שלום,
סיפור רכיבת ברווט 600 של שנת 2012 שנערך במועד הרשמי שלו.
זו השנה השלישית שבה ברווט 600 נערך במסלול זה.
לברווט התייצבו 4 רוכבים:
ג`קי ואני מישראל, וטטיאנה ומיכאיל מרוסיה.
טטיאנה ומיכאיל רוכבים במועדון של סט. פטרסבורג.
שניהם רוכבים מנוסים מאוד.
טטיאנה רוכבת ברווטים משנת 2005. עד PBP 2007 היא רכבה שני ברווט 1000.
כמו כן, הרכיבות הארוכות הללו: PBP 2007 ו PBP 2011, אנגליה 2009.
מיכאיל רוכב ברווטים משנת 1999. הוא רכב בכל PBP משנת 2003, ובין השאר לאחרונה, גם איטליה 2008, אנגליה 2009,
וכמו כן, הוא המארגן של ברווט 1200 באזור סט. פטרסבורג.
(אבי כהן רכב בברווט הזה בעבר.)
ייבגני פעיל מאוד בפורומים בשפה הרוסית (גם פורומים "ישראליים", וגם פורומים "רוסיים".) הוא כותב שם על חוויותיו מהברווטים בארץ, וכל שנה מפרסם את לוח הברווטים שלנו בפורום הרוסי.
מיכאיל וטטיאנה התעניינו בברווטים הדרומיים, שעוברים במדבר.
טטיאנה הוקסמה מהמכתשים, וכששמעה שברווט 600 עובר בתוך המכתש הגדול, היא החליטה לבוא לטיול בארץ ולרכוב בברווט.
לפי טטיאנה, מאז PBP 2011 (כלומר, כ 7 חודשים) זו תקופת קור בצפון רוסיה, והיא רכבה סה`כ 200 ק`מ.
אני סיפרתי לה שמאז ברווט 400 לא רכבתי יותר מ 20 ק`מ רצוף, ולא יותר מ 200 ק`מ סה`כ.
מיכאיל רוכב בוולודרום, כך שהוא בכושר.
מיכאיל הגיע עם אופני כביש רגילים, ואילו טטיאנה הגיעה עם אופני שטח ז"ק (שיכוך קדמי) מתוצרת Author, שזו חברה צ`כית.
היא אמרה שזו חברה ידועה מאוד, וגם אופני הכביש שלה הם מאותה תוצרת.
אני לא הרגשתי טוב בכל השבוע (מיום שני) שלפני הברווט, ולא הייתי בטוח שאצא אליו.
אך מאחר ובאו אורחים מחו`ל, הרגשתי מחויב. הרגשתי את המחלה במשך כל הרכיבה.
הבטן כאבה, וכל רגע הרגשתי כאילו אני עומד להקיא.
לפני הברווט היה בילבול, כי ייבגני חשב שמתחילים ב 22:00.
כשדיברנו ב 18:00, אמרתי לו שמתחילים ב 20:00, הוא מיד יצא להביא את מיכאיל (מיכאיל נמצא בראשון לציון, ואילו טטיאנה היתה בפתח תקוה.)
אני החלטתי לחכות לו, וכך גם טטיאנה וג`קי.
עד שמיכאיל הגיע, הצטלמנו ויצאנו, השעה היתה 20:35. כלומר הלכו לנו לאיבוד 35 דקות.
כשרכבנו בכביש 443 ליד יער בן שמן, אמרתי לטטיאנה שזה יער, אבל אין פה דובים (אצלם בברווטים לפעמים נתקלים בדובים...) מקסימום כלבים וחתולים שמטיילים עם בעליהם.
אני חושב שבסט. פטרסבורג יער בן שמן יכול להיחשב כ"גינה עירונית קטנה"...
את נס הרים טיפסתי לאט. טטיאנה היתה בראש, בקצב שלה (שהוא הרבה יותר מהיר משלי)
ג`קי היה שני, ומיכאיל היה מאחורי.
כשהגענו לצומת צור הדסה פגשה אותנו ידידה שלי (קבענו מראש...)
היא הביאה קפה, עוגיות, תמרים, ובננות. תודה רבה!
היה קר, בערך 3-4 מעלות.
את "צור הדסה" ירדתי כרגיל, ב 60 קמ`ש. לא היה לי כ`כ קר, אך ג`קי התחבא מאחורי, מפני הקור.
לפי חישוב Wind Chill, חווינו בערך מינוס 5 מעלות.
עד חלץ המשכנו יחד, ומשם התפצלנו. ג`קי ואני היינו בראש, ומיכאיל וטטיאנה היו מאחור.
אמרתי למיכאיל "תמשיכו על 232 עוד 40 ק`מ", למרות שהוא לא היה צריך את ההסבר, כי היה לו GPS עם מסלול שייבגני נתן לו.
בפז "אשכול" עשינו עצירה יחסית ארוכה.
מיכאיל וטטיאנה הגיעו, ומיד יצאו. אנחנו יצאנו כ 15 דקות אחריהם.
פגשנו אותם מתארגנים ליד רתמים. המשכנו, והם נשארו עוד כמה דקות.
בכביש מצומת הנגב לירוחם יש 2 עליות. ג`קי טיפס יותר מהר ממני.
מיכאיל עקף אותי בתחילת העליה כשהוא אומר "יפה מאוד" ומצביע על הנוף.
זו הפעם הראשונה במסלול שרואים את המדבר ככה במלוא הדרו, בצבעי חום-צהוב עם נגיעות של לבן.
עד קצת העליה גם טטיאנה עקפה אותי.
בצומת גבעת ירוחם טטיאנה פנתה ימינה בטעות, וקראתי לה.
חיכיתי לה בפניה לאזור התעשיה של דימונה, והובלתי אותה ל"ילו."
מיכאיל וטטיאנה ישבו בדיינר החדש שנפתח שם, ואכלו ארוחה חמה.
אני קניתי אוכל ב"ילו", לעסתי ובלעתי, אך לא הרגשתי שאני אוכל. הרגשתי את המחלה ביתר שאת.
ג`קי פגש את ביתו. הוא החליף בגדים, וחכך בדעתו אם להשאיר אצלה את המעיל, או בכל זאת להמשיך ו"להיסחב" איתו.
כשטטיאנה ומיכאיל סיימו לאכול, התארגנו ליציאה.
לג`קי לא היה מקום למעיל, והוא ביקש ממיכאיל שיסחוב לו אותו.
עד צומת רותם היתה ירידה מהירה, אך בפניה ימינה הרגשנו רוח פנים חזקה.
מיכאיל ואני עבדנו ביחד. ג`קי היה מאחור, וטטיאנה רכבה בסוף לאיטה, נהנית מהנוף.
במכתש הגדול היתה, כרגיל, רוח פנים חזקה, אך לא רכבנו ביחד.
ג`קי היה עדיין מאחורי, ומיכאל רכב לאט וצילם.
ביציאה מהמכתש (מעלה אבנון) החלטתי לשמור על עצמי, והלכתי ברגל את שני הקירות. סה`כ כקילומטר.
ג`קי עקף אותי, ועצר בראש המעלה.
כשהגעתי למעלה, הוא אמר שהוא מחכה למיכאיל, כדי לקחת את המעיל שלו.
חיכיתי איתו.
פגשנו חברים של טטיאנה שבאו לאסוף אותה.
מסתבר שזה היה התכנון המקורי שלה: היא רצתה להגיע למכתש, ולהישאר במדבר עוד יום-יומיים.
מירוחם עד מצפה רמון היתה רוח פנים חזקה, אך שוב לא עבדנו ביחד.
מיכאיל רכב לאט, וג`קי ניסה לעזור לו. מתישהו מיכאיל לא עמד בקצב של ג`קי, והוא נשאר מאחור.
אני הגעתי לאלונית החדשה במצפה רמון כ 10 דקות לפני ג`קי.
היה לי קר (אני מניח שזה בגלל המחלה שלי, כי היה עדיין אור יום, כך שהטמפרטורות לא היו נמוכות מדי) מצאתי חדר סגור וישנתי שם כ 30 דקות.
כשקמתי, ג`קי ומיכאיל ישבו באלונית ודיברו.
מיכאיל רצה לישון קצת, אז ישנו עוד כ 30 דקות. לא הרגשתי שחלוקת השינה לשני מקטעים עשתה לי טוב. לטעמי, היה עדיף לישון במקטע אחד ארוך.
ביציאה ממצפה רמון היה חושך וקר, אך לא יותר מדי.
בקטע שבין חלוקים למשאבים הרגשתי עייף, ואמרתי שאני רוצה לישון במשאבים.
מיכאיל המשיך, וג`קי נשאר איתי.
מצאתי מקום טוב לישון (בשנה שעברה ישנתי כ 15 דקות על בטון...) ואמרתי לג`קי שיבוא איתי. הוא העדיף לישון בישיבה על כיסא, עטוף בניר עיתון (היתה לו שמיכת מילוט שהוא קנה בהמלצתי, אך הוא לא השתמש בה.)
אמרתי לו שאני רוצה לישון שעה. אחרי קצת פחות מ 30 דקות ג`קי צלצל והעיר אותי, כי הוא חשב שעברה שעה, וגם היה לו קר. עדיין לא הרגשתי שמלאתי את מכסת מינימום השינה שרציתי... :-(
אחרי עוד כ 30 דקות התארגנות יצאנו.
פגשנו את מיכאיל ב"אשכול", הוא אמר שהוא שם כ 40 דקות, והוא ישן קצת.
בניגוד לעבר, התחנה היתה שקטה, וישנו בישיבה עוד דקות ארוכות.
ג`קי דיבר עם המוכר, ולא ישן.
יצאנו הרבה אחרי שעת הסגירה של הקונטרול.
ישראל עברה לשעון קיץ באמצע הרכיבה, וזה קצת בלבל לי את השעות (למשל, ה GPS והפלאפון החליפו שעה, אך ה cateye לא...) בכל זאת הייתי רגוע, כי להרגשתי לא היתה לנו בעיה של זמן, וגם שהחצי השני הרבה יותר מהיר מהחצי הראשון.
ביציאה ממגן מיכאיל משך 10 ק`מ, אני 5 ק`מ, וכשהגיע תורו של ג`קי הוא התחיל למשוך. מיכאיל האט לרגע ועצר. האטתי ושאלתי אותו אם הכל בסדר. הוא אמר שכן, ו"תמשיכו", אך ג`קי כבר פתח פער של כ 30 מטרים, והוא לא שמע שקראתי לו להאט לרגע. המשכתי לבד.
באזור צומת נהורה ישבנו כמה דקות. כבר היה אור.הצטלמנו בקוממיות, ורציתי לשתות קפה בתחנה החדשה שנפתחה שם.
ג`קי ואני עצרנו, ומיכאיל המשיך.
הסתכלתי על השעון, עשיתי חישוב מהיר, ונוכחתי לדעת שאנחנו צריכים להתחיל למהר.
אמרתי זאת לג`קי, ויצאנו במהרה.
באזור גלאון ג`קי הרגיש את העייפות המצטברת. אני הרגשתי טוב.
בצומת האלה עשינו עצירה קצרה. פגשתי חבר יקר וותיק שבירך אותנו בהצלחה.
ביציאה מ"האלה" ג`קי עדיין היה חלש, וחיכיתי לו בראש "זכריה" ומשכתי אותו בירידה המהירה, וגם בהמשך עד צומת שמשון.
באמצע העליה ליער הנשיא ג`קי אמר שאין לו מים, כי הוא לא מילא ב"האלה"
חיכיתי לו בראש העליה, ומילאתי לו את אחד ההבקבוקים שלו.
כך היה גם בהמשך. חיכיתי לו בראש כל עליה, ומשכתי אותו בירידות.
בפארק קנדה עצרנו לקולה ב"גזלן". אני מילאתי בקבוק מים, וג`קי לא.
בתוך מודיעין לא חיכיתי לג`קי כי הירידות קצרות.
באזור תחנת הרכבת עוד ראיתי אותו, ועצרתי לנופף לו, כדי שיראה את הכיוון הנכון.
לקח לו יותר מדי זמן (להערכתי) להגיע לצומת שילת. פתאום הוא צלצל, ושאל מה הדרך. הסברתי לו, והוא הגיע. הוא מילא מים, ויצאנו.
אמרתי לו שאנחנו בסדר עם הזמן, אך צריך להיות מודעים שאין הרבה זמן.
משכתי את ג`קי במהירות עד צומת נבלט, והרווחנו זמן יקר.
שם יש את העליה שג`קי מכנה אותה "שוהם", והוא תהה למה צריך לשלב במסלול כזה קשה עליה כזו אימתנית.
בעיניו זו עליה קשה מאוד באופן אבסולוטי (לא בגלל המיקום בסוף המסלול, כמו שב 200 מטפסים לגלבוע לקראת הסוף)
באזור נחשונים הוא שאל אותי כמה מטרים טיפוס יש עד עכשיו, ואמרתי לו שקצת יותר מ 7000. הוא אמר שלא יכול להיות, וצריך להיות הרבה יותר, כי טיפסנו יותר ממה שמטפסים סה`כ בכל ששת ימי הטראנס-אלפ כביש (שאותו הוא רכב ב 2010)
מתישהו הוא אף הצליח להתלוצץ ואמר שבחניון התת קרקעי של דיזנגוף סנטר יש עליה שלא שילבתי במסלול של ה 600...
בעיקול שמאלה ליד מגדל אפק פתאום הגיע מיכאיל מאחור.
הוא אמר שהוא התברבר. ב 443 הוא המשיך לכביש 1, אך מהר מאוד גילה את הטעות (ברמפה) והוא חצה את השדה חזרה לכביש 443 בהליכה. שם הוא ראה נחש חי בצבע שחור, ועשה עיקוף גדול יותר.
כך שיצא שסיימנו ביחד, 9 דקות לפני זמן הגג.
ג`קי הצטרף לרשימת הקצרה והמכובדת של ישראלים שסיימו סדרת ברווטים באותה שנה (המספר הזה עומד על בערך 10 רוכבים, תלוי איך סופרים...)
תודה ליאן ומנשה שעקבו אחרינו בזמן אמת בפורום ובקומונה, ותודה לכל המברכים.
כמו במעקבים של יורם גלבוע בעבר, אני מזכיר ש"לא צריך להאמין לכל מה שכתוב באינטרנט"...
תוצאות לא רשמיות:
Ben Simhon Jackie, Passed
Kamentsev Mikhail, Passed
Katzir Tal, Passed
Maslova Tatiana, DNF
קישורים
שרשור זמן אמת שיאן פתח בפורום.
שרשור זמן אמת שמנשה פתח בקומונה
שרשור בקומונת 4Epic עם תמונה של האופניים של טטיאנה
טל.
סיפור רכיבת ברווט 600 של שנת 2012 שנערך במועד הרשמי שלו.
זו השנה השלישית שבה ברווט 600 נערך במסלול זה.
לברווט התייצבו 4 רוכבים:
ג`קי ואני מישראל, וטטיאנה ומיכאיל מרוסיה.
טטיאנה ומיכאיל רוכבים במועדון של סט. פטרסבורג.
שניהם רוכבים מנוסים מאוד.
טטיאנה רוכבת ברווטים משנת 2005. עד PBP 2007 היא רכבה שני ברווט 1000.
כמו כן, הרכיבות הארוכות הללו: PBP 2007 ו PBP 2011, אנגליה 2009.
מיכאיל רוכב ברווטים משנת 1999. הוא רכב בכל PBP משנת 2003, ובין השאר לאחרונה, גם איטליה 2008, אנגליה 2009,
וכמו כן, הוא המארגן של ברווט 1200 באזור סט. פטרסבורג.
(אבי כהן רכב בברווט הזה בעבר.)
ייבגני פעיל מאוד בפורומים בשפה הרוסית (גם פורומים "ישראליים", וגם פורומים "רוסיים".) הוא כותב שם על חוויותיו מהברווטים בארץ, וכל שנה מפרסם את לוח הברווטים שלנו בפורום הרוסי.
מיכאיל וטטיאנה התעניינו בברווטים הדרומיים, שעוברים במדבר.
טטיאנה הוקסמה מהמכתשים, וכששמעה שברווט 600 עובר בתוך המכתש הגדול, היא החליטה לבוא לטיול בארץ ולרכוב בברווט.
לפי טטיאנה, מאז PBP 2011 (כלומר, כ 7 חודשים) זו תקופת קור בצפון רוסיה, והיא רכבה סה`כ 200 ק`מ.
אני סיפרתי לה שמאז ברווט 400 לא רכבתי יותר מ 20 ק`מ רצוף, ולא יותר מ 200 ק`מ סה`כ.
מיכאיל רוכב בוולודרום, כך שהוא בכושר.
מיכאיל הגיע עם אופני כביש רגילים, ואילו טטיאנה הגיעה עם אופני שטח ז"ק (שיכוך קדמי) מתוצרת Author, שזו חברה צ`כית.
היא אמרה שזו חברה ידועה מאוד, וגם אופני הכביש שלה הם מאותה תוצרת.
אני לא הרגשתי טוב בכל השבוע (מיום שני) שלפני הברווט, ולא הייתי בטוח שאצא אליו.
אך מאחר ובאו אורחים מחו`ל, הרגשתי מחויב. הרגשתי את המחלה במשך כל הרכיבה.
הבטן כאבה, וכל רגע הרגשתי כאילו אני עומד להקיא.
לפני הברווט היה בילבול, כי ייבגני חשב שמתחילים ב 22:00.
כשדיברנו ב 18:00, אמרתי לו שמתחילים ב 20:00, הוא מיד יצא להביא את מיכאיל (מיכאיל נמצא בראשון לציון, ואילו טטיאנה היתה בפתח תקוה.)
אני החלטתי לחכות לו, וכך גם טטיאנה וג`קי.
עד שמיכאיל הגיע, הצטלמנו ויצאנו, השעה היתה 20:35. כלומר הלכו לנו לאיבוד 35 דקות.
כשרכבנו בכביש 443 ליד יער בן שמן, אמרתי לטטיאנה שזה יער, אבל אין פה דובים (אצלם בברווטים לפעמים נתקלים בדובים...) מקסימום כלבים וחתולים שמטיילים עם בעליהם.
אני חושב שבסט. פטרסבורג יער בן שמן יכול להיחשב כ"גינה עירונית קטנה"...
את נס הרים טיפסתי לאט. טטיאנה היתה בראש, בקצב שלה (שהוא הרבה יותר מהיר משלי)
ג`קי היה שני, ומיכאיל היה מאחורי.
כשהגענו לצומת צור הדסה פגשה אותנו ידידה שלי (קבענו מראש...)
היא הביאה קפה, עוגיות, תמרים, ובננות. תודה רבה!
היה קר, בערך 3-4 מעלות.
את "צור הדסה" ירדתי כרגיל, ב 60 קמ`ש. לא היה לי כ`כ קר, אך ג`קי התחבא מאחורי, מפני הקור.
לפי חישוב Wind Chill, חווינו בערך מינוס 5 מעלות.
עד חלץ המשכנו יחד, ומשם התפצלנו. ג`קי ואני היינו בראש, ומיכאיל וטטיאנה היו מאחור.
אמרתי למיכאיל "תמשיכו על 232 עוד 40 ק`מ", למרות שהוא לא היה צריך את ההסבר, כי היה לו GPS עם מסלול שייבגני נתן לו.
בפז "אשכול" עשינו עצירה יחסית ארוכה.
מיכאיל וטטיאנה הגיעו, ומיד יצאו. אנחנו יצאנו כ 15 דקות אחריהם.
פגשנו אותם מתארגנים ליד רתמים. המשכנו, והם נשארו עוד כמה דקות.
בכביש מצומת הנגב לירוחם יש 2 עליות. ג`קי טיפס יותר מהר ממני.
מיכאיל עקף אותי בתחילת העליה כשהוא אומר "יפה מאוד" ומצביע על הנוף.
זו הפעם הראשונה במסלול שרואים את המדבר ככה במלוא הדרו, בצבעי חום-צהוב עם נגיעות של לבן.
עד קצת העליה גם טטיאנה עקפה אותי.
בצומת גבעת ירוחם טטיאנה פנתה ימינה בטעות, וקראתי לה.
חיכיתי לה בפניה לאזור התעשיה של דימונה, והובלתי אותה ל"ילו."
מיכאיל וטטיאנה ישבו בדיינר החדש שנפתח שם, ואכלו ארוחה חמה.
אני קניתי אוכל ב"ילו", לעסתי ובלעתי, אך לא הרגשתי שאני אוכל. הרגשתי את המחלה ביתר שאת.
ג`קי פגש את ביתו. הוא החליף בגדים, וחכך בדעתו אם להשאיר אצלה את המעיל, או בכל זאת להמשיך ו"להיסחב" איתו.
כשטטיאנה ומיכאיל סיימו לאכול, התארגנו ליציאה.
לג`קי לא היה מקום למעיל, והוא ביקש ממיכאיל שיסחוב לו אותו.
עד צומת רותם היתה ירידה מהירה, אך בפניה ימינה הרגשנו רוח פנים חזקה.
מיכאיל ואני עבדנו ביחד. ג`קי היה מאחור, וטטיאנה רכבה בסוף לאיטה, נהנית מהנוף.
במכתש הגדול היתה, כרגיל, רוח פנים חזקה, אך לא רכבנו ביחד.
ג`קי היה עדיין מאחורי, ומיכאל רכב לאט וצילם.
ביציאה מהמכתש (מעלה אבנון) החלטתי לשמור על עצמי, והלכתי ברגל את שני הקירות. סה`כ כקילומטר.
ג`קי עקף אותי, ועצר בראש המעלה.
כשהגעתי למעלה, הוא אמר שהוא מחכה למיכאיל, כדי לקחת את המעיל שלו.
חיכיתי איתו.
פגשנו חברים של טטיאנה שבאו לאסוף אותה.
מסתבר שזה היה התכנון המקורי שלה: היא רצתה להגיע למכתש, ולהישאר במדבר עוד יום-יומיים.
מירוחם עד מצפה רמון היתה רוח פנים חזקה, אך שוב לא עבדנו ביחד.
מיכאיל רכב לאט, וג`קי ניסה לעזור לו. מתישהו מיכאיל לא עמד בקצב של ג`קי, והוא נשאר מאחור.
אני הגעתי לאלונית החדשה במצפה רמון כ 10 דקות לפני ג`קי.
היה לי קר (אני מניח שזה בגלל המחלה שלי, כי היה עדיין אור יום, כך שהטמפרטורות לא היו נמוכות מדי) מצאתי חדר סגור וישנתי שם כ 30 דקות.
כשקמתי, ג`קי ומיכאיל ישבו באלונית ודיברו.
מיכאיל רצה לישון קצת, אז ישנו עוד כ 30 דקות. לא הרגשתי שחלוקת השינה לשני מקטעים עשתה לי טוב. לטעמי, היה עדיף לישון במקטע אחד ארוך.
ביציאה ממצפה רמון היה חושך וקר, אך לא יותר מדי.
בקטע שבין חלוקים למשאבים הרגשתי עייף, ואמרתי שאני רוצה לישון במשאבים.
מיכאיל המשיך, וג`קי נשאר איתי.
מצאתי מקום טוב לישון (בשנה שעברה ישנתי כ 15 דקות על בטון...) ואמרתי לג`קי שיבוא איתי. הוא העדיף לישון בישיבה על כיסא, עטוף בניר עיתון (היתה לו שמיכת מילוט שהוא קנה בהמלצתי, אך הוא לא השתמש בה.)
אמרתי לו שאני רוצה לישון שעה. אחרי קצת פחות מ 30 דקות ג`קי צלצל והעיר אותי, כי הוא חשב שעברה שעה, וגם היה לו קר. עדיין לא הרגשתי שמלאתי את מכסת מינימום השינה שרציתי... :-(
אחרי עוד כ 30 דקות התארגנות יצאנו.
פגשנו את מיכאיל ב"אשכול", הוא אמר שהוא שם כ 40 דקות, והוא ישן קצת.
בניגוד לעבר, התחנה היתה שקטה, וישנו בישיבה עוד דקות ארוכות.
ג`קי דיבר עם המוכר, ולא ישן.
יצאנו הרבה אחרי שעת הסגירה של הקונטרול.
ישראל עברה לשעון קיץ באמצע הרכיבה, וזה קצת בלבל לי את השעות (למשל, ה GPS והפלאפון החליפו שעה, אך ה cateye לא...) בכל זאת הייתי רגוע, כי להרגשתי לא היתה לנו בעיה של זמן, וגם שהחצי השני הרבה יותר מהיר מהחצי הראשון.
ביציאה ממגן מיכאיל משך 10 ק`מ, אני 5 ק`מ, וכשהגיע תורו של ג`קי הוא התחיל למשוך. מיכאיל האט לרגע ועצר. האטתי ושאלתי אותו אם הכל בסדר. הוא אמר שכן, ו"תמשיכו", אך ג`קי כבר פתח פער של כ 30 מטרים, והוא לא שמע שקראתי לו להאט לרגע. המשכתי לבד.
באזור צומת נהורה ישבנו כמה דקות. כבר היה אור.הצטלמנו בקוממיות, ורציתי לשתות קפה בתחנה החדשה שנפתחה שם.
ג`קי ואני עצרנו, ומיכאיל המשיך.
הסתכלתי על השעון, עשיתי חישוב מהיר, ונוכחתי לדעת שאנחנו צריכים להתחיל למהר.
אמרתי זאת לג`קי, ויצאנו במהרה.
באזור גלאון ג`קי הרגיש את העייפות המצטברת. אני הרגשתי טוב.
בצומת האלה עשינו עצירה קצרה. פגשתי חבר יקר וותיק שבירך אותנו בהצלחה.
ביציאה מ"האלה" ג`קי עדיין היה חלש, וחיכיתי לו בראש "זכריה" ומשכתי אותו בירידה המהירה, וגם בהמשך עד צומת שמשון.
באמצע העליה ליער הנשיא ג`קי אמר שאין לו מים, כי הוא לא מילא ב"האלה"
חיכיתי לו בראש העליה, ומילאתי לו את אחד ההבקבוקים שלו.
כך היה גם בהמשך. חיכיתי לו בראש כל עליה, ומשכתי אותו בירידות.
בפארק קנדה עצרנו לקולה ב"גזלן". אני מילאתי בקבוק מים, וג`קי לא.
בתוך מודיעין לא חיכיתי לג`קי כי הירידות קצרות.
באזור תחנת הרכבת עוד ראיתי אותו, ועצרתי לנופף לו, כדי שיראה את הכיוון הנכון.
לקח לו יותר מדי זמן (להערכתי) להגיע לצומת שילת. פתאום הוא צלצל, ושאל מה הדרך. הסברתי לו, והוא הגיע. הוא מילא מים, ויצאנו.
אמרתי לו שאנחנו בסדר עם הזמן, אך צריך להיות מודעים שאין הרבה זמן.
משכתי את ג`קי במהירות עד צומת נבלט, והרווחנו זמן יקר.
שם יש את העליה שג`קי מכנה אותה "שוהם", והוא תהה למה צריך לשלב במסלול כזה קשה עליה כזו אימתנית.
בעיניו זו עליה קשה מאוד באופן אבסולוטי (לא בגלל המיקום בסוף המסלול, כמו שב 200 מטפסים לגלבוע לקראת הסוף)
באזור נחשונים הוא שאל אותי כמה מטרים טיפוס יש עד עכשיו, ואמרתי לו שקצת יותר מ 7000. הוא אמר שלא יכול להיות, וצריך להיות הרבה יותר, כי טיפסנו יותר ממה שמטפסים סה`כ בכל ששת ימי הטראנס-אלפ כביש (שאותו הוא רכב ב 2010)
מתישהו הוא אף הצליח להתלוצץ ואמר שבחניון התת קרקעי של דיזנגוף סנטר יש עליה שלא שילבתי במסלול של ה 600...
בעיקול שמאלה ליד מגדל אפק פתאום הגיע מיכאיל מאחור.
הוא אמר שהוא התברבר. ב 443 הוא המשיך לכביש 1, אך מהר מאוד גילה את הטעות (ברמפה) והוא חצה את השדה חזרה לכביש 443 בהליכה. שם הוא ראה נחש חי בצבע שחור, ועשה עיקוף גדול יותר.
כך שיצא שסיימנו ביחד, 9 דקות לפני זמן הגג.
ג`קי הצטרף לרשימת הקצרה והמכובדת של ישראלים שסיימו סדרת ברווטים באותה שנה (המספר הזה עומד על בערך 10 רוכבים, תלוי איך סופרים...)
תודה ליאן ומנשה שעקבו אחרינו בזמן אמת בפורום ובקומונה, ותודה לכל המברכים.
כמו במעקבים של יורם גלבוע בעבר, אני מזכיר ש"לא צריך להאמין לכל מה שכתוב באינטרנט"...
תוצאות לא רשמיות:
Ben Simhon Jackie, Passed
Kamentsev Mikhail, Passed
Katzir Tal, Passed
Maslova Tatiana, DNF
קישורים
שרשור זמן אמת שיאן פתח בפורום.
שרשור זמן אמת שמנשה פתח בקומונה
שרשור בקומונת 4Epic עם תמונה של האופניים של טטיאנה
טל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה