי פתח פער גדול עד שלא ראינו אותו יותר, אך עד מגן כבר היינו במרחק של כ 100 מטרים ממנו.
במגן פגשנו את שלומי, שיצא מעט אחרי שהגענו. אנחנו נשארנו שם די הרבה זמן, ומנשה אף הצליח לעצום עיניים לכמה דקות.
הורדתי את רוב המחממים שלי.
כשיצאנו היה קצת קר אבל לא קפוא, ודי מהר לא היה לי חם, כך שעשיתי החלטה טובה.
בצומת מעון לכיוון מזרח היתה רוח מערבית, ורכבנו די מהר את הקטע של כביש הרעב.
קצת לפני רהט מנשה עצר קצת בצד, ואודי ואני המשכנו.
בדרך לבית קמה אמרתי שאוכל שם במקדונלד`ס, אך כשנכנסתי למקדונלד`ס זה לא הרגיש לי מתאים. אכלתי סנדביץ בארומה. מנשה הגיע, ויצאנו שלושתנו יחד.
ביציאה מבית קמה היתה רוח פנים חזקה.
לפני צומת בית צבי אני עצרתי קצת בצד והאחרים המשיכו.
מנשה חיכה לי בתחנת האוטובוס בצומת שדה צבי, ואמר שאודי המשיך ויש לו פער של כ 5 דקות עלינו.
רוח הפנים היתה חזקה, ואיני זוכר רוח פנים כזו חזקה בקטע הזה.
בצד הדרך היתה פריחה יפה בצבעי אדום וצהוב, ועצרנו לצלם.
שמרנו כוחות ולא נלחמנו ברוח, ובכל זאת הספקנו לראות את אודי לפני שעצר בצומת איבים לצילום.
משם היתה רוח צד חזקה, והדרך עד קוממיות עברה מהר.
משם ועד צומת האלה אפשר להגיד שרכבנו יחד, כשלפעמים היו פערים של כמה עשרות מטרים שנסגרו די מהר.
מצומת האלה ועד הסיום בצומת נחשון יש 23 ק`מ.
כבר מרגישים את הסוף, והמסלול די מוכר.
אבל כמו בכל ברווט, "זה לא נגמר עד שזה לא נגמר"...
מצומת האלה אודי יצא כמה דקות לפנינו "כי תשיגו אותי," ואני יצאתי כמה שניות לפני מנשה.
ציפיתי שמנשה יעקוף אותי בירידה שאחרי זכריה לכיוון בית שמש, אך לא ראיתי אותו.
הערכתי שאשיג את אודי קצת לפני הראל.
אך ראיתי אותו פונה בצומת שמשון, כ 50 מטרים לפני, ועד שהגעתי לרמזור הוא הפך לאדום.
לא בדקתי כמה זמן היה לאודי פער עליי בגלל שחיכיתי ברמזור האדום, הערכתי שיותר מדקה.
אם כך, ציפיתי לעקוף אותו עוד לפני תעוז.
ביציאה מצומת שמשון הערכתי שאראה אותו מרחוק בעיקול הראשון ימינה, ליד הכניסה ליער קקל, אך לא.
אך כשאני הגעתי לכניסה ליער, ראיתי אותו בעיקול הבא ימינה.
מדדתי זמן, והיה פער של 45 שניות.
בפעם הבאה שמדדתי זמן היה פער של 27 שניות, ותפסתי אותו בראש המעלה, בין השלט החום לשיא הגובה.
כשאני הייתי בראש העליה להראל, אודי היה בערך בשליש העליה.
הוא הגיע לצומת נחשון כ 2 דקות אחרי.
חיכינו למנשה, והערכתי שייקח לו גג 5 דקות להגיע.
אחרי כ 10 דקות התחלנו "לנוע באי נוחות", ואחרי כ 20 דקות נכנסנו לאוטו שלי והתחלנו לנסוע לכיוונו.
פגשנו אותו מטפס להראל. הוא אמר שהיה לו פנצ`ר אחרי צומת האלה.
לצערי, ייבגני לא סיים את הברווט בהצלחה.
קישורים:
שרשור בפורום אופני כביש של יאן שעקב אחרינו בזמן אמת.
שרשור בקומונת אופני כביש שהתפתח בעקבות ההודעה על הרשומה הזו.
שרשור בפורום אופני כביש שהתפתח בעקבות ההודעה על הרשומה הזו.
הסיפור של אודי, בבלוג שלו.
הסיפור של שלומי, בבלוג שלו.
טל.
עדכון לגבי ייבגני:
הוא סיים מחוץ לזמן.
הוא היה בצומת שמשון קצת לפני זמן הגג של הברווט, אך הוא היה עייף מכדי לסיים את ה 10 ק`מ האחרונים בזמן סביר.
בכל מקרה, מגיע לייבגני כבוד גדול על שלא נשבר וסיים את כל המסלול!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה