שלום,
כבר סיקרתי בעבר ארוע בבלוג הזה, כי היה שם לקח חשוב שאני למדתי ממנו הרבה - BMB 2006.
לעניות דעתי, לא היו ארועים מיוחדים ב RAAM השנה (בניגוד לשנה שעברה, 2009, למשל...)
אבל אני חושב שבכל זאת, מגיע לארוע הזה איזכור בבלוג שלי.
אמנם זה ארוע מסוג שונה מהארועים שהם נושא הבלוג, אך יש כמה מאפיינים דומים.
למשל: התמודדות עם חוסר שינה, אמינות הציוד, נוחות הציוד, הצורך בלהיות resourceful (יש מילה לזה בעברית? אולי "בעל תושיה," או "יכולת אילתור"...)
בעיני, יש שני מירוצי RAAM שונים לגמרי: של רוכבי הסולו ושל הקבוצות. ההבדל ביניהם הוא עולם ומלואו, ולא כאן המקום לפרט (למרות שכבר אפשר להבין את ההבדלים מרוח הבלוג...)
השנה (בגלל סיבות שכבר פורטו בעבר) יש לי קצת זמן פנוי, ושמחתי לסקר את RAAM באופן רציף בפורום.
בגלל סיבות טכניות חילקתי את הסיקור ל 3 חלקים:
חלק ראשון
חלק שני
חלק שלישי
השנה היה לי עניין אישי, כי חבר שלי, Richard Carpenter, השתתף.
כמה מילים על האיש:
הוא השתתף ב PBP 2007, וב 2008 הוא רכב עוד רכיבת 1200 בארה`ב (סיים ב 72 שעות,) ושבועיים אח`כ נפגשנו ב 1001 Miglia Italia, שם נעשינו חברים. היינו באותו מלון, ועשינו כמה רכיבות ביחד לפני הארוע, ושמרנו על קשר מאז.
נפגשנו שוב ב LEL 2009.
הוא אדם מאוד נחמד, ואני שמח על שנפל בחלקי הכבוד להכיר אותו.
הוא בכושר מעולה. הוא רוכב מאוד מהיר, אך הוא לא "הולך על זמן," אלא על הנאה.
למשל, באיטליה, הוא הגיע ל San Gimignano אחה`צ, קנה בקבוק יין, והתיישב לשתות אותו.
דיברנו על RAAM עוד באיטליה ב 2008, ודיסקסנו, בין השאר, איזו אפשרות qualification תהיה הכי טובה.
בהודעות שלי בפורום אפשר לקרוא את הפרטים הטכניים של המרוץ השנה, מי היה חזק, קצת על טקטיקות (יש עוד *המון* לכתוב על כל סוגי הטקטיקות השונות שננקטות ב RAAM...) וגם מי ניצח, ומי פרש.
אני לא חושב שב RAAM יש מפסידים. כל מי שהגיע ל RAAM, רכב שם (אפילו חלק מהדרך!) ראוי לכל כבוד אפשרי.
אלו ספורטאים מהמעלה הראשונה!
כשהיתה התאונה והרוכב הספרדי נדרס, אז בהתחלה לא כתבו הרבה פרטים באתר של העיתון המקומי בקנזס. כתבו משהו בסגנון של "רוכב אופניים נדרס בזמן שהוא היה בחציית המדינה." אחד הטוקבקים היה "הרוכבים ההיפים האלה רוכבים באופן מסוכן." ובטוקבק תשובה מישהו כתב לו: "הוא היה רוכב ב RAAM, הוא לא היפי, הוא world class athlete" (אלו היו המילים במקור.) אני לא הייתי יכול להתנסח בצורה יותר קולעת.
כמה מילים ועובדות על RAAM (המקור הוא טקסט של המארגנים):
RAAM ארוך יותר מהטור דה פראנס בכ 30-50%, ורוכבי הסולו מסיימים אותו בפחות מחצי הזמן, ללא ימי מנוחה, וללא דראפטינג.
המסלול הוא באורך של כ 3000 מייל (כ 4830 ק`מ,) עם כ 30,000 מטרים טיפוס. זמן הגג הוא 12 ימים.
Wolfgang Fasching גם טיפס על האוורסט, וגם סיים RAAM. הוא אמר שהאוורסט יותר מסוכן, אך RAAM הרבה יותר קשה.
פחות מ 200 רוכבים סיימו RAAM מאז 1982.
יותר מ 2,000 מטפסים טיפסו כבר על האוורסט.
המסלול של RAAM חוצה את 5 הנהרות הגדולים של ארה`ב:
מיסיסיפי, מיזורי, ריו גראנדה, ארקנסו, אוהיו.
צוות המארגנים במהלך המרוץ מונה יותר מ 50 איש.
יותר מ 200 אנשים מאיישים את נקודות הביקורת.
צוותי הליווי של המתחרים מונים יותר מ 800 איש.
יותר מ 200 כלי רכב שקשורים ב RAAM חוצים את ארה`ב במהלך המירוץ.
- -
ב 2008 (שנה אחרי PBP) מישהו איזכר את RAAM בפורום, ואיכשהו התערבתי בשרשור הזה, וכתבתי הודעה, שבראיה לאחור היתה צריכה לקבל פוסט משלה בבלוג הזה.
אני מעתיק לכאן את תוכן ההודעה ההיא:
הפוסט הזה מכוון לכל מי שחושב ש RAAM זה קל, או שזה רק עלות כספית...
העלות הכלכלית היא זניחה.
כסף זה הדבר הכי קל להשיג:
או שתעבוד בהיי טק, או שתקבץ נדבות, או שתמכור כליה, או את נשמתך לספונסרים.
מה שצריך זו מחויבות. ואת זה חסר לרוב האנשים.
וזה לא רק מחויבות לעצמך!
להסתכל על תמונה כל בוקר ולהגיד "יום אחד גם אני אהיה שם" זה לא מספיק!
ואתה לא היחיד שצריך להתחייב!
*כל* הסביבה צריכה להתחייב ביחד איתך!
וזה אומר המשפחה (הקרובה והרחוקה יותר,) העבודה, והחברים.
מחויבות זה גם לא להישבר בגלל קצת רוח בברווט 400, וגם לא להשתולל אחרי 100 ק`מ בברווט 600, וגם .
מחויבות זה לא להפסיק רכיבה בגלל צמיג, או פנימית, או אוכל או מים.
פשוט בגלל שאלו תחומים שאתה *מודע* אליהם, ולכן הם מכוסים.
מחויבות זה לדעת להתמודד עם בלת`מים, ולא להישבר מהם!
מחויבות זה אומר להישאר נאמן לדרך, ולמשל, לא לשנות את כל תפיסת עולמך בגלל שקראת באתר של חברת מזון למה המזון שלהם הכי טוב, ולמה כל מה שאתה יודע (והגוף שלך אומר לך) לא שווה כלום.
(תגיד, כמה פעמים החלפת אבקת כביסה בגלל שבפירסומת שלהם הם אומרים שהם ניקו כתמים הכי טוב? ברור שהמסקנה נערכה לאחר "בדיקה במעבדות היצרן"...)
אם יש לך את all of the above, אז אפשר להתחיל לחשוב בכיוון של מבחני הסף...
(או במילים אחרות: תתחיל לחשוב על ברווט 600 לבד בלי דראפטינג וללא עצירות ו/או הפסקות, לפני שאני מוריד לך סטירה בכיוון של הלחי...)
להגיד שתנאי הסף הם "קשים" זה אנדרסטייטמנט!
למשל...
*) לסיים PBP בפחות מ 65 שעות.
כמה אנשים אתה מכיר שעשו את זה?
שאל את מי שהיה בצרפת איך נראה רוכב של 75 שעות, וזה יתחיל לתת לך מושג...
*) לסיים מירוצים מסוימים בזמן של פחות מ 15% מהמנצח.
שאל את יוני על Furnace Creek 508. (כן, 508 מיילים! ארה`ב, לא?)
*) לרכוב מעל 425 (מיילים...) במירוץ של 24 שעות.
סתם לידיעה - במירוץ כזה אסור דראפטינג מכל סוג שהוא!
אלו היו 60 שניות מבוא ל RAAM לישראלים...
- -
אפילוג:
כאמור, Jure Robic ניצח בסולו גברים.
GULEWICZ Gerhard שני,
Matthew Warner-Smith שלישי.
סה`כ סיימו 10 מתוך 21 גברים בקטגוריה 18-49.
בשאר קטגוריות הגברים לא סיים אף אחד.
הסטטיסטיקה של RAAM ממשיכה: פחות מחצי (בקטגוריה גברים 18-49) סיימו בהצלחה. פחות אם מחשיבים את כל קטגוריות הגברים.
בנשים ניצחה Barbara Buatois. היא שברה הרבה שיאים לנשים ב RAAM הזה.
למקום השני הגיעה Sabrina Bianchi תוך שהיא עוקפת את Michele Santilhano לקראת הסוף. הפער ביניהן: שעה ועשר דקות בלבד!
אפילוג לאפילוג:
Jure Robic נהרג בתאונת אימונים בארצו (סלובניה,) ב 24 לספטמבר 2010.
הוא התאמן בכביש יער לקראת מירוץ, ומכונית שהגיחה ממול לא הותירה לו כל סיכוי.
הוא ניצח 5 פעמים את RAAM. זהו הישג אדיר!
טל.
כבר סיקרתי בעבר ארוע בבלוג הזה, כי היה שם לקח חשוב שאני למדתי ממנו הרבה - BMB 2006.
לעניות דעתי, לא היו ארועים מיוחדים ב RAAM השנה (בניגוד לשנה שעברה, 2009, למשל...)
אבל אני חושב שבכל זאת, מגיע לארוע הזה איזכור בבלוג שלי.
אמנם זה ארוע מסוג שונה מהארועים שהם נושא הבלוג, אך יש כמה מאפיינים דומים.
למשל: התמודדות עם חוסר שינה, אמינות הציוד, נוחות הציוד, הצורך בלהיות resourceful (יש מילה לזה בעברית? אולי "בעל תושיה," או "יכולת אילתור"...)
בעיני, יש שני מירוצי RAAM שונים לגמרי: של רוכבי הסולו ושל הקבוצות. ההבדל ביניהם הוא עולם ומלואו, ולא כאן המקום לפרט (למרות שכבר אפשר להבין את ההבדלים מרוח הבלוג...)
השנה (בגלל סיבות שכבר פורטו בעבר) יש לי קצת זמן פנוי, ושמחתי לסקר את RAAM באופן רציף בפורום.
בגלל סיבות טכניות חילקתי את הסיקור ל 3 חלקים:
חלק ראשון
חלק שני
חלק שלישי
השנה היה לי עניין אישי, כי חבר שלי, Richard Carpenter, השתתף.
כמה מילים על האיש:
הוא השתתף ב PBP 2007, וב 2008 הוא רכב עוד רכיבת 1200 בארה`ב (סיים ב 72 שעות,) ושבועיים אח`כ נפגשנו ב 1001 Miglia Italia, שם נעשינו חברים. היינו באותו מלון, ועשינו כמה רכיבות ביחד לפני הארוע, ושמרנו על קשר מאז.
נפגשנו שוב ב LEL 2009.
הוא אדם מאוד נחמד, ואני שמח על שנפל בחלקי הכבוד להכיר אותו.
הוא בכושר מעולה. הוא רוכב מאוד מהיר, אך הוא לא "הולך על זמן," אלא על הנאה.
למשל, באיטליה, הוא הגיע ל San Gimignano אחה`צ, קנה בקבוק יין, והתיישב לשתות אותו.
דיברנו על RAAM עוד באיטליה ב 2008, ודיסקסנו, בין השאר, איזו אפשרות qualification תהיה הכי טובה.
בהודעות שלי בפורום אפשר לקרוא את הפרטים הטכניים של המרוץ השנה, מי היה חזק, קצת על טקטיקות (יש עוד *המון* לכתוב על כל סוגי הטקטיקות השונות שננקטות ב RAAM...) וגם מי ניצח, ומי פרש.
אני לא חושב שב RAAM יש מפסידים. כל מי שהגיע ל RAAM, רכב שם (אפילו חלק מהדרך!) ראוי לכל כבוד אפשרי.
אלו ספורטאים מהמעלה הראשונה!
כשהיתה התאונה והרוכב הספרדי נדרס, אז בהתחלה לא כתבו הרבה פרטים באתר של העיתון המקומי בקנזס. כתבו משהו בסגנון של "רוכב אופניים נדרס בזמן שהוא היה בחציית המדינה." אחד הטוקבקים היה "הרוכבים ההיפים האלה רוכבים באופן מסוכן." ובטוקבק תשובה מישהו כתב לו: "הוא היה רוכב ב RAAM, הוא לא היפי, הוא world class athlete" (אלו היו המילים במקור.) אני לא הייתי יכול להתנסח בצורה יותר קולעת.
כמה מילים ועובדות על RAAM (המקור הוא טקסט של המארגנים):
RAAM ארוך יותר מהטור דה פראנס בכ 30-50%, ורוכבי הסולו מסיימים אותו בפחות מחצי הזמן, ללא ימי מנוחה, וללא דראפטינג.
המסלול הוא באורך של כ 3000 מייל (כ 4830 ק`מ,) עם כ 30,000 מטרים טיפוס. זמן הגג הוא 12 ימים.
Wolfgang Fasching גם טיפס על האוורסט, וגם סיים RAAM. הוא אמר שהאוורסט יותר מסוכן, אך RAAM הרבה יותר קשה.
פחות מ 200 רוכבים סיימו RAAM מאז 1982.
יותר מ 2,000 מטפסים טיפסו כבר על האוורסט.
המסלול של RAAM חוצה את 5 הנהרות הגדולים של ארה`ב:
מיסיסיפי, מיזורי, ריו גראנדה, ארקנסו, אוהיו.
צוות המארגנים במהלך המרוץ מונה יותר מ 50 איש.
יותר מ 200 אנשים מאיישים את נקודות הביקורת.
צוותי הליווי של המתחרים מונים יותר מ 800 איש.
יותר מ 200 כלי רכב שקשורים ב RAAM חוצים את ארה`ב במהלך המירוץ.
- -
ב 2008 (שנה אחרי PBP) מישהו איזכר את RAAM בפורום, ואיכשהו התערבתי בשרשור הזה, וכתבתי הודעה, שבראיה לאחור היתה צריכה לקבל פוסט משלה בבלוג הזה.
אני מעתיק לכאן את תוכן ההודעה ההיא:
הפוסט הזה מכוון לכל מי שחושב ש RAAM זה קל, או שזה רק עלות כספית...
העלות הכלכלית היא זניחה.
כסף זה הדבר הכי קל להשיג:
או שתעבוד בהיי טק, או שתקבץ נדבות, או שתמכור כליה, או את נשמתך לספונסרים.
מה שצריך זו מחויבות. ואת זה חסר לרוב האנשים.
וזה לא רק מחויבות לעצמך!
להסתכל על תמונה כל בוקר ולהגיד "יום אחד גם אני אהיה שם" זה לא מספיק!
ואתה לא היחיד שצריך להתחייב!
*כל* הסביבה צריכה להתחייב ביחד איתך!
וזה אומר המשפחה (הקרובה והרחוקה יותר,) העבודה, והחברים.
מחויבות זה גם לא להישבר בגלל קצת רוח בברווט 400, וגם לא להשתולל אחרי 100 ק`מ בברווט 600, וגם .
מחויבות זה לא להפסיק רכיבה בגלל צמיג, או פנימית, או אוכל או מים.
פשוט בגלל שאלו תחומים שאתה *מודע* אליהם, ולכן הם מכוסים.
מחויבות זה לדעת להתמודד עם בלת`מים, ולא להישבר מהם!
מחויבות זה אומר להישאר נאמן לדרך, ולמשל, לא לשנות את כל תפיסת עולמך בגלל שקראת באתר של חברת מזון למה המזון שלהם הכי טוב, ולמה כל מה שאתה יודע (והגוף שלך אומר לך) לא שווה כלום.
(תגיד, כמה פעמים החלפת אבקת כביסה בגלל שבפירסומת שלהם הם אומרים שהם ניקו כתמים הכי טוב? ברור שהמסקנה נערכה לאחר "בדיקה במעבדות היצרן"...)
אם יש לך את all of the above, אז אפשר להתחיל לחשוב בכיוון של מבחני הסף...
(או במילים אחרות: תתחיל לחשוב על ברווט 600 לבד בלי דראפטינג וללא עצירות ו/או הפסקות, לפני שאני מוריד לך סטירה בכיוון של הלחי...)
להגיד שתנאי הסף הם "קשים" זה אנדרסטייטמנט!
למשל...
*) לסיים PBP בפחות מ 65 שעות.
כמה אנשים אתה מכיר שעשו את זה?
שאל את מי שהיה בצרפת איך נראה רוכב של 75 שעות, וזה יתחיל לתת לך מושג...
*) לסיים מירוצים מסוימים בזמן של פחות מ 15% מהמנצח.
שאל את יוני על Furnace Creek 508. (כן, 508 מיילים! ארה`ב, לא?)
*) לרכוב מעל 425 (מיילים...) במירוץ של 24 שעות.
סתם לידיעה - במירוץ כזה אסור דראפטינג מכל סוג שהוא!
אלו היו 60 שניות מבוא ל RAAM לישראלים...
- -
אפילוג:
כאמור, Jure Robic ניצח בסולו גברים.
GULEWICZ Gerhard שני,
Matthew Warner-Smith שלישי.
סה`כ סיימו 10 מתוך 21 גברים בקטגוריה 18-49.
בשאר קטגוריות הגברים לא סיים אף אחד.
הסטטיסטיקה של RAAM ממשיכה: פחות מחצי (בקטגוריה גברים 18-49) סיימו בהצלחה. פחות אם מחשיבים את כל קטגוריות הגברים.
בנשים ניצחה Barbara Buatois. היא שברה הרבה שיאים לנשים ב RAAM הזה.
למקום השני הגיעה Sabrina Bianchi תוך שהיא עוקפת את Michele Santilhano לקראת הסוף. הפער ביניהן: שעה ועשר דקות בלבד!
אפילוג לאפילוג:
Jure Robic נהרג בתאונת אימונים בארצו (סלובניה,) ב 24 לספטמבר 2010.
הוא התאמן בכביש יער לקראת מירוץ, ומכונית שהגיחה ממול לא הותירה לו כל סיכוי.
הוא ניצח 5 פעמים את RAAM. זהו הישג אדיר!
טל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה