שלום,
סיפור רכיבת ברווט 1000 של שנת 2011 שנערך במועד הרשמי שלו.
זו הפעם הראשונה שנערך ברווט 1000 בישראל.
המסלול בגדול:
פתח תקוה (רחוב מטולה,) מודיעין, טיפוס נס הרים, אנדרטת אוגדת הפלדה, דימונה, טיפוס מכתש גדול, מצפה רמון, צומת סיירים, חזרה למצפה רמון, ניצנה, קיבוץ מגן, צומת האלה, מודיעין, פתח תקוה.לדעתי, אין מעבר בטוח בין צפון הארץ לדרומה, ומאחר ובצפון אין הרבה מרחב, אז הברווטים הארוכים הם בדרום.
כמו כן, אני בדעה שאזור פתח תקוה הוא הנקודה הצפונית ביותר שאליה אפשר להגיע בבטיחות יחסית מכיוון הדרום.
כשנקבע המסלול (היו לו כמה גרסאות במשך השנה האחרונה, והוא נקבע סופית רק לפני כשבועיים!) היה לי ברור שיש בו שתי נקודות קושי:
1) להספיק להגיע לפונדק נאות סמדר (צומת שיזפון) בחזור, אחרי צומת סיירים, לפני שייסגר.
2) להספיק להגיע לקונטרול במצפה רמון בחזור, אחרי צומת סיירים.
מאחר והמסלול הוא ברובו מסוג הלוך-חזור, אז רוב הסיכויים שתהיה רוח גב (וגם רוח פנים) מדי פעם...
לבקשת הרוכבים, התאריך נקבע כחודש אחרי ברווט 600 ("כדי שנוכל להתאושש")
לברווט התייצבו 3 רוכבים: יאן, עדי, ואני.
מנשה ואיציק באו לברך אותנו ב"דרך צלחה."
הצטלמנו, ויצאנו בזמן, בשעה 09:00 בבוקר יום רביעי.
הקטע שחששתי ממנו היה בין צומת סגולה לצומת גנים, אך הצלחנו למצוא רגע פנוי בין שני מחזורי רמזורים.
עשינו עצירה קצרה לסנדביץ` בצומת נחשון, והמשכנו.
באזור התעשיה של בית שמש נשבר לעדי שפיץ בגלגל האחורי.
עד סוף הטיפוס לנס הרים כבר ניתן היה לראות שמיניות קלות.
הצעתי שנתקשר לחיים שיקפיץ לו גלגל חליפי לקונטרול בצומת קמה, ועדי הסכים. חיים נעתר בשמחה.
קצת אחרי לוזית התקרב אלינו מאחור ואן, ובמקום לצפצף, הוא הפעיל מוזיקה של אוטו גלידה.
ביקשנו שיעצור, ועדי ואני קנינו מגנום כל אחד. :-)
עד שהגענו לצומת קמה, השמיניות כבר היו מורגשות.
חיים בא עם כל טוב (וגם גלגל לעדי...) איני יכול להודות לו מספיק!
בין צומת הנשיא לצומת גילת רכבתי ליד עדי, ופתאום נשמע קול פיצוץ מהגלגל הקדמי שלו, וזה נראה כאילו פתחו בקבוק קולה אחרי ניעור רציני.
הצמיג נקרע בדופן. נתתי לו Tire Boot, וזה החזיק עד סוף הרכיבה שלו.
לאנדרטת אוגדת הפלדה הגענו בחושך.
עצרנו ל 20 דקות שינה קצת לפני צומת משאבים, כדי שנחזיק מעמד עד עצירת השינה של הלילה.
משם ועד דימונה, יאן רכב לפנינו, ועדי ואני רכבנו ביחד.
חשבתי שקודם נלך לישון, ואז נלך לאכול, אך יאן רצה לאכול משהו קודם, על חשבון שעות שינה.
ישנו בדימונה כשעתיים, וחזרנו לתחנת הדלק לארוחת בוקר.
המשכנו יחד עד שדה בוקר.
משדה בוקר, יאן רכב לבד לפנינו, בערך 2 דקות מאיתנו.
במצפה רמון היה עמוס באוטובוסים של תיירים, ואפילו פגשנו שני רוכבי אופניים שזיהו אותנו (תודה רבה!)
גם אחרי מצפה רמון יאן רכב מעט לפנינו, בערך באותו קצב כמונו.
נפגשנו כולנו בראש מעלה פארן.
משם עדי פתח בספרינט, עד לצומת ציחור.
בצומת ציחור עדי אמר שהוא פורש, אחרי כ 470 ק`מ.
מצומת ציחור ועד שיזפון אני הובלתי. היתה רוח גב, ורכבנו מהר.
לא עצרנו להרבה זמן בפונדק, כי רציתי להספיק לחזור אליו לפני שייסגר, ויצאנו לכיוון צומת סיירים, כשאני מוביל ברוב הדרך.
השעה כבר היתה 17:30, ועדיין היה קצת חם. המים שהיו פושרים בשיזפון, נהיו חמים ממש. אני הקפדתי להמשיך לשתות כל הזמן, ויאן אמר שהוא לא יכול לשתות מים חמים.
לצומת סיירים הגענו מוקדם משחשבתי (בעזרת רוח הגב,) ושם חיילים מילאו לנו את הבקבוקים במים עם קוביות קרח (וואו!)
הסתובבנו לחזור, כשיש לנו כ 30 ק`מ, ושעתיים וחצי עד סגירת הפונדק.
רוח פנים.
אחרי כ 5 ק`מ יאן אמר שהוא עוצר ל 2 דקות, ואני אמרתי שאמשיך לאט.
המשכתי לאט, כשמדי פעם אני מאט עוד יותר ומסתכל לאחור, ולפעמים אף עוצר ומנסה לראות אותו מרחוק.
הדלקתי את הפלאפון (שהיה כבוי במשך רוב הרכיבה,) אם הוא ירצה להודיע לי משהו.
הגעתי לפונדק אחרי כשעתיים, לבד.
יאן הגיע כ 10 דקות אחרי. אני כבר הייתי די מאורגן, ומוכן ליציאה תוך פחות מ 5 דקות.
יאן אמר שהוא עצר ל 15 דקות. חיכיתי שיסיים לאכול, עשינו כמה טלפונים לקרובים לנו, לעדכונים, ויצאנו.
מבחינת המסלול, נותרו לנו 90 ק`מ ב 8:00 שעות לקונטרול במצפה רמון (רוח פנים ושתי עליות לא קלות,) שנת לילה, ועוד כ 85 ק`מ ב 8 שעות לקונטרול אחריו. משם המהירות המינימלית הנדרשת לא משתנה.
ביציאה, כשיאן לבש את הכפפות, האאצבעות שלו "נתפסו" והתעוותו.
אני אמרתי שאני לא בטוח שזה רעיון טוב לצאת ל 90 ק`מ מדבריים לא קלים, ללא אפשרות חילוץ.
יאן הסכים, ובזה נגמר הברווט, אחרי כ 555 ק`מ.
אני לא רוצה לרכוב לבד דרומית למצפה רמון, ולכן גם אני פרשתי.
להתראות ב PBP!
טל.
- -
תוצאות רשמיות:
Katzir Tal, DNF
Levi Yan, DNF
Philip Adi, DNF
- -
כפי שכתבתי בתחילת הרשומה:
איני חושב שיש מעבר בטוח לאופניים בין צפון הארץ לדרומה.
כל האזור שמדרום למצפה רמון הינו מדבר "אמיתי", ובתנאים מסויימים אינו בטוח, ואף מסוכן ממש.
אי לכך, איני רואה טעם לעשות עוד ברווט 1000 בעתיד הקרוב.
סביר להניח, שב 2015, ברווט ההשלמות יהיה באורך של 600 ק`מ.
החל משנת 2012 נשתדל לגוון את מסלולי הברווטים, עד שיתכנסו למסלולים של 2015.
יש מקום לברווט 300 בצפון (במסלול שונה מזה של 2006...) ואולי ברווט 400 שלא עובר דרומית למצפה רמון.
קישורים:
תודה ליורם שעקב אחרינו בשירשור הזה
שירשור בפורום אופני כביש, עם הסיפור של עדי
הסיפור של יאן, בבלוג שלו
סיפור רכיבת ברווט 1000 של שנת 2011 שנערך במועד הרשמי שלו.
זו הפעם הראשונה שנערך ברווט 1000 בישראל.
המסלול בגדול:
פתח תקוה (רחוב מטולה,) מודיעין, טיפוס נס הרים, אנדרטת אוגדת הפלדה, דימונה, טיפוס מכתש גדול, מצפה רמון, צומת סיירים, חזרה למצפה רמון, ניצנה, קיבוץ מגן, צומת האלה, מודיעין, פתח תקוה.לדעתי, אין מעבר בטוח בין צפון הארץ לדרומה, ומאחר ובצפון אין הרבה מרחב, אז הברווטים הארוכים הם בדרום.
כמו כן, אני בדעה שאזור פתח תקוה הוא הנקודה הצפונית ביותר שאליה אפשר להגיע בבטיחות יחסית מכיוון הדרום.
כשנקבע המסלול (היו לו כמה גרסאות במשך השנה האחרונה, והוא נקבע סופית רק לפני כשבועיים!) היה לי ברור שיש בו שתי נקודות קושי:
1) להספיק להגיע לפונדק נאות סמדר (צומת שיזפון) בחזור, אחרי צומת סיירים, לפני שייסגר.
2) להספיק להגיע לקונטרול במצפה רמון בחזור, אחרי צומת סיירים.
מאחר והמסלול הוא ברובו מסוג הלוך-חזור, אז רוב הסיכויים שתהיה רוח גב (וגם רוח פנים) מדי פעם...
לבקשת הרוכבים, התאריך נקבע כחודש אחרי ברווט 600 ("כדי שנוכל להתאושש")
לברווט התייצבו 3 רוכבים: יאן, עדי, ואני.
מנשה ואיציק באו לברך אותנו ב"דרך צלחה."
הצטלמנו, ויצאנו בזמן, בשעה 09:00 בבוקר יום רביעי.
הקטע שחששתי ממנו היה בין צומת סגולה לצומת גנים, אך הצלחנו למצוא רגע פנוי בין שני מחזורי רמזורים.
עשינו עצירה קצרה לסנדביץ` בצומת נחשון, והמשכנו.
באזור התעשיה של בית שמש נשבר לעדי שפיץ בגלגל האחורי.
עד סוף הטיפוס לנס הרים כבר ניתן היה לראות שמיניות קלות.
הצעתי שנתקשר לחיים שיקפיץ לו גלגל חליפי לקונטרול בצומת קמה, ועדי הסכים. חיים נעתר בשמחה.
קצת אחרי לוזית התקרב אלינו מאחור ואן, ובמקום לצפצף, הוא הפעיל מוזיקה של אוטו גלידה.
ביקשנו שיעצור, ועדי ואני קנינו מגנום כל אחד. :-)
עד שהגענו לצומת קמה, השמיניות כבר היו מורגשות.
חיים בא עם כל טוב (וגם גלגל לעדי...) איני יכול להודות לו מספיק!
בין צומת הנשיא לצומת גילת רכבתי ליד עדי, ופתאום נשמע קול פיצוץ מהגלגל הקדמי שלו, וזה נראה כאילו פתחו בקבוק קולה אחרי ניעור רציני.
הצמיג נקרע בדופן. נתתי לו Tire Boot, וזה החזיק עד סוף הרכיבה שלו.
לאנדרטת אוגדת הפלדה הגענו בחושך.
עצרנו ל 20 דקות שינה קצת לפני צומת משאבים, כדי שנחזיק מעמד עד עצירת השינה של הלילה.
משם ועד דימונה, יאן רכב לפנינו, ועדי ואני רכבנו ביחד.
חשבתי שקודם נלך לישון, ואז נלך לאכול, אך יאן רצה לאכול משהו קודם, על חשבון שעות שינה.
ישנו בדימונה כשעתיים, וחזרנו לתחנת הדלק לארוחת בוקר.
המשכנו יחד עד שדה בוקר.
משדה בוקר, יאן רכב לבד לפנינו, בערך 2 דקות מאיתנו.
במצפה רמון היה עמוס באוטובוסים של תיירים, ואפילו פגשנו שני רוכבי אופניים שזיהו אותנו (תודה רבה!)
גם אחרי מצפה רמון יאן רכב מעט לפנינו, בערך באותו קצב כמונו.
נפגשנו כולנו בראש מעלה פארן.
משם עדי פתח בספרינט, עד לצומת ציחור.
בצומת ציחור עדי אמר שהוא פורש, אחרי כ 470 ק`מ.
מצומת ציחור ועד שיזפון אני הובלתי. היתה רוח גב, ורכבנו מהר.
לא עצרנו להרבה זמן בפונדק, כי רציתי להספיק לחזור אליו לפני שייסגר, ויצאנו לכיוון צומת סיירים, כשאני מוביל ברוב הדרך.
השעה כבר היתה 17:30, ועדיין היה קצת חם. המים שהיו פושרים בשיזפון, נהיו חמים ממש. אני הקפדתי להמשיך לשתות כל הזמן, ויאן אמר שהוא לא יכול לשתות מים חמים.
לצומת סיירים הגענו מוקדם משחשבתי (בעזרת רוח הגב,) ושם חיילים מילאו לנו את הבקבוקים במים עם קוביות קרח (וואו!)
הסתובבנו לחזור, כשיש לנו כ 30 ק`מ, ושעתיים וחצי עד סגירת הפונדק.
רוח פנים.
אחרי כ 5 ק`מ יאן אמר שהוא עוצר ל 2 דקות, ואני אמרתי שאמשיך לאט.
המשכתי לאט, כשמדי פעם אני מאט עוד יותר ומסתכל לאחור, ולפעמים אף עוצר ומנסה לראות אותו מרחוק.
הדלקתי את הפלאפון (שהיה כבוי במשך רוב הרכיבה,) אם הוא ירצה להודיע לי משהו.
הגעתי לפונדק אחרי כשעתיים, לבד.
יאן הגיע כ 10 דקות אחרי. אני כבר הייתי די מאורגן, ומוכן ליציאה תוך פחות מ 5 דקות.
יאן אמר שהוא עצר ל 15 דקות. חיכיתי שיסיים לאכול, עשינו כמה טלפונים לקרובים לנו, לעדכונים, ויצאנו.
מבחינת המסלול, נותרו לנו 90 ק`מ ב 8:00 שעות לקונטרול במצפה רמון (רוח פנים ושתי עליות לא קלות,) שנת לילה, ועוד כ 85 ק`מ ב 8 שעות לקונטרול אחריו. משם המהירות המינימלית הנדרשת לא משתנה.
ביציאה, כשיאן לבש את הכפפות, האאצבעות שלו "נתפסו" והתעוותו.
אני אמרתי שאני לא בטוח שזה רעיון טוב לצאת ל 90 ק`מ מדבריים לא קלים, ללא אפשרות חילוץ.
יאן הסכים, ובזה נגמר הברווט, אחרי כ 555 ק`מ.
אני לא רוצה לרכוב לבד דרומית למצפה רמון, ולכן גם אני פרשתי.
להתראות ב PBP!
טל.
- -
תוצאות רשמיות:
Katzir Tal, DNF
Levi Yan, DNF
Philip Adi, DNF
- -
כפי שכתבתי בתחילת הרשומה:
איני חושב שיש מעבר בטוח לאופניים בין צפון הארץ לדרומה.
כל האזור שמדרום למצפה רמון הינו מדבר "אמיתי", ובתנאים מסויימים אינו בטוח, ואף מסוכן ממש.
אי לכך, איני רואה טעם לעשות עוד ברווט 1000 בעתיד הקרוב.
סביר להניח, שב 2015, ברווט ההשלמות יהיה באורך של 600 ק`מ.
החל משנת 2012 נשתדל לגוון את מסלולי הברווטים, עד שיתכנסו למסלולים של 2015.
יש מקום לברווט 300 בצפון (במסלול שונה מזה של 2006...) ואולי ברווט 400 שלא עובר דרומית למצפה רמון.
קישורים:
תודה ליורם שעקב אחרינו בשירשור הזה
שירשור בפורום אופני כביש, עם הסיפור של עדי
הסיפור של יאן, בבלוג שלו
החלטה קשה לפרוש אבל נכונה. ב PBP זה לא היה כך.
השבמחקיאן