שלום,
סיפור ברווט 300 לשנת 2010.
מנשה ואני רכבנו את ברווט 300 בתאריך הראשון שלו, בדיוק שבוע לפני התאריך הרשמי.
הרכיבה התחילה ב 22:00 מצומת נחשון, ולמי שלא מכיר - צומת נחשון של הלילה שונה מצומת נחשון של היום.
ביום (בסופ`ש) המקום מאוכלס באנשים שבשבילם הצומת הינו נקודת ההתחלה וסיום.
בלילה המקום מאוכלס באנשי לילה, ובאנשים בדרך מ ... או אל ...
לא מכולם נחמד לבקש שיצלמו אותך...
לא קנינו כלום, כי מיהרנו להספיק לקונטרול הראשון.
הצטלמנו ויצאנו. טיפסנו ליער הנשיא בקצב סביר, לא איטי מדי, ומשם יחסית מהר עד לצומת האלה.
שם עצרנו כ 3 דקות למילוי מים וצילום, ומיהרנו להמשיך. רצינו לבנות עודף זמן להמשך.
עד בית ניר האזור מוכר וידוע, ביום ובלילה. אחרי בית ניר, כאילו יצאנו מ"תחום המושב." (רכבנו שם הרבה פעמים בעבר, אך עדיין, בתודעה, זה לא חלק מהאזור של הבית, אלא של השכונה.)
לא היו כ`כ הרבה מכוניות, אבל כולן היו עם אורות גבוהים, אפילו בלי למצמץ.
היה שם ריח של סלרי, וזה הזכיר לי את ליל הסדר.
ליד קיבוץ גת היה ריח של תפוזים.
בצומת קוממיות הצטלמנו והמשכנו. עם כל ההחלטות ליד איזה שלט להצטלם, יצא שעצרנו שם לכ 11 דקות. לא עצרנו ביד נתן, לא בנהורה, ואף לא בברור חייל (במקומות האלו עצרנו ברכיבות קודמות באזור.)
גם צומת איבים היתה עצירה קצרה של כ 8 דקות לצילום. בין איבים לשדה צבי היתה רק משאית אחת.
בצומת קמה היתה עצירה ארוכה, מתוכננת. כשהיינו שם לפני שנה, בברווט 300 של 2009, היה של Yellow אחד גדול. הפעם היה Yellow קטן, וקפה ארומה.
ישבנו בארומה. אני אכלתי חצי-טונה וחצי-חלומי, ומנשה הזמין ארוחת בוקר. סה`כ בילינו שם כ 45 דקות.
ביציאה התלבשתי בבגדים חמים.
העצירה הבאה היתה בפז מגן, כ 17 דקות.
באנדרטה הצטלמנו, כ 5 דקות (כולל חיפוש מקום מתאים לצילום,) וחזרנו לפז מגן ל 23 דקות של יוגורט של בוקר.
כמו צומת נחשון, גם צומת קמה של היום שונה מצומת קמה של הלילה.
בלילה האוכלוסיה מורכבת ברובה מתושבי האזור,
וביום המקום (משום מה...) נותן תחושה שהאוכלוסיה היא בדרך מאילת או לאילת.
אני אכלתי ארוחת בוקר, ומנשה אכל חצי-רוסטביף. סה`כ כ 35 דקות.
מצומת קמה נשארו כ 95 ק`מ. מנשה התחיל לחשב באיזה שעה נגיע אם נרכוב בקצב כזה, ומתי נגיע אם נרכוב יותר מהר או יותר לאט.
אני אמרתי שיש שיחות שעושים בבית, אפילו לא בקפה שאחרי, או במכונית...
לפי ה GPS עברו בדיוק 8.7 ק`מ מצומת קמה, ומנשה עצר. פנצ`ר באחורי.
אחרי 15 דקות קצרות היינו שוב על האופניים.
באיבים חזור עצרנו לכ 11 דקות.
העצירה הבאה היתה בסונול נהורה למילוי וריקון נוזלים. כ 14 דקות.
בקוממיות חזור עצרנו ל 2 דקות.
בעמק האלה קנינו שתיה, ואחרי כ 18 דקות יצאנו ללג האחרון.
עד יער הנשיא היינו ביחד, שם מנשה פתח מבער בירידה, ונעלם.
תפסתי אותי קצת אחרי תעוז-תרום, אך בעליה להראל הוא שוב ברח לי.
סיימנו ב 16:59 שעות, מרחק של כ 309 ק`מ.
על פי תקנון הרישום ל PBP 2011, השגנו יתרון ברישום על פני רוכבים מהעולם שלא ירכבו ברווט ארוך מ 200 בשנת 2010! :-)
- -
שבוע אחרי הרכיבה שלנו, איציק רכב לבד.
שבוע אחרי הרכיבה של איציק היתה הרכיבה הרשמית (נדחתה בשבוע בדיוק בגלל מזג אויר סוער עם חשש לשטפונות.) השתתפו: דיקי, יבגני.
טל.
סיפור ברווט 300 לשנת 2010.
מנשה ואני רכבנו את ברווט 300 בתאריך הראשון שלו, בדיוק שבוע לפני התאריך הרשמי.
הרכיבה התחילה ב 22:00 מצומת נחשון, ולמי שלא מכיר - צומת נחשון של הלילה שונה מצומת נחשון של היום.
ביום (בסופ`ש) המקום מאוכלס באנשים שבשבילם הצומת הינו נקודת ההתחלה וסיום.
בלילה המקום מאוכלס באנשי לילה, ובאנשים בדרך מ ... או אל ...
לא מכולם נחמד לבקש שיצלמו אותך...
לא קנינו כלום, כי מיהרנו להספיק לקונטרול הראשון.
הצטלמנו ויצאנו. טיפסנו ליער הנשיא בקצב סביר, לא איטי מדי, ומשם יחסית מהר עד לצומת האלה.
שם עצרנו כ 3 דקות למילוי מים וצילום, ומיהרנו להמשיך. רצינו לבנות עודף זמן להמשך.
עד בית ניר האזור מוכר וידוע, ביום ובלילה. אחרי בית ניר, כאילו יצאנו מ"תחום המושב." (רכבנו שם הרבה פעמים בעבר, אך עדיין, בתודעה, זה לא חלק מהאזור של הבית, אלא של השכונה.)
לא היו כ`כ הרבה מכוניות, אבל כולן היו עם אורות גבוהים, אפילו בלי למצמץ.
היה שם ריח של סלרי, וזה הזכיר לי את ליל הסדר.
ליד קיבוץ גת היה ריח של תפוזים.
בצומת קוממיות הצטלמנו והמשכנו. עם כל ההחלטות ליד איזה שלט להצטלם, יצא שעצרנו שם לכ 11 דקות. לא עצרנו ביד נתן, לא בנהורה, ואף לא בברור חייל (במקומות האלו עצרנו ברכיבות קודמות באזור.)
גם צומת איבים היתה עצירה קצרה של כ 8 דקות לצילום. בין איבים לשדה צבי היתה רק משאית אחת.
בצומת קמה היתה עצירה ארוכה, מתוכננת. כשהיינו שם לפני שנה, בברווט 300 של 2009, היה של Yellow אחד גדול. הפעם היה Yellow קטן, וקפה ארומה.
ישבנו בארומה. אני אכלתי חצי-טונה וחצי-חלומי, ומנשה הזמין ארוחת בוקר. סה`כ בילינו שם כ 45 דקות.
ביציאה התלבשתי בבגדים חמים.
העצירה הבאה היתה בפז מגן, כ 17 דקות.
באנדרטה הצטלמנו, כ 5 דקות (כולל חיפוש מקום מתאים לצילום,) וחזרנו לפז מגן ל 23 דקות של יוגורט של בוקר.
כמו צומת נחשון, גם צומת קמה של היום שונה מצומת קמה של הלילה.
בלילה האוכלוסיה מורכבת ברובה מתושבי האזור,
וביום המקום (משום מה...) נותן תחושה שהאוכלוסיה היא בדרך מאילת או לאילת.
אני אכלתי ארוחת בוקר, ומנשה אכל חצי-רוסטביף. סה`כ כ 35 דקות.
מצומת קמה נשארו כ 95 ק`מ. מנשה התחיל לחשב באיזה שעה נגיע אם נרכוב בקצב כזה, ומתי נגיע אם נרכוב יותר מהר או יותר לאט.
אני אמרתי שיש שיחות שעושים בבית, אפילו לא בקפה שאחרי, או במכונית...
לפי ה GPS עברו בדיוק 8.7 ק`מ מצומת קמה, ומנשה עצר. פנצ`ר באחורי.
אחרי 15 דקות קצרות היינו שוב על האופניים.
באיבים חזור עצרנו לכ 11 דקות.
העצירה הבאה היתה בסונול נהורה למילוי וריקון נוזלים. כ 14 דקות.
בקוממיות חזור עצרנו ל 2 דקות.
בעמק האלה קנינו שתיה, ואחרי כ 18 דקות יצאנו ללג האחרון.
עד יער הנשיא היינו ביחד, שם מנשה פתח מבער בירידה, ונעלם.
תפסתי אותי קצת אחרי תעוז-תרום, אך בעליה להראל הוא שוב ברח לי.
סיימנו ב 16:59 שעות, מרחק של כ 309 ק`מ.
על פי תקנון הרישום ל PBP 2011, השגנו יתרון ברישום על פני רוכבים מהעולם שלא ירכבו ברווט ארוך מ 200 בשנת 2010! :-)
- -
שבוע אחרי הרכיבה שלנו, איציק רכב לבד.
שבוע אחרי הרכיבה של איציק היתה הרכיבה הרשמית (נדחתה בשבוע בדיוק בגלל מזג אויר סוער עם חשש לשטפונות.) השתתפו: דיקי, יבגני.
טל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה