שלום לקוראים,
אז (כל מי שעוקב אחרי הפורום יודע ש)הייתי כשבוע בסן פרנסיסקו.
למרות שהגעתי לארה`ב בטיסה, השתדלתי לשמור על חתימת-פחמן נמוכה.
אז נסעתי ברכבות, השתמשתי במוניות שרות, ושכרתי אופניים. פירסמתי כמה תמונות בפורום.
סן פרנסיסקו נראית ומתנהגת כמו "עיר אופניים" אמיתית, למרות שיש בה גבעות עם שיפועים לא קלים בעליל.
בכל הזמן שהייתי שם ראיתי רק זוג אופניים חשמליים אחד. אולי שניים (אני לא בטוח לגבי השני...)
כל שאר האופניים שראיתי הונעו בכח אנושי בלבד.
אפילו ראיתי כמה סינגל-ספיד, וגם כמה פיקסי.
בהרבה כבישים יש שבילי אופניים על הכביש (אסור לרכוב על המדרכה.)
השבילים ברורים ולא מותירים מקום לספק.
הם מופרדים בקו לבן, ולעיתים אף צבועים בצבע אספלט שונה ו/או עמודים שחוצצים בין נתיב האופניים לנתיב המכוניות.
תחבורה ציבורית:
מותר להעלות אופניים לרכבת הפרברית בשעות השפל (3 שעות בבוקר ו 3 שעות אחה`צ.) לא נגבה תשלום נוסף על האופניים.
בכל הקרונות יש מקום מיועד לאופניים, עם כיתוב שהאופניים מקבלים עדיפות על עגלות (כולל עגלות ילדים!)
בכל האוטובוסים בעיר יש מנשא לשני זוגות אופניים מקדימה,
עם הנחיה לרוכבים לנעול את האופניים למנשא, ולשבת בספסלים הראשונים, וכשיורדים - להשתדל לרדת ראשון ולשחרר את האופניים ללא השהיית האוטובוס יותר מדי.
באחד מערבי השבוע הצטרפתי לריצה שמאורגנת ע`י חנות Nike המקומית.
יש להם מסלולים קבועים, ובכל פעם יוצאים ל 3 מסלולים במקביל.
המסלולים הם באורכים של 2, 4, 6 מיילים.
עובדי החנות משמשים כפייסרים בקצבים שונים (וידועים מראש.) העובדים לובשים חולצות אחידות, וקל לזהות אותם בין שאר הרצים.
סה`כ יש מעל 100 רצים בממוצע. בשבועות פופולריים יש סה`כ כ 150 רצים.
המארגנים שמו דגש על שמירת חוקי התנועה. הם הזכירו שחציית כביש באור אדום (כהולגי רגל) גורר קנס.
אני בחרתי במסלול של 4 מייל, ויצא שרצתי כ 7.5 ק`מ.
המסלול היה בגדול: מ Union Square, דרך איטליה הקטנה, לכיוון הרציפים, משם לאורך הרציפים, וחזרה דרך רחוב Powell.
רחוב Powell מטפס לאט, ואז בשיפוע חד לאורך כ 2 בלוקים, ויורד בשיפוע חד מאוד לכיוון הכיכר.
הפעם האחרונה שרצתי מרחק שעולה על מטרים ספורים היה לפני כמה שנים (סוף 2006, אבל מי סופר...)
התחברתי עם הפייסר של 8 דקות למייל. הייתי היחיד שרץ איתו (בגדול, כל רץ לעצמו.) השתדלתי לדבר איתו, כדי לדעת שאני עדיין בתחום נוח לי. (אין לי מד דופק או כל סוג של מד אחר, למעט שעון, שגם בו לא הבטתי...)
רצנו בקצב שלנו. באמצע הדרך הרגשתי שהקצב קצת מהיר לי, והפייסר אמר שהקצב הוא ברוטו ולא נטו(!!!) ובכל זאת, בגלל כל העצירות במעברי החציה, הרגשתי שאני בסדר, והמשכתי בריצה.
הטיפוס לקראת הסוף היה סביר, ו"פרצתי קדימה" כי רציתי לפתוח פער לקראת הירידה החדה. לא רציתי לרוץ בירידה החדה, אז הלכתי. הפייסר רץ בירידה וסיים כדקה-שתיים לפניי.
בסוף הריצה הפייסר בדק את הזמנים שלו, ואמר שזה שיא אישי שלו. :-)
ביום אחר שכרתי אופניים. אלו היו אופניים תוצרת Fuji. סוג של אופני עיר קשיחים, עם סבל ותיק קדמי קטן, בעלי 3x8 הילוכים. כמו כן מקבלים גם מנעול, וקסדה (אם רוצים... אני לקחתי.)
הם מחלקים מפה והסברים על שבילי אופניים מומלצים.
בחרתי לרכוב לאורך החוף עד גשר שער הזהב, לחצות את הגשר, ולהגיע עד Sausalito, ולחזור משם במעבורת.
במקום ממנו שכרתי אופניים אפשר גם לקנות כרטיס למעבורת, ואם לא משתמשים בכרטיס (למשל, אם חוזרים ברכיבה,) אז מקבלים החזר. קניתי כרטיס.
הרכיבה על שבילי האופניים לא מפחידה, ונהגי המכוניות היו אדיבים וסבלניים. היו רוכבים מקומיים שחצו באור אדום. אני לא.
שביל האופניים בגשר שער הזהב נמצא בצידו המערבי (השביל להולכי הרגל נמצא בצידו המזרחי.)
השביל לא רחב מדי, ואף כולל כמה במפים בתחילתו וסופו.
יש גם כמה פניות עיוורות כשעוברים ליד העמודים של הגשר.
יש המון שלטים שמזהירים מפני הבמפים, ומראות שעוזרות "לראות" בפניות העיוורות.
היו על הכביש כמה קבוצות של רוכבי כביש (עם חולצות תואמות,) וגם די הרבה "תיירים."
כשיש תנועת רוכבים בשני הכיוונים אז אין מספיק מקום לעקוף בביטחה.
בכל הפעמים (אני חוזר: כל הפעמים!) שרוכבי הכביש המהירים "נתקעו" אחרי רוכבים איטיים מהם, לא נשמעה כל צעקה, ולא נראה כל סימן שהוא שמבקש מהרוכבים האיטיים לפנות מקום למהירים מהם.
טל.
עדכון:
קבוצת הבייסבול סן פרנסיסקו ג`איינטס זכתה באליפות. (קשור לתמונה זו.)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה