שלום,
סיפור רכיבת ברווט 600 בשם "3 החופים" באנגליה.
לפני כשבועיים הודיעו לי בעבודה שאני צריך להיות בלונדון בשבוע הלפני אחרון של יולי.
בדקתי את לוח הברווטים וראיתי שיש ברווט 600 מעניין.
זה ברווט בצורת שתי לולאות. הראשונה באורך של כ 350 ק'מ, והשניה באורך של כ 250 ק'מ.
הברווט מתחיל ומסתיים מערבית מהעיר Leeds, לכיוון מזרח, עד לחוף, ואז חוזר מערבה, עד לעיר החוף Blackpool, משם צפונה לעוד עיירת חוף, וחזרה.
הברווט הזה נחשב באנגליה "לא קל", משום שאין בו הרבה קטעי מנוחה. ויש בו הרבה קטעי טיפוס.
גם לקראת הסוף יש טיפוס באורך של כ 5 ק'מ.
במקביל לברווט הזה מתקיים עוד ברווט 600 במסלול דומה, אך עם הרבה פחות טיפוסים,
ובמקביל ליום השני מתקיים גם ברווט 200, במסלול דומה.
כך שמבחינת המארגן, הוא צריך לדאוג שנקודת ההתחלה-סיום פתוחה יומיים, ואז הוא יכול לתמוך ב 3 ברווטים שונים במקביל.
יצרתי קשר עם דייב וג'ודית שרכבו בברווט 200 שני של שנת 2011. הם התכוונו לרכוב את הברווט הזה ממילא, ושמחו שאצטרף.
ג'ודית אמרה שהיא תשאיל לי זוג אופניים, כי אנחנו "בערך באותו גובה, ולכן בערך באותה מידה".
האופניים שהיא השאילה לי היו אופניים ברמה גבוהה, תוצרת Roberts, מפלדה.
המערכות היו קמפניולו טריפל, וזו היתה הפעם הראשונה שרכבתי על מערכות כאלה.
ג'ודית התחילה לרכוב באופן רציני בגיל 17, על אופניים במידה אחת גדולה מדי (לעומת האופנה העכשווית של שילדה קטנה,) כמו כן, באופניים האלה הברקסים היו הפוכים מהסטנדרט הבריטי.
באופניים שלי הברקסים הם לפי הסטנדרט הבריטי, ולכן יצא שהברקסים היו הפוכים ממה שאני הייתי רגיל.
הרמנו את האוכף, וזה היה בערך בגובה המתאים.
הכידון היה קצת נמוך ממה שאני רגיל, אך בגלל שהכבלים היו קצרים ככל האפשר, לא יכולנו להרים את הכידון. אפילו להפוך את הסטם לא הצלחנו בגלל שהכבלים היו קצרים מאוד.
לכידון שלה יש ריפוד, אך לא מספיק לטעמי.
בגדול, הצלחתי לרכוב על האופניים.
עשיתי שני סיבובים של כ 100 מטרים כל אחד לוודא את גובה האוכף, ושההילוכים עובדים, ויצאנו לברווט.
הנסיעה ברכבת ארכה כ 3 שעות, הגענו למלון, ויצאנו לארוחת ערב.
בבוקר רכבנו כ 12 ק'מ בירידה לנקודת ההתחלה, וזו היתה הרכיבה הכי ארוכה שלי עם האופניים האלה לפני ברווט 600...
הגענו כחצי שעה לפני ההתחלה.
הרמנו עוד קצת את מוט האוכף, עד למקסימום (ג'ודית בד'כ חותכת את מוט האוכף,) וזה יצא בגובה מתאים.
ההילוכים לא עבדו טוב, ודייב כיוון אותם.
בזמן הרישום דיברתי קצת עם המארגן. העוזר שלו בהתנדבות היה מייק, בריטי_5 מ 1001 Miglia 2008. אמרתי שלום לעוד כמה רוכבים שהכרתי, ואכלתי משהו קטן.
לברווט "שלנו" זינקו בשעה 06:00 כ 33 רוכבים, מתוכם שתי רוכבות (ג'ודית, ועוד רוכבת שאיני מכיר.)
הברווט מתחיל בטיפוסים קצרים. כמה דקות אחרי ההתחלה התחיל גשם (עד אז היה יבש באותו יום,) וכמה רוכבים עצרו לשים מעיל. אני לא עצרתי, אבל הפלוטון התפרק.
הגשם התחזק, ובמשך כחצי שעה היה גשם חזק מאוד, ונרטבתי עד לשד עצמותי.
כשהפסיק הגשם התייבשתי.
בקונטרול הראשון היו המארגן ועוזרו, והם חתמו על כרטיס הברווט.
הקונטרול השני היה בית קפה בתחנה מרכזית של איזה עיירה, ושתיתי תה עם עוגה.
בהתחלה רכבתי עם דייב וג'ודית ועוד רוכב תלת-אופן, חבר שלהם.
רוכב התלת-אופן היה מיומן מאוד, וזה היה יפה לראות אותו "לוקח סיבובים" כמו שצריך (נשען פנימה, ומכוון את הכידון.)
ב PBP רואים כמה כאלה, אבל אף פעם לא יצא לי לשבת בפלוטון על אחד.
הרעיון הוא שצריך להיות באמצע, בין הגלגלים האחוריים.
הבעיה היא שבד'כ אין להם מגיני בוץ, וכשרטוב הם משפריצים.
הכבישים היו במצב גרוע מאוד. אני לא רגיל לכבישים כאלה. אין הרבה כבישים באיכות כזו גרועה בארץ.
מלא בורות קטנים, והמשטח לא חלק.
בגלל הכידון שלא היה מרופד מספיק לטעמי, והוא היה נמוך מדי, המשמעות היתה שהרבה משקל היה מונח על הזרועות, הרגשתי כאבים בידיים.
היתה לנו רוח גב (מערבית) ורכבנו מהר.
בקונטרול בחוף הראשון, שהיה נקודת החזור הראשונה שמתי עוד זוג כפפות. זה שיפר את איכות הרכיבה שלי, והידיים הפסיקו לכאוב.
ג'ודית והתלת-אופן רכבו מהר, ודייב נשאר איתי. אני לא מטפס טוב כמוהם, וגם פחדתי לרדת מהר עם האופניים האלה (לא יכולתי להיות על הדרופים בגלל שהכידון נמוך מדי.)
את הלולאה הראשונה סיימנו בערך ב 02:30. דייב הלך לישון מיד, ואני אכלתי משהו קטן והלכתי לישון.
ישנו כשעתיים וחצי, אכלנו משהו קטן, ויצאנו באור.
שוב התחיל יבש, אך אחרי כמה דקות התחיל גשם.
הפעם הייתי עם מעיל כי היה קר בבוקר. הטיפות היו דוקרות ממש.
מדי פעם היו קרעים בעננים, וראינו הרבה קשתות.
מתישהו דייב עצר לתנומה קצרה ואני המשכתי לבד.
הגעתי ל Blackpool, והצטלמתי למזכרת (הייתי שם לראשונה לפני יותר מ 15 שנים.)
עצרתי לסנדביץ בתחנת דלק, והמוכרת שאלה "למה אתה לא בלונדון עם המקצוענים (באוליפיאדה במירוץ הכביש שהיה ביום לפני)? אתה רוכב חזק מאוד!" :-)
לפני שהגעתי לקונטרול הבא חשבתי שזו תהיה עצירה קצרה, להמשיך את הפער על דייב, אך הוא היה שם, אוכל ארוחת צהריים!
הוא כנראה עקף אותי בזמן שאני עצרתי לסנדביץ.
חיכיתי לו שיסיים לאכול, והמשכנו ביחד.
מכאן התחילו הרבה טיפוסים קצרים ותלולים, הרבה מהם מעל 10%!
בשניים מהם הלכתי.
הברווט מסתיים בטיפוס ארוך של כ 5 קילומטרים. הנוף היה יפה מאוד, הזכיר לי את הטיפוס הגדול ב LEL.
אחרי הטיפוס הארוך היתה ירידה ארוכה של יותר מ 5 ק'מ רצופים, אחריהם קיר קצר (הרגליים היו קרות מהירידה הארוכה), ונקודת הסיום כ 100 מטרים משם.
סיימנו בזמן של 38:40, ושמחנו.
נשארנו לפטפט עם שאר הרוכבים. שמענו שהיו כמה DNF, ואחרי קצת יותר משעה רכבנו בחזרה למלון, כ 12 ק'מ בעליה.
סה'כ הברווט היה לי קשה, בגלל הידיים שסבלו בגלל הכבישים המשובשים. העליות היו סבירות. מבחינת טיפוס מצטבר זה היה הרבה יותר מברווט 600 "שלנו", אך אין לי טענות. גם מזג האויר היה סביר, עם גשמים מדי פעם (מעבר למה שכבר הזכרתי.)
אולי המשפט שמסכם את זה הכי יפה הוא:
It's not about the bike
:-)
טל.
סיפור רכיבת ברווט 600 בשם "3 החופים" באנגליה.
לפני כשבועיים הודיעו לי בעבודה שאני צריך להיות בלונדון בשבוע הלפני אחרון של יולי.
בדקתי את לוח הברווטים וראיתי שיש ברווט 600 מעניין.
זה ברווט בצורת שתי לולאות. הראשונה באורך של כ 350 ק'מ, והשניה באורך של כ 250 ק'מ.
הברווט מתחיל ומסתיים מערבית מהעיר Leeds, לכיוון מזרח, עד לחוף, ואז חוזר מערבה, עד לעיר החוף Blackpool, משם צפונה לעוד עיירת חוף, וחזרה.
הברווט הזה נחשב באנגליה "לא קל", משום שאין בו הרבה קטעי מנוחה. ויש בו הרבה קטעי טיפוס.
גם לקראת הסוף יש טיפוס באורך של כ 5 ק'מ.
במקביל לברווט הזה מתקיים עוד ברווט 600 במסלול דומה, אך עם הרבה פחות טיפוסים,
ובמקביל ליום השני מתקיים גם ברווט 200, במסלול דומה.
כך שמבחינת המארגן, הוא צריך לדאוג שנקודת ההתחלה-סיום פתוחה יומיים, ואז הוא יכול לתמוך ב 3 ברווטים שונים במקביל.
יצרתי קשר עם דייב וג'ודית שרכבו בברווט 200 שני של שנת 2011. הם התכוונו לרכוב את הברווט הזה ממילא, ושמחו שאצטרף.
ג'ודית אמרה שהיא תשאיל לי זוג אופניים, כי אנחנו "בערך באותו גובה, ולכן בערך באותה מידה".
האופניים שהיא השאילה לי היו אופניים ברמה גבוהה, תוצרת Roberts, מפלדה.
המערכות היו קמפניולו טריפל, וזו היתה הפעם הראשונה שרכבתי על מערכות כאלה.
ג'ודית התחילה לרכוב באופן רציני בגיל 17, על אופניים במידה אחת גדולה מדי (לעומת האופנה העכשווית של שילדה קטנה,) כמו כן, באופניים האלה הברקסים היו הפוכים מהסטנדרט הבריטי.
באופניים שלי הברקסים הם לפי הסטנדרט הבריטי, ולכן יצא שהברקסים היו הפוכים ממה שאני הייתי רגיל.
הרמנו את האוכף, וזה היה בערך בגובה המתאים.
הכידון היה קצת נמוך ממה שאני רגיל, אך בגלל שהכבלים היו קצרים ככל האפשר, לא יכולנו להרים את הכידון. אפילו להפוך את הסטם לא הצלחנו בגלל שהכבלים היו קצרים מאוד.
לכידון שלה יש ריפוד, אך לא מספיק לטעמי.
בגדול, הצלחתי לרכוב על האופניים.
עשיתי שני סיבובים של כ 100 מטרים כל אחד לוודא את גובה האוכף, ושההילוכים עובדים, ויצאנו לברווט.
הנסיעה ברכבת ארכה כ 3 שעות, הגענו למלון, ויצאנו לארוחת ערב.
בבוקר רכבנו כ 12 ק'מ בירידה לנקודת ההתחלה, וזו היתה הרכיבה הכי ארוכה שלי עם האופניים האלה לפני ברווט 600...
הגענו כחצי שעה לפני ההתחלה.
הרמנו עוד קצת את מוט האוכף, עד למקסימום (ג'ודית בד'כ חותכת את מוט האוכף,) וזה יצא בגובה מתאים.
ההילוכים לא עבדו טוב, ודייב כיוון אותם.
בזמן הרישום דיברתי קצת עם המארגן. העוזר שלו בהתנדבות היה מייק, בריטי_5 מ 1001 Miglia 2008. אמרתי שלום לעוד כמה רוכבים שהכרתי, ואכלתי משהו קטן.
לברווט "שלנו" זינקו בשעה 06:00 כ 33 רוכבים, מתוכם שתי רוכבות (ג'ודית, ועוד רוכבת שאיני מכיר.)
הברווט מתחיל בטיפוסים קצרים. כמה דקות אחרי ההתחלה התחיל גשם (עד אז היה יבש באותו יום,) וכמה רוכבים עצרו לשים מעיל. אני לא עצרתי, אבל הפלוטון התפרק.
הגשם התחזק, ובמשך כחצי שעה היה גשם חזק מאוד, ונרטבתי עד לשד עצמותי.
כשהפסיק הגשם התייבשתי.
בקונטרול הראשון היו המארגן ועוזרו, והם חתמו על כרטיס הברווט.
הקונטרול השני היה בית קפה בתחנה מרכזית של איזה עיירה, ושתיתי תה עם עוגה.
בהתחלה רכבתי עם דייב וג'ודית ועוד רוכב תלת-אופן, חבר שלהם.
רוכב התלת-אופן היה מיומן מאוד, וזה היה יפה לראות אותו "לוקח סיבובים" כמו שצריך (נשען פנימה, ומכוון את הכידון.)
ב PBP רואים כמה כאלה, אבל אף פעם לא יצא לי לשבת בפלוטון על אחד.
הרעיון הוא שצריך להיות באמצע, בין הגלגלים האחוריים.
הבעיה היא שבד'כ אין להם מגיני בוץ, וכשרטוב הם משפריצים.
הכבישים היו במצב גרוע מאוד. אני לא רגיל לכבישים כאלה. אין הרבה כבישים באיכות כזו גרועה בארץ.
מלא בורות קטנים, והמשטח לא חלק.
בגלל הכידון שלא היה מרופד מספיק לטעמי, והוא היה נמוך מדי, המשמעות היתה שהרבה משקל היה מונח על הזרועות, הרגשתי כאבים בידיים.
היתה לנו רוח גב (מערבית) ורכבנו מהר.
בקונטרול בחוף הראשון, שהיה נקודת החזור הראשונה שמתי עוד זוג כפפות. זה שיפר את איכות הרכיבה שלי, והידיים הפסיקו לכאוב.
ג'ודית והתלת-אופן רכבו מהר, ודייב נשאר איתי. אני לא מטפס טוב כמוהם, וגם פחדתי לרדת מהר עם האופניים האלה (לא יכולתי להיות על הדרופים בגלל שהכידון נמוך מדי.)
את הלולאה הראשונה סיימנו בערך ב 02:30. דייב הלך לישון מיד, ואני אכלתי משהו קטן והלכתי לישון.
ישנו כשעתיים וחצי, אכלנו משהו קטן, ויצאנו באור.
שוב התחיל יבש, אך אחרי כמה דקות התחיל גשם.
הפעם הייתי עם מעיל כי היה קר בבוקר. הטיפות היו דוקרות ממש.
מדי פעם היו קרעים בעננים, וראינו הרבה קשתות.
מתישהו דייב עצר לתנומה קצרה ואני המשכתי לבד.
הגעתי ל Blackpool, והצטלמתי למזכרת (הייתי שם לראשונה לפני יותר מ 15 שנים.)
עצרתי לסנדביץ בתחנת דלק, והמוכרת שאלה "למה אתה לא בלונדון עם המקצוענים (באוליפיאדה במירוץ הכביש שהיה ביום לפני)? אתה רוכב חזק מאוד!" :-)
לפני שהגעתי לקונטרול הבא חשבתי שזו תהיה עצירה קצרה, להמשיך את הפער על דייב, אך הוא היה שם, אוכל ארוחת צהריים!
הוא כנראה עקף אותי בזמן שאני עצרתי לסנדביץ.
חיכיתי לו שיסיים לאכול, והמשכנו ביחד.
מכאן התחילו הרבה טיפוסים קצרים ותלולים, הרבה מהם מעל 10%!
בשניים מהם הלכתי.
הברווט מסתיים בטיפוס ארוך של כ 5 קילומטרים. הנוף היה יפה מאוד, הזכיר לי את הטיפוס הגדול ב LEL.
אחרי הטיפוס הארוך היתה ירידה ארוכה של יותר מ 5 ק'מ רצופים, אחריהם קיר קצר (הרגליים היו קרות מהירידה הארוכה), ונקודת הסיום כ 100 מטרים משם.
סיימנו בזמן של 38:40, ושמחנו.
נשארנו לפטפט עם שאר הרוכבים. שמענו שהיו כמה DNF, ואחרי קצת יותר משעה רכבנו בחזרה למלון, כ 12 ק'מ בעליה.
סה'כ הברווט היה לי קשה, בגלל הידיים שסבלו בגלל הכבישים המשובשים. העליות היו סבירות. מבחינת טיפוס מצטבר זה היה הרבה יותר מברווט 600 "שלנו", אך אין לי טענות. גם מזג האויר היה סביר, עם גשמים מדי פעם (מעבר למה שכבר הזכרתי.)
אולי המשפט שמסכם את זה הכי יפה הוא:
It's not about the bike
:-)
טל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה