שלום,
הסיפור שלי של רכיבת ההכנה של ברווט 1200 בעונת 2018.
המסלול דומה מאוד למסלול של עונת 2014, עם שינויים קלים, שחלקם:
לא עוברים בעינת כי הכביש בעבודות, ולכן רוכבים על כביש 40 בין פתח תקוה ועד לפחות אחרי צומת טייסים, ולא עוברים בבית קמה.
לברווט התייצבו 4 רוכבים, לפי סדר שם פרטי:
אודי, אסף, שוקי, ואני.
כמו כן, לינה, אחות של שוקי, התנדבה לסייע לנו בקונטרול בשדה בוקר, ועם מתן מים ואוכל בקטעים המבודדים.
לפני הזינוק אסף הצהיר שהוא ינסה לרדת מ 80 שעות, שנראה לנו זמן פנטסטי.
אני אמרתי שאשמח לסיים בזמן של פחות מ 88 שעות.
עמדנו בזמן על קו הזינוק, אך עם כל המלווים והצילומים יצאנו ב 6 דקות איחור.
כבר בהתחלה לא נראה שאודי איתנו.
חיכינו לו בראש ציפור, והשענתי את האופניים על ספסל והלכתי להסתכל על הירקון.
כשאודי הגיע - המשכנו.
מבלי לשים לב הזזתי את החיישן של ה CatEye, ולא ראיתי בגלל החושך.
כשהיינו באזור מואר, ליד הקניון - עצרתי וסידרתי את החיישן.
מאותו רגע לא בטחתי בקילומטרז' של ה CatEye.
זה לא השפיע עליי כ'כ, כי הגרמין מדד מרחקים באופן אמין, וממילא לא ניווטתי לפי מרחקים.
מהקניון ועד פתח תקוה, בשם הבטיחות, רכבנו על המדרכה.
בצומת גנים אודי היה איתנו, ובראש העין הוא לא נראה באופק.
לקראת טייבה הרגשנו טיפות, וביציאה מטייבה היה גשם חזק.
אסף עצר לשים כיסויים נגד גשם, ושוקי ואני המשכנו.
הגשם פסק אחרי כמה רגעים, בקלנסווה.
לא רכבנו מהר, וקיוינו שאודי יגיע אלינו.
בקונטרול בקיסריה לא היינו הרבה זמן (יחסית לקונטרול) אך נצח יחסית לקונטרול של תמונה - כ 6 דקות.
בכיוון חזרה ראינו את אודי 10-15 דקות אחרינו (תלוי כמה זמן הוא יהיה בקונטרול שם.)
עצרנו למאפים בצומת חנה, והמשכנו ביחד.
בפתח תקוה רכבנו קצת על המדרכה - לא סימפטי בין צומת גנים לצומת סירקין.
דוקא המחלף עם כביש 471 היה סביר, וחצינו אותו ללא כל בעיות.
כדי להימנע מהמחלף עם כביש 1 פנינו שמאלה בצומת בדק. בדיעבד, אולי עדיף היה להמשיך ישר בצומת אל על.
לשוקי קפצו ההילוכים בקסטה. רכבתי קצת מאחוריו והבנתי שהכבל "ארוך מדי" וייעצתי לו לסובב את הרגולאז' נגד כיוון השעון.
הוא עשה חצי סיבוב, ואמר שזה קצת יותר טוב.
ואז הוא סיפר לנו שאתמול הוא היה בחנות, וכיוונו לו את ההילוכים.
הוא לא בדק את הכיוון החדש, ולא רכב ביציאה מהחנות, ועד לתחילת הברווט.
אחרי צומת נחשון אסף עבר קדימה והתחיל לפתוח פער.
רדפתי אחריו קצת, אבל זה הרגיש לי מהר מדי בשבילי בשלב זה, והרפיתי.
בעוקף בית שמש ראינו אותו עוצר בצד הדרך ל"קריאה של הטבע," והמשכנו לאט.
אסף השיג אותנו לפני סוף העליה, ופתח פער.
הגעתי אליו בעמק האלה, ושוקי היה קצת מאחור.
נפגשנו כולנו בקונטרול בצומת האלה.
רציתי להתפנות, אבל לא הצלחתי שם, ואמרתי שאני יוצא, ואעצור תיכף.
עצרתי ליד עגור. אסף עבר במהירות, ושוקי מעט אחריו.
כששבתי לרכוב תפסתי את שוקי, ואסף היה הרחק מלפנים, רוכב בקצב גבוה.
בקוממיות שוקי שוב עצר למתוח את הרגולאז' עוד קצת. רכבתי לאט עד שהוא הגיע אליי.
הוא אמר שהוא כבר עשה שני סיבובים ועכשיו זה בסדר.
הוא אמר שהוא כבר עשה שני סיבובים ועכשיו זה בסדר.
באורים לא התעכבנו יותר מדי, וכשהגענו לשדה בוקר - אסף כבר היה שם כחצי שעה, ואחרי מקלחת.
קבענו שעת קימה משותפת. התארגנתי מהר, אך חיכיתי יותר מ 20 דקות עד שהשאר יהיו מוכנים.
רכבנו ביחד עד דימונה, ושם עצרנו לאוכל, ויצאנו ביחד.
באזור צומת צפית אסף ברח, ושוקי האט, וכך נשארתי לבד.
הירידה לים המלח היתה כיפית. ללא הרבה מכוניות, וללא הרגשה של רוח כלשהי.
לא הייתי צריך לעצור בצומת זוהר, וראיתי שיש שביל אופניים ממזרח לכביש, עם פינות עצירה מוצלות וספסלים.
פגשתי את אסף בכביש הגישה למצדה, ודיברנו כדקה.
בחזור, החישוב הראה שהוא כ 10 דקות לפניי.
את שוקי פגשתי על כביש 90, יותר מ 20 דקות אחריי. אמרתי לו שהפער לא גדול, כי אני מתכוון לישון קצת.
עצרתי לישון על אחד הספסלים, ולא ידעתי אם שוקי עבר כבר או לא.
טיפסתי לאט לחתרורים, כי מעט אחריו יש את המכתש הגדול, ולא ידעתי אם תהיה שם רוח פנים או לא.
כמה ק'מ לפני צומת צפית פגשתי את לינה, שאמרה שאסף כמה ק'מ לפניי.
היא נתנה לי מים וסנדביץ', ודיברנו קצת. היא גם נתנה לי כמה חופנים של מיקס אגוזים.
במכתש הגדול היתה רוח פנים, ורכבתי לאט כדי לשמר כוחות.
בטיפוס לאבנון הלכתי.
רציתי לאכול בירוחם, אך השעה היתה לפני 12:00. ראיתי קיוסק, אך הם לא קיבלו כרטיס אשראי, והלכתי משם.
בצומת ירוחם פניתי ימינה (צפונה, לכיוון דימונה) ונכנסתי לתחנת הדלק.
אחרי כמה דקות פניתי לכיוון שדה בוקר, והגעתי כשעה אחרי אסף, שכבר היה במיטה.
עברנו כבר יותר מ 600 ק'מ, ועכשיו (בעיני אסף) בא לידי ביטוי הרצון שלו לסיים בזמן קצר.
הוא אמר שהוא עשה חישובים בבית, והוא צריך להתחיל לפתוח פער מעכשיו.
כששוקי הגיע, אמרתי לו שאני מתכוון לצאת לכיוון אילת כשעה אחרי אסף. שוקי הסכים לצאת איתי.
כשקמנו, שוב הייתי מוכן מהר יותר משוקי, וחיכיתי לו.
בעליה לנפחא טיפסתי מהר ממנו, והגעתי ל"מנטה" לפניו.
היו שם המוני אנשים, ועמדתי כמה דקות טובות בתור. קניתי שוקו, ושתיתי אותו תוך דקה.
כששוקי הגיע ההמון התפזר, ואמרתי לו שאני רוצה להספיק לרדת למכתש לפני החושך, ושיקנה משהו שהוא יכול לצרוך על האופניים.
בירידה למכתש היה רוח צד חזקה, והיתה לי הרגשה שמתחיל shimmy, אך הצלחתי להתגבר, והמשכתי לרדת מהר.
שוקי ירד לאט ממני, ורכבתי לאט עד שיגיע אליי.
כשהגעתי לירידה משדמה למישר הוא עדיין לא הגיע, והיתה רוח חזקה, והתחיל shimmy יותר חזק, אז רכבתי ממש לאט.
לקראת סוף המישר לינה היתה ברכב ממול, ועצרה לדבר איתי.
היא חזרה מהטמנה שעשתה לנו באזור צומת ציחור, והסבירה לי על המיקום.
לה ולשוקי יש חיבור באפליקציות כך שהיא ידעה היכן הוא בכל רגע נתון.
היא הראתה לי, ואמרתי שהוא לא רחוק, ואחכה לו שם.
כשהוא הגיע - המשכנו ביחד.
בצומת שיזפון ישנו קצת. רציתי לישון יותר, כי התנאים היו נוחים, אך שוקי רצה להמשיך.
עד צומת סיירים (כ 70 ק'מ משם) עצרנו לישון עוד פעמיים בתחנות אוטובוס.
באחת הפעמים שוקי אמר שהוא לא הצליח לישון, כי רכב עצר לידו והפריע לו.
אחרי צומת סיירים כבר אין תחנות אוטובוס, אבל רצינו לישון קצת.
מצאתי ארון של בזק, שהיה ממוקם בצורה כזו שהוא חסם מאיתנו את הרוח הקרה.
אני ישנתי, אבל שוקי לא הצליח להירדם והוא העיר אותי אחרי כ 5 דקות, ואמר שנמשיך.
בקונטרול באילת אמרתי שאני רוצה לישון במשך שעה, וגם שוקי היה עייף מאוד והסכים.
אחרי שישנו הלכנו לסניף "ארומה" שפתוח 24 שעות, אך אין להם סנדביצ'ים מוקדם בבוקר. קנינו מאפים.
לא היתה רוח פנים חזקה ביציאה מאילת, והתקדמנו בקצב נוח.
לא רציתי לעצור ביטבתה, אך שוקי אמר שנגמרו לו המים, והוא רוצה שנעצור שם.
טיפסתי לשיזפון לאט, כי רציתי לשמר כוחות, וגם שוקי היה מאחורי ממילא.
עד שהוא הגיע לצומת שיזפון כבר הייתי אחרי כל הסידורים שלי, מוכן ליציאה.
הוא התארגן ביעילות, ואני שכבתי קצת, בלי לישון, כי חשבתי שנצא עוד דקה-שתיים.
לא היתה רוח פנים חזקה צפונה משיזפון, והתקדמנו בקצב סביר, מתגלגלים בירידה, בלי להשקיע יותר מדי מאמץ.
בכניסה למישר שוקי עצר ל"קריאה של הטבע," ואני המשכתי בקצב איטי.
הוא ביקש שאסמס לו אם אעצור במנטה או באלונית.
המנטה היתה ריקה יחסית וזה הלך מהר, למעט ג'יפ סופה צבאי נהוג בידי חייל על מדי ב' שכמעט דרס אותי (הוא נהג תוך כדי שהוא מסתכל לכיוון אחר.)
סימסתי לשוקי בכניסה למנטה.
כשהייתי באזור צומת הרוחות שוקי שאל אם אני עדיין שם, ועניתי שלא.
כששוקי הגיע לשדה בוקר כבר הייתי אחרי מקלחת ואוכל.
קבענו לישון 3 שעות ולקום ב 22:00, ולצאת לפני 22:30.
אני הייתי מוכן ב 22:15.
לשוקי היתה בעיה עם הפנס, והבעל של לינה (שהגיע לשם לסופ'ש) עזר לו.
יצאנו ב 22:44.
רכבנו לאט, נהנים מהירידות. קבענו שנעצור באורים, ושוקי נזכר שיש שם ג'חנון עכשיו.
אמרתי "ננסה." הג'חנון היה סביר, בהתחשב בעובדה שהוא היה תעשייתי, אך רוטב העגבניות היה "מתחת לכל ביקורת" אם להשתמש במילים עדינות...
ביציאה מאורים הכבישים היו רטובים. בהתחלה חשבנו שזה בגלל הממטרות, אך זה נמשך כך גם אחרי צומת רעים.
קצת לפני בארי שוקי עצר לתקלה טכנית.
עצרתי, הסתובבתי, ושאלתי אם הכל בסדר.
הוא ענה שכן, ושאני יכול להמשיך.
המשכתי.
התחילו טיפות, וחששתי מגשם, אז לא עצרתי והמשכתי לרכוב עד ששוקי יגיע אליי.
בצומת סעד סימסתי לו אם הכל בסדר, ודיווחתי לו על מיקום. הוא לא ענה. הערכתי שהוא רוכב.
אחרי כשעתיים שוקי סימס לי בחזרה שהוא בצומת גבעתי.
עניתי שאני כבר אחרי צומת הודיה, ושאלתי מה קרה שם, והוא ענה שהכל בסדר.
כתבתי שאצור קשר מהקונטרול בנחשון, כי לא רוצה לעצור מפחד מהגשם, והוא ענה "אוקי"
הסתכלתי על ה CatEye, ומחישוב שעשיתי בראש נראה שלא אגיע ל 1200 ק'מ.
עם כל השינויים במסלול, חששתי שנפלה טעות (אחת או יותר) וצריך להודיע לאסף, שכבר סיים.
בדקתי את החישוב כמה פעמים - והיו חסרים לי כמה ק'מ.
לא יכולתי להשוות לגרמין, כי בגלל שה Connect לא מאפשר להקליט יותר מ 27 שעות ברצף - חילקתי את הרכיבה לכמה הקלטות שונות.
בנחשון פתחתי את האפליקציה של Garmin Connect, ומחשבון, וכל החישובים נראו בסדר, ותואמים לסיפור הדרך.
כתבתי שאצור קשר מהקונטרול בנחשון, כי לא רוצה לעצור מפחד מהגשם, והוא ענה "אוקי"
הסתכלתי על ה CatEye, ומחישוב שעשיתי בראש נראה שלא אגיע ל 1200 ק'מ.
עם כל השינויים במסלול, חששתי שנפלה טעות (אחת או יותר) וצריך להודיע לאסף, שכבר סיים.
בדקתי את החישוב כמה פעמים - והיו חסרים לי כמה ק'מ.
לא יכולתי להשוות לגרמין, כי בגלל שה Connect לא מאפשר להקליט יותר מ 27 שעות ברצף - חילקתי את הרכיבה לכמה הקלטות שונות.
בנחשון פתחתי את האפליקציה של Garmin Connect, ומחשבון, וכל החישובים נראו בסדר, ותואמים לסיפור הדרך.
אחרי שסיימתי בנחשון סימסתי לו, והוא לא ענה לי. אחרי עוד כמה דקות סימסתי לו שוב, ואיחלתי לו בהצלחה.
אחרי יותר מ 15 דקות הוא סימס שהוא בראם.
כבר הייתי ליד רמלוד, וסימסתי לו מיקום.
עד הפניה מדרך לוד לדרך הטייסים בתל אביב הרגשתי טוב, אך בדרך הטייסים פתאום הרגשתי מדולדל, וזחלתי.
באבן גבירול שבו אליי כוחותיי, ורכבתי מהר.
העיר נראתה ריקה, והיה כיף.
סיימתי בזמן של קצת יותר מ 82 שעות.
תוצאות לא רשמיות:
Katzir Tal, Passed
Razinovsky Shuki, Passed
Razinovsky Shuki, Passed
Tsfati Assaf, Passed
Mussayov Udy, DNF
קישורים:
פוסט בפייסבוק של לינה לוין רזינובסקי לקראת הזינוק
פוסט בפייסבוק של לינה לוין רזינובסקי מהזינוק
פוסט בפייסבוק של לינה לוין רזינובסקי מבוקר יום רביעי
פוסט בפייסבוק של לינה לוין רזינובסקי מאמצע יום רביעי
פוסט בפייסבוק של לינה לוין רזינובסקי המסכם את יום רביעי
פוסט בפייסבוק של לינה לוין רזינובסקי המסכם את יום חמישי
פוסט בפייסבוק של לינה לוין רזינובסקי המודיע על הסיום
פוסט בפייסבוק של שוונג מזמן הרכיבה
פוסט בפייסבוק של שוונג שמדווח על הסיום
פוסט בפייסבוק של אסף מהסיום
פוסט בפייסבוק של אודי עם קישור לסטראבה
הקלטה בסטראבה של אודי
הסיפור של אסף בבלוג שלו
פוסט של אסף בפייסבוק, עם תמונות
שיתוף של אודי של רשומה זו בפייסבוק
שיתוף של אודי של הסיפור של אסף, בפייסבוק
שיתוף של אודי של הסיפור שלו, בפייסבוק
שיתוף של אודי של רשומה זו, בפייסבוק
הסיפור של אודי, בפייסבוק
פוסט בפייסבוק של שוונג שמדווח על הסיום
פוסט בפייסבוק של אסף מהסיום
פוסט בפייסבוק של אודי עם קישור לסטראבה
הקלטה בסטראבה של אודי
הסיפור של אסף בבלוג שלו
פוסט של אסף בפייסבוק, עם תמונות
שיתוף של אודי של רשומה זו בפייסבוק
שיתוף של אודי של הסיפור של אסף, בפייסבוק
שיתוף של אודי של הסיפור שלו, בפייסבוק
שיתוף של אודי של רשומה זו, בפייסבוק
הסיפור של אודי, בפייסבוק
טל.
טל, סיכום יפה. כל הכבוד.
השבמחקנשמע כל כך קל כשאתה כותב....
השבמחק