165. ברווט 300 עונת 2014

שלום,

הסיפור שלי של ברווט 300 של עונת 2014.

המסלול זהה למסלול של ברווט 300 שנרכב החל משנת 2009, כלומר זו הפעם השישית במסלול הזה!

לברווט התייצבו 12 רוכבים, לפי סדר שם פרטי:

אודי, אלי, אמיר, אסף, אשר, ייבגני, מנשה, נאור, ניצן, רונן, שוקי, ואני.

כמה מילים על הרוכבים:

ברווט 200 הוא בהישג יד של הרוב המכריע של רוכבי הכביש הפעילים בישראל.

ברווט 300, לעומת זאת, מציב קושי אחד, שמרתיע הרבה רוכבים - רכיבה לאורך לילה שלם.

נראה שיש השנה כמה רוכבים שסימנו מטרות מכובדות, והם משתדלים להופיע לכמה ברווטים שהם יכולים. בספורט הזה יש חשיבות גדולה מאוד לניסיון, ורצוי לנצל כל ברווט ע'מ להעשיר את הניסיון.

רוב הרוכבים שסיימו ברווט 300 בהצלחה כבר סימנו את היעד הבא - ברווט 400.

ברווט 400 בישראל הוא קפיצת מדרגה גדולה מברווט 300 - המסלול קשה מאוד, ורוכבים בלילה לאחר יום שלם של רכיבה רצופה.

רוב מי שסיים את ברווט 400 בישראל כבר "נתפס לעניין," וימשיך גם לברווט 600, שבישראל לא בטוח שהוא קשה יותר מברווט 400.

אודי סיים בהצלחה סדרת ברווטים ב 2013, והשנה הוא מקפיד להגיע לכל ברווט. הוא פועל נכון, ויש לי רק מילים טובות להגיד עליו.

אלי רכב כמה ברווט 200 בעבר, וגם בכמה רכיבות חודשיות, וזה ה 300 הראשון שלו.

אמיר וניצן רכבו ב 200 עינת-מוחרקה לפני כמה שבועות. יש להם יכולות, אך יש להם גם עוד הרבה מה ללמוד. אמיר רוכב טוב, וניצן (לדעתי!) מתחיל מהר מדי, ונחלש בהמשך הרכיבה.

אסף, ושוקי התחילו העונה, והם רכבו ב 3 ברווטים 200 שהתקיימו כבר העונה. הם רוכבים טוב, ויש להם יכולות שיביאו אותם רחוק.

אשר רכב בשני ברווט 200 העונה. בד'כ (לדעתי!) הוא מתחיל רכיבות במהירות גדולה, ונחלש בהמשך הרכיבה.

ייבגני רוכב ברווטים כבר כמה שנים. הוא סיים הרבה ברווט 200, וגם ברווט 300 בעבר.

מנשה ואני רוכבים בברווטים מהיום הראשון שלהם בישראל, שנת 2006.

נאור רכב כבר הרבה ברווט 200 וברווט 300 בעבר. הוא רוכב מנוסה מאוד. לדעתי אין לו בעיה להצליח גם בברווטים הארוכים יותר.

רונן הוא רוכב תחרותי, בעל נסיון רב ועשיר בתחרויות. הוא רכב כמה פעמים ברכיבות החודשיות, וזה הברווט הראשון שלו.

למרות התחזית לטמפרטורות נמוכות לא התלבשתי חם מדי.

בזמן שהתארגנו בצומת נחשון היה קצת קר, אך כשהתחלנו לרכוב לא הרגשתי קור.

מדי פעם היו "כיסי קור," בנקודות הנמוכות בכביש.

עד צומת האלה רכבנו 11 רוכבים ביחד, בקצב סביר. לא עצרנו שם הרבה. ייבגני היה מעט אחרינו.

עד גלאון עוד היינו ביחד, ומשם התפצלנו לכמה קבוצות קטנות. היה ירח מלא, ובמישור אחרי קיבוץ גת כיבינו את הפנסים שלנו לרגע. היה יפה. :-)
לקונטרול בצומת קוממיות הגענו בהפרשים של דקה-שתיים אחד מהשני. עצרנו שם לקצת יותר מדי לטעמי.

גם לצומת איבים הגענו ביחד, הצטלמנו ויצאנו.
בגבעות הקטנות לבית קמה לא התפצלנו, והגענו ל"ארומה" ביחד.

ב"ארומה" בבית קמה חזרו להגיש סנדביצ'ים בלילה (היתה תקופה בעבר, שבה לא היו סנדביצ'ים בלילה, ונאלצנו להסתפק במה שיש ב"ילו".)
היינו שם זמן סביר לטעמי, ויצאנו ביחד.
חששתי מהקור, אך לא היה כ'כ קר.
קצת אחרי שיצאנו, קיבלתי סמס מיבגני שהוא הגיע לבית קמה, אך הוא פורש. חבל.

בקטע שבין צומת גילת, דרך צומת אורים, לצומת מעון, רונן התחיל להתבלט.
הוא היה הרוכב הכי חזק בברווט הזה, והוא תמיד נצמד לרוכב שהיה הכי מהיר באותו רגע. הרבה פעמים אותו רוכב (שלרוב לא היה מהמנוסים...) היה מגביר קצב, והיה נפתח פער של כ 20-30 מטרים מהקבוצה, שהמשיכה בקצב אחיד. אז אותו רוכב היה נחלש, יורד אל מאחורי רונן, אך הוא כבר היה מותש מכדי לשבת על רונן, וחוזר לקבוצה. רונן המשיך לבד כ 20-30 מטרים לפני הקבוצה, ומתישהו, אחרי כקילומטר, היה "מתקפל" חזרה לקבוצה.
אני משתמש במילה "קבוצה," כי לא היה שם פלוטון מסודר, בעיקר בגלל הכבישים הצרים, והחשש מהמכוניות. רכבנו לרוב בטור אחד בתוך השוליים.

בכניסה לקונטרול באנדרטת אוגדת הפלדה עשינו ספירה, וניצן היה חסר (בדיעבד, הוא סיפר שהוא עצר להחליף סוללות בפנס.)
מנשה השאיר לו נצנץ ליד שלט הכניסה (בעבר רוכבים התברברו שם...)
לאחר שהצטלמנו ויצאנו, ראינו את ניצן מגיע.
מנשה עצר לקחת את הפנס, וחלקנו חיכינו לו. משם רכבנו לארוחת בוקר ב"פז אשכול," בשתי קבוצות.

כשיצאנו משם כבר היה אור יום מלא, והשמש היתה בשמיים, אך היו עננים כבדים, כך שעוד היה יחסית קר, והתחלנו לרכוב לאט.

קצת לפני אופקים ראינו רוכב מרחוק, והחלטתי להשתעשע מעט...
עברתי ליד רונן וניצן (שהיו בראש באותה עת,) ואמרתי "יאללה, נתפוס אותו!" ופתחתי בספרינט.
ניצן נעמד על הפדלים ופתח גם בפרינט.
ואז רונן נעמד על הפדלים ועבר אותי ואז את ניצן, והמשיך בספרינט עד שהוא תפס את אותו רוכב.
כשרונן עבר אותי, האטתי וחברתי לקבוצה.
הרמזור באופקים היה אדום, וכל 12 הרוכבים (11 ועוד הרוכב) היו שם יחד. :-)

צומת הנשיא נמצא בדיוק ב 200 ק'מ. חלק מהרוכבים התלוננו שם על עייפות או על כאבים.
כבר בגבעה הראשונה הקבוצה התפרקה, ולבית קמה, 15 ק'מ משם, הרוכבים טפטפו בקבוצות קטנות, או בבודדת.
לפי השעון, הזמן היה טוב מאוד, והערכתי את השעה שבה נסיים (לא אמרתי לאף אחד,) כ 30 דקות לפני הזמן הרגיל שלנו.

בבית קמה נעשתה "הערכת נזקים"...
לכמה רוכבים כאבה הברך, או הכתפיים, או חלק אחר בגוף (או כמה...)

אלי ואשר, שהתלוננו על כאבים, אמרו שהם יוצאים לאחר זמן מועט, כדי שנגיע בערך ביחד לקונטרול הבא.
אודי אמר שהוא מרגיש טוב, אבל הוא ייצא גם איתם.
אני יצאתי עם שוקי, נאור, אסף, ומנשה.
רונן ואמיר יצאו קצת לפנינו. רונן ישב (כרגיל...) על אמיר. ניצן יצא קצת אחרינו.
ביציאה מהכיכר ניצן פרץ, וחבר לרונן ואמיר שהיו כ 100 מטרים לפנינו.
באזור קיבוץ רוחמה ניצן נחלש וכשתפסנו אותו אמרנו לו שישתדל להישאר איתנו, והוא ישב בסוף.
אחרי לפחות 5 ק'מ, כשהוא מוביל ברציפות, אמיר ירד לאחור, ומיד נפרד מרונן, כי הוא לא יכל להחזיק איתו. כשתפסנו גם אותן, אמרנו לו שישתדל להישאר איתנו, והוא ישב בסוף.
לאורך כל הזמן הזה רונן ואמיר, ואח'כ רונן לבדו היו כ 200 מטרים לפנינו, כך שנהנינו מהמופע. :-)
מלבד הפעם הזו, זה קרה לפחות עוד פעם אחת - רונן היה יושב על אמיר, שנשאר יותר מדי זמן מקדימה, וכשהוא התעייף הוא עייף מדי מכדי לשבת על רונן.

קצת אחרי חוות השיקמים הכביש נפתח, ורונן ראה רוכב באופק. הוא הגביר קצב, ועבר אותו במהרה.
אנחנו תפסנו את אותו רוכב כ 2 ק'מ מצומת איבים.
זה היה אשר, שרכב לאט מאוד. אני הובלתי באותו רגע, והאטתי את הקבוצה כדי שאשר יוכל לשבת עלינו.
כשהגענו לצומת, היו שם שאר הרוכבים, ועד שהצטלמנו, הם כבר יצאו.

עד קוממיות נשארנו באותן שתי קבוצות שאיתן הגענו לאיבים.
רונן לא היה שם, וכולם העריכו שהוא כבר יצא.
לקראת היציאה שלנו, רונן הגיע כשהוא מלא זיעה (אני חושב שזו היתה הפעם היחידה ברכיבה הזו שראיתי אותו מזיע...)
הוא אמר שהוא התברבר, והוסיף לעצמו עוד כ 3.5 ק'מ.

אשר אמר שהוא מרגיש לא טוב, ושהוא פורש.

מקוממיות יצאנו ביחד, כל ה 10 שנותרו.
רונן אמר שאת הכבישים האלה הוא מכיר כמו את כף ידו, ופרץ קדימה. הפעם לבד.
בעליה הארוכה לבית ניר הקבוצה התפרקה, וכל אחד רכב לבדו. אני עצרתי שם בצד ל"קריאה של הטבע," והצטרפתי למנשה ואודי, ומשם רכבנו ביחד.
בעגור ראיתי את הרוכבים מתחילים להתקבץ. קצת אחרי עגור אודי ברח לנו, וכולנו הגענו ביחד לצומת של לי און.
בצומת האלה כולם הרגישו שזה הסוף, והתחילו סיכומים. מנשה ואני נשארנו קצת לסגור כמה עניינים מנהליים, ויצאנו ביחד עם נאור.
בעליה לעזקה מנשה טיפס לאט, ונאור ואני עמדנו יחד ברמזור של ישעי.
כשהרמזור התחלף לירוק - מנשה הגיע, אך שוב היה חלש בטיפוס הקצר.
לצומת שמשון הגעתי לבד, ובכניסה ליער באמצע העליה ראיתי את נאור כ 200 מטרים מאחורי.
הרגשתי טוב, וטיפסתי ליער הנשיא בקצב מהיר יחסית, בקצב שבו אני רוכב שם בד'כ.
ירדתי מהר, והחזקתי את המהירות עד העליה להראל.
להראל טיפסתי בקצב הרגיל שלי שם, ובקצה העליה הסתכלתי על השעון וראיתי שיש סיכוי לסיים בזמן עגול יחסית.
לחצתי על הפדלים, ונכנסתי במהירות לתחנת הדלק בנחשון. לא היה תור, וקניתי בקבוק קולה. השעה על הקבלה היתה בדיוק השעה שכיוונתי אליה בהראל. :-)

15 דקות מוקדם יותר ממה שניחשתי בבית קמה.

קישורים:
שרשור בפורום אופני כביש שפתח עודד, עם טיזר לקראת הברווט.
שרשור בפורום אופני כביש שפתח יאן, עם רמזים לגבי הקושי בברווטים הארוכים.
שרשור בפורום אופני כביש שנפתח בזמן הרכיבה.
שרשור בפורום אופני כביש שהתפתח בעקבות ההודעה על רשומה זו, כולל סיפורי רוכבים נוספים.
הסיפור של אסף בבלוג שלו.
הסיפור של אודי בבלוג שלו.

טל.

תוצאות רשמיות:

Cohen Amir, Passed

Kalman-Dalal Eliyahu, Passed

Katzir Tal, Passed

Mussayov Udy, Passed

Rahav Naor, Passed

Razinovsky Shuki, Passed

Shaul Menashe, Passed

Tsfati Assaf, Passed

Weizman Nitzan, Passed

Yellin Ronen, Passed

Kahan Eugene, DNF

Zandani Asher, DNF